שבוע 12 בקמפוס תל חי – ממליץ בחום שתקדישו 5 דק' מזמנכם לקריאה וגם אתם תבינו את כל העושר הזה שהתלמידים שלנו סופגים מדי שבוע בשבוע 😊 :
במגמת הספרות
בכיתה יב' של ד"ר טליה לוי:
אחרי מבדק קצר על אמצעים אמנותיים בשירה עברנו לדבר על מאמרי המסה שהתלמידות מגישות בימים אלה במסגרת משימת המחצית. רוב החיבורים עברו שניים ושלושה סבבי "פינג פונג" ביננו, נכתבו חיבורים נהדרים אבל כמעט בכולם ישנו קושי לנוע בין החוויה האישית לבין השאלה/ הנושא. דיברנו על הקושי לכתוב מסה, שהצורה שלה תובעת יצירת מרחב אישי. יש פיתוי לשקוע במרחב הזה, ובחלק מהמקרים הפן היצירתי או הרגשי משתלט על החקירה.
דיברנו באופן קונקרטי על החיבורים, על החוויה הפרטית וההתכתבות עם העצמי בהם, והתלבטנו מה יעזור לנו לחזק את החלק של השאלה הכללית. נזכרנו וירג'יניה וולף ובאופן שבו ב"חדר משלך" היא משתפת בתנודות התודעה שלה באופן מתַקשר שגם יוצר אמפתיה וגם רלוונטי לנושא הספרות הנשית שעומד במוקד המחקר שלה. מה יסייע לחיבורים שלנו? בחלק מהמקרים לחקור מעט סביב הנושא וללקט ידע שיעזור לנו לגשת לשאלה, ובכל המקרים צריך לדמיין לנגד עיננו נמען.ת. עלו גם שאלות קונקרטיות, למשל האם כדאי להציג דברים שברורים לנו בצורת שאלה, והתלבטנו יחד בעניין. סיכמנו על מקצה-שיפורים אחרון שבו כל אחת תיתן עוד מבט-על על החיבור לפני ההגשה.
בחלק השני התחלנו בקריאת הסיפור הקצר "קולנוע" מאת יצחק בן נר. קראנו עד פרק ה' כמעט ברצף. צחקנו מהשפה הגסה של פרנצ'סקו, הזדעזענו מהבחורה שמורידה את הנער בן הארבע-עשרה למקלט כדי "לעשות כיף" והתלבטנו האם זה נורא יותר או פחות מבני הדודים ב"שלאף שטונדה" (פחות), וריחמנו על הדוד (ה"אימפוטנטוס" בפי פרנצ'סקו) שקורא לאחיין שלו להיות איתו כדי שלא יצטרך להישאר לבד עם הבחורה שהוא מחבב.
בכיתה יא' של אילה ליבנה/ליאור לם:
המשכנו אמש לעסוק ב"גלגול" של קפקא. אחרי שהספקנו לקרוא קצת מהיצירה שלחתי את הבנות למסע חקר בעקבות האקספרסיוניזם והאימפרסיוניזם באומנות. חילקתי אותן לשתי קבוצות וכל קבוצה התבקשה להבין מה הנושאים המרכזיים בכל זרם, מה קרה באותה תקופה ולמצוא 2 יצירות אומנות ולהדגים לנו איך הן מבטאות את הזרם. בסוף ההצגה אמרתי לבנות שיתחילו לשים לב בזמן הקריאה למאפיינים של הזרמים והאם ואיך הם מופיעים ב"גלגול" .
אחרי ההפסקה עשינו עוד הקראה של אחד הסיפורים של הבנות בהקשר של ה"אף", הסיפור הזה עסק בשדיים שהלכו לאיבוד, צחקנו הרבה. לאחר מכן המשכנו בקריאה "ב"גלגול". תחילה נזכרנו במה שהיה עד כה ובקטעים נבחרים ממשימת הקריאה לבית ואז המשכנו. ראינו איך לאט לאט גרגור מאבד עוד קצת מהאנושיות שלו ומתחבר לאינסטינקטים החייתים ואיך האם והאחות מתקשות לקבל את השינוי אבל רוצות להיטיב עם גרגור..
בסוף השיעור קנחנו בעוד סיפור קצר של אחת הבנות הפעם על איבוד השיער. הסיפור שלה נכתב ממש כמו זרם מחשבה אחד רציף והיה מעניין לראות איך הבחירה הזאת משרתת את העלילה ואת הדמות.
בשבוע הבא ניפגש למליאה משותפת שתעסוק בנושא החלל ויש ציפייה באוויר.
בכיתה י' של ד"ר מירב מידן:
הייתה התלהבות להיפגש אחרי שבועיים. קראנו את השיר של פנחס שדה "החזיון לפרנצ'סקו גויה". וראינו את הפרשנויות השונות, שנכתבו בעבודות, ואיך הן קיימות בשיר. (הבנה אחרת של מילים וכדומה).
קראנו את השיר "יונתן" של יונה וולך בקול. שורה אחרי שורה, מהסוף להתחלה, שתי מילים ראשונות בשורה. היה מוצלח. דיברנו על השיר על הפסיחות ותפקידן. נתתי להם משימה לכתוב בשם פרט מהשיר.
היה לנו גשר וריצה וענפי גלדיולה ואמא של יונתן (תודה לטליה על הרעיונות).
בחלק השני קראנו את "מפלצת האיילה". היה הרבה צחוק של מבוכה וכאב. דיברנו על האלימות המתוארת באגביות והקושי בכך.
לסיום עשינו סבב דיבור על התחושות בעקבות הקריאה בוולך. היתה מי שהכאב והקושי גברו אצלה (כבר בהפסקה דיברנו באופן אישי) ומי שהרגיש שזה "מטורף, פוצץ לי את המוח"
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יב' של ד"ר אדם ויילר גור אריה:
בחלק הראשון של המפגש עסקנו בסוגיית זכויות להט"בים במסגרת הדיון בספרו של הארט - חוק, חירות ומוסר. בין השאר העמקנו בשאלה האם ניתן לטעון שיחסים הומוסקסואליים אינם טבעיים. בהקשר זה ראינו שיש יחסים הומוסקסואלים גם בטבע בקרב כל מיני מינים של בעלי חיים. כמו כן ראינו סרטון שבו פרופ' יובל נוח הררי מנמק בצורה מאוד חדה ומיוחדת מדוע הטענה שיחסים הומוסקסואלים אינם טבעיים לא תואמת למציאות ולא תואמת למה שידוע למדע כיום.
בחלק השני של המפגש עסקנו בנושא של מלחמות צודקות ולא-צודקות במסגרת הדיון בספרו של וולצר. הסברנו את העמדה שלפיה מלחמת מנע היא מלחמה צודקת. כמו כן התחלנו להעמיק את הדיון בניסיון להבין האם ניתן להצביע על קריטריונים ברורים למצב של "סכנה חמורה ומיידית" שמצדיקה מלחמת מנע וראינו שהדבר לא פשוט כלל וכלל.
בכיתה יא' של יעל אשד סילבר :
המפגש התמקד בעקרונות התועלתנות באופן כללי ובתפיסתו של ג'ון סטיוארט מיל באופן ספציפי. פתחנו את השיעור בשלושה סבבים מהירים עם תשובות לשאלה מה משמח אותי?
חילקתי לתלמידות והתלמידים טקסט מתוך הספר תורת המוסר העוסק בתועלתנות לפי מיל וביקשתי מהן.ם לסמן את כל המשפטים שלדעתם מרכזיים בטקסט. לאחר מכן ביקשתי מהן לסמן משפא אחד שלדעתן הכי חשוב או מרכזי בטקסט ושיתפנו בתשובות השונות. הבחנו שרובן סימנו את אותו המשפט. לאחר מכן הבהרנו חלקים בטקסט עליהם עלו שאלות וחילצנו ממנו הגדרה לתפיסה התועלתנית.
בשלב הבא ביקשתי מהתלמידות לחשוב על שאלה שהטקסט העלה בהן. התלמידות שיתפו בשאלות מעניינות שעל חלקן דנו באריכות בהמשך.
בשלב זה למדנו על עקרונות התועלתנות ועל תפיסתו של מיל ובעזרת שאלות הבהרה שלהן (למשל, מה הכוונה שיש היררכיה בין הנאות? איך התועלתנות קשורה להרצאה ששמענו על הטיעונים נגד חקיקה נגד הומוסקסואליות, איך אפשר לסכום סבל או אושר? ועוד) ודוגמאות לדילמות שמעלה התועלתנות (למשל, אם נתקלנו בצייד אנשים באמצע הג'ונגל המחזיק 10 אנשים. הצייד אומר לנו שהוא יהרוג את כל האנשים אלא אם אנחנו נבחר אחד ונהרוג אותו בעצמנו.
מה נבחר לעשות? מה התועלתנות תנחה לעשות?) העמקנו בעקרונות המנחים את התועלתנות ובקשיים שבה.
בכיתה י' של יעל אבוקרט קליין
בשיעור הראשון צפינו בסרט 'שר המלחמה'. ובשיעור השני שוחחנו עליו ועל הקשר שלו לסוקרטס. ביקשתי שייזכרו באתיקה של סוקרטס, וינסו לחשוב מה בסרט קשור לכך.
עלה הנושא של לדאוג לנשמה שלך, לא לגרום עוול, ובקיצור דוגמא איך לא להתנהג על פי סוקרטס. הדגש היה על זה שסוקרטס יאמר גם אם כולם עושים רע, אתה אל תהיה זה שבוחר למכור את הכדור שנכנס לילד במצח, כמובן יש את סוחרי הנשק הגדולים אבל גם אל תהיה אף אחד מאלה שרק לקחו שוחד בגבול והעבירו נשקים שהורגים את העם שלהם על הדרך. הם קשרו את זה למשפט שאח של הגיבור אמר: "אולי עדיף לא לעשות כלום מלעשות את זה".
המשפט של אישתו שאמרה "נכשלתי בהרבה דברים אך אני לא מוכנה להיכשל בלהיות בנאדם".
שוחחנו על הבנאליות של הרוע. הקראתי להם כמה ציטוטים של חומסקי, על כך שמעטים מסתכלים במראה ואומרים לעצמם "אני רואה מפלצת" הרוב בונים תירוצים והסברים בכדי לעצום עיניים ולא להסתכל על הרוע שהם מבצעים במצח נחושה, כמו הגיבור שאומר "זו לא המלחמה שלנו" אני לא הצמדתי לאף אחד אקדח לרכה". העליתי כמה דוגמאות על אייכמן מ"אייכמן בירושלים " של חנה ארנדט, שגם אייכמן סה"כ לא שנא יהודים, הוא "רק" שלח מיליון וחצי למוות כששם חותמת במשגרת תפקידו המשרדי.
דברנו על אמירתו של חומסקי שכולם מודאגים ועסוקים בלעצור את הטרור בעוד צריך פשוט להפסיק לקחת חלק בזה. מעבר לכל מי שמחליט לעשות רע יש את כל מי שלוקח חלק.
התלמידים העלו שוב את העניין שיש אנשים שבוחרים לעשות רע, ורצו להצביע על כך שגיבורנו בסרט ידע מה הוא עושה ובהחלט חיזקתי אותם בכך. בסופו של דבר בחר לעשות רע ולדרדר את אחיו וכולי. אך רציתי לצד זה להצביע על כך שהוא בחור מגניב בסך הכל, וגם שיש לו לב, כאב לו, הוא לא היה פסיכופת. וזה הדגש. כי פסיכופתים קיימים אך הם נדירים. ואדרבה. אולי הוא הרבה יותר אחראי לרוע מפסיכופתים, כי הוא דאג אלף פעם להסית מבט מהמציאות ובחר במצח נחושה.
סיימתי את השיעור בסיכום שהסרט יכול להעלות ערמות של ייאוש מהמחשבה על כל הסחר בנשק שגם מדינות לוקחות בו חלק וכולי, ואף הרחבתי קצת על מלחמת האזרחים בליבריה שהייתה גיהינום עלי אדמות אך בתוך כל זה בהחלט אפשר למצוא אור.
ראשית מתחיל ונגמר באתיקה המצומצמת והמהותית של סוקרטס: לדאוג לנשמה שלנו ולהיות אדם ששואל איך אני חי חיים ראויים. כפי שדברנו רבות בשיעורים האחרונים, ופשוט לא לקחת חלק ברוע. שנית אפשר בדרכים אקטיביסטיות לשנות דברים בעולם. על אקטיביזם יהיה שיעור נפרד אבל בקצרה, בסופו של דבר, אחיו שבחר להפסיק לתת יד ואף לפוצץ משאית שהצילה כמה אלפי אנשים, זו בחירה אקטיבית שעשה. ובסוף ספרתי להם בהתרגשות על ליימה גבווי הגיבורה האדירה שהניעה מאבק נשי לא אלים שאשכרה, ובדגש על אשכרה, עצר את המלחמה בליבריה והביא לחתימת הסכמי השלום. אישה פשוטה שהחליטה לעשות מעשה במקום הכי חשוך וחסר סיכוי ועוד נשים רבות שנרתמו והשתכנעו בשלב זה או אחר לקחת חלק בעצירת הרוע. לא להאמין שהן הצליחו! ספרתי להם שהרגע הכי מרגש בחיי חוץ מלידת ילדיי זה שחיבקתי את האישה הזו. גיבורה שאין לתאר.
Comments