שבוע 11 של לימודים בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. הפרוייקטור ביקש אישית שנחזור ללמידה מקוונת ואנחנו, ממושמעים שכמונו, עשינו כמצוותו:
במגמת הספרות
בכיתה יא' של ד"ר טליה לוי:
לפני השיעור החזרתי את המבחנים דרך הואצאפ ואת השיעור עצמו פתחנו בכללי אצבע לכתיבת 'תשובת בית ספר': משפט פתיחה שמבהיר את הנושא, תכנון התשובה וארגון לפסקאות, קשרים לוגיים בתוך הפסקה ובין הפסקאות.
כחלק מתכנון התשובה דיברנו על גיוון לשוני ועל הצורך לענות באופן ענייני.
לאור העקרונות האלה חזרנו למבחן והצגנו פתרון אפשרי לשאלה על דון קיחוטה עליה בחרו רוב התלמידות לענות. מדובר בשאלה מתוך בחינת בגרות שמבקשת להסביר ולהדגים את ההתנגשות המעשית והאידאית בין הספרות לחיים אצל דון קיחוטה. בשלב תכנון התשובה דיברנו על הצורך להשהות את מה שקופץ לכולנו לראש (טחנות הרוח!) כדי להקדים את הרקע הדרוש- מידע על הגיבור ועל ספרות האבירים שממנה הוא ניזון.
התעכבנו על שני הסוגים של ההתנגשויות שדורשת השאלה להסביר ולהדגים, ונוכחנו כיצד אפשר להציג את ההתנגשות המעשית כפועל יוצא של ההתנגשות האידאית ובכך ליצור מבנה מהודק.
בהמשך חזרנו לאנקת גבהים. טל הציגה לנו את אמילי ברונטה בליווי מצגת יפה ומושקעת וסיפרה על אופייה המופנם, הקשרים עם אחיותיה, שם העט הגברי תחתיו פרסמה והקשר הכלב קיפר, ידיד נפשה הקרוב.
הקריאה של הרומן בבית לא היתה קלה ולא הצליחנו לעמוד במכסת שני הפרקים שהגדרנו ולכן אחרי שעשינו סדר בנפשות הפועלות ברומן המשכנו להתקדם בקריאה משותפת.
סיימנו את השנה האזרחית בהאזנה לאבות ישורון קורא את שירו, "1 ינואר לילה". בעקבות השיר של אבות האזנו גם אנחנו לג'ון ביאז שרה "איי ריממבר" בשיר הנפלא “Diamonds and Rust” שכתבה לאקס בוב דילן.
אבות ישורון, מתוך השבר הסורי אפריקני
1 ינואר, לילה
בְּבֵית קָפֶה, מִצַּד הָרְחוֹב.
מִי שֶׁהָיוּ פֹּה – אֵינָם.
מִי שֶׁחָשׁוּב כְּמֵת
וּמִי שֶׁחָשׁוּב כְּנָם.
רַק סַדְרָן זָקֵן מִן הַקּוֹלְנוֹעַ
עִם לָבָן זָקֵן מִן "הַבִּימָה".
וְהַדֻּבָּה הַגְּדוֹלָה עַל הַגַּג
מְצִיצָה אֵלֶיהָ פְּנִימָה.
מְשַׂחֲקִים שַׁח. הַבַּיִת
קָפֶה מָלֵא דֵּצֶמְבֶּר.
שׁוֹמְעִים ג'וֹן בַּאֶז
שָׁרָה אַי רִימֶמְבֶּר.
יד טבת תשלב, 1 ינואר 1972
בכיתה י' של אילה ליבנה:
נפגשנו אתמול בזום, (מלבד ריבוע אחד) כל הריבועים מלאים בפנים. כל כך יותר נעים לפגוש פנים! התעדכנו מה שלום כולן בסגר, מי יצאה ומי נכנסה לבידוד.
קצת התאכזבתי שחצי מהתלמידות לא המשיכו את הקריאה בסיפור "סיכוי" של אליס מונרו כמו שביקשתי אז סיימנו לקרוא ביחד. לאחר מכן הסברתי את ההבדל בין פבולה וסוז'ט והתלמידות קיבלו משימה לכתוב את הסוז'ט של ההתרחשות.
זו היתה מלאכת נמלים! מונרו הקפידה לבלגן היטב את הזמנים בסיפור ולא תמיד היה פשוט להבחין מתי עברנו תקופה בסיפור. לאחר שסיימו את המשימה הראשונה הן היו צריכות להרכיב את הפבולה, את הרצף הכרונולוגי של ההתרחשויות בחיי הדמות הראשית. לאט לאט הרגשנו איך מצד אחד נפרם הסיפור, אבל מצד שני אנחנו סופסוף מבינות מה באמת עבר על הדמות, ומה הוביל למה. אלו היו משימות מאתגרות מאוד, גם עבורי (!) אבל התלמידות התמודדו איתן בנחישות. כשסיימנו את זה הן התחילו לשוחח, ואף להתווכח, מדוע ראתה הסופרת צורך להוסיף כל כך הרבה פרטים "לא חשובים" לסיפור. להפתעתי רובן "תמכו" בסופרת ואמרו שאהבו את זה.
הדיון נסוב משם למטרת הסופרים - להצליח להגיע לכמה שיותר קוראות וקוראים או לכתוב את שעל ליום.
היה מעניין להקשיב להן טוענות לכאן ולכאן והשתדלתי לא להתערב. בעיקר שימח אותי להרגיש את האכפתיות שלהן לתחום. כשהדיון הסתיים כבר היינו בקצה הסבלנות שלנו.
הצעתי שנסיים את השיעור עם צפיה משותפת בפרק של "סליחה על השאלה" שעוסק בבני ובנות נוער. בעוד שאני צפיתי והתפעמתי לי, להפתעתי הן התקשו להתחבר אליו בשלל טיעונים שבני הנוער המוצגים ממש לא משקפים את
חוויית ההתבגרות שלהן או, ההפך, שאין להן סיבה לצפות בזה כי הן חוות אותו דבר וזה לא מחדש להן. הפרק עורר ביניהן מחלוקות ושוב שמחתי להיות זבובה על הזום, השתדלתי לא להתערב והקשבתי להן משוחחות.
נפרדנו באיחולי שנה חדשה נורמלית :)
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יא' של ד"ר אדם ויילר גור אריה:
בחלק הראשון של המפגש צפינו בהרצאה של פרופ' משה הלברטל בנושא של תורת ההכרה ותורת המוסר של קאנט (הרצאה אחת מתוך סדרת הרצאות שלו בקורס מבוא למחשבת ישראל של האוניברסיטה הפתוחה).
מהלך אחד מעניין שהוא עשה היה לחבר בין עקרון האדם כתכלית ובין פעולה מתוך חובה - פעולה מתוך חובה מבטאת יחס של תכלית כלפי האדם. מהלך מעניין נוסף היה להסביר שדווקא פעולה מתוך חובה מבטאת את שיא החירות של האדם.
בחלק השני של המפגש קיימתי שיחות אישיות עם כמה תלמידים על התשובות שהם כתבו במבחן המתכונת.
コメント