שבוע עשירי בבית החינוך שלנו בתל חי. רוחות החורף הקרירות מנשבות בחוץ ואלה ש'נושבות' בקמפוס הצפוני שלנו מחזירות להן בעוצמה:
במגמת הספרות
בכיתה יב' של אילה ליבנה:
תחילה התעדכנו בשלומות של כולן, לחץ הבגרויות ניכר. לאחר מכן ענינו ביחד על שאלת בגרות על ינטל כיוון שבעבודת הבית שהגישו נראה שלכולן יש עוד מה לשפר באופן בו הן מעלות טיעון, מתנסחות או מארגנות את התשובה. החשיבה המשותפת על התשובה חשפה פערים באופן בו תפסנו את הדמויות השונות אבל כל עוד כל אחת נימקה את טיעונה - הוא התקבל.
בשיעור השני, לפני שסיימנו לקרוא ביחד את 'האישה מן הים', דיברנו על שלוש האחדויות של אריסטו, ריאליזם מודרני והתקופה הוויקטוריאנית. קישרנו את כל אלה למחזה שלנו וניסינו לנחש איך הוא הולך להסתיים. קישרנו את כל המוטיבים הקשורים לים כדי להבין האם הם מרמזים למה שהולך לקרות.
הקריאה המשותפת היתה באנרגיות קצת גבוהות, מלאת צחקוקים במקומות הדרמטיים והיה קשה לאסוף את התלמידות לדיון רציני. הן העלו שאלה, שהיתה מאוד במקומה, מדוע בהרבה מהיצירות שאנחנו קוראות היצירה מסתיימת בקשר זוגי בין בחורה צעירה מאוד לגבר מבוגר, כמו בג'יין אייר, תבונה ורגישות וגם האישה מן הים. התלמידות כל פעם מתרעמות על הצגת הזוגיות האלה כפתרון המיטבי עבור הנשים. כשסיימנו לקרוא דיברנו על פשר הים והיבשה במחזה, על הדרמה הפנימית שעוברת אלידה, על בחירה חופשית ואחריות ועל היחס לאמנות כפי שעולה מהדמויות השונות. שבוע הבא נמשיך.
בכיתה יא' ד"ר מירב מידן:
המשכנו את "מחכים לגודו" של בקט. דברנו על "תיאטרון האבסורד" ומאפייניו ועל פילוסופיה אקזיסטנציאליסטית.
הם זיהו מאפיינים במחזה: של תפאורה, העדר זמן ומקום דמומות של משוטטים.
בחלק השני קראנו עוד קצת והם כתבו דיאלוגים אבסורדיים משלהם לנושאים שבחרתי והציגו בזוגות. היה משעשע מאד.
בכיתה י' המשולבת של סיון קיפניס ואלעד נבו:
שמחנו לחזור מחופשת החנוכה ולהיפגש שוב. בתחילת המפגש הזכרנו מה עשינו במפגש הקודם – דנו גבורה באופנים שונים – וביקשנו ממי שרוצה להקריא את הטקסטים הספרותיים שהתלמידים כתבו בסוף המפגש הקודם בעקבות מסע הגיבור.
מיד לאחר מכן חזרנו לסיפור על בארטלבי הלבלר. הסיפור הקצר הזה מלווה אותנו כקבוצה בשבועות האחרונים ועורר לא מעט רגשות שונים ומגוונים. זה הטקסט הראשון שאנחנו לומדים לאורך כמה מפגשים ודמותו האפרורית של בארטלבי לא הקסימה את כל התלמידים. אבל החלטנו לא לוותר ולסיים את הסיפור, ולשמחתי הרבה ההתעקשות הוכיחה את עצמה.
אז בשיעור הראשון סיימנו לקרוא את הסיפור כולו. לא קראנו את כל החלקים מילה במילה, אלא קראנו פסקאות עיקריות שמצליחות להעביר את מה שעובר על המספר ועל בארטלבי. לפני שהתחלנו את הקריאה שאלתי את התלמידים – איך לדעתכם ייגמר הסיפור? לאן לדעתכם המספר ייקח את הטקסט מהנקודה בה עצרנו? זה עזר לתלמידים להיכנס לראש של הסיפור ולחשוב אותו מכל מיני כיוונים (וכמה שמחה אחת התלמידות כשגילתה כי ההצעה שלה היא הנכונה).
בסוף הקריאה ובמהלכה התפתח דיון על מיהו בעצם הגיבור של הסיפור, מה השינוי שכל דמות עוברת במהלכו ומה מאפיין את בארטלבי.
אחרי ההפסקה חילקנו את התלמידים לעבודה בזוגות. כל זוג קיבל "מדרש" שנכתב על הסיפור על ידי סופר ישראלי. ביקשנו מהם להבין איך מחבר המדרש מביט על הסיפור, מה הוא לומד ממנו על בארטלב ומה הוא לומד ממנו על האנושות. התלמידים סיכמו את הרעיונות המרכזיים בטקסט ההגותי והציגו אותם בפני הכיתה. על אף שמדובר בטקסטים לא פשוטים התלמידים צללו ברצינות למלאכה ועבדו ממש יפה. הם עבדו כל כך טוב שלא הספקנו לשמוע את כל הקבוצות, על אף שכבר גלשנו מעבר לשעות השיעור, והחלטנו שהקבוצות שנשארו יפתחו את המפגש הבא עם הסיכומים שלהם.
השיעור הזה לימד אותי שלא צריך להיבהל מלהביא טקסטים מורכבים שדורשים התמסרות ומאמץ, ושהתלמידים יודעים להתמודד עם זה ולהעריך את העבודה שהם עושים מול הטקסטים.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יב' של יעל אשד סילבר:
פתחנו את השיעור בסבב שכל אחת ואחד שיתפו במשהו אחד שמגדיר אותם. עלו תשובות מגוונות של תכונות ותחביבים.
המשכנו את השיעור בחזרה על התיאוריה של קרל מרקס, חזרנו על רקע למהפכה התעשייתית והמעבר לעולם מתועש ודיברנו על מושגים בסיסיים בתיאוריה של מרקס כמו: תודעה מעמדית, מלחמת המעמדות, אמצעי הייצור וכו'.
הזכרנו בקצרה חלקים רלוונטיים מהסיור במוזיאון האדם הקדמון בהם חשבנו יחד מה מבחין בין האדם לשאר בעלי החיים.
לאחר מכן חילקתי לתלמידות את הטקסט "יוצר מתוך חירות וניצב חופשי מול מוצרו" של מרקס.
כל תלמיד.ה קראה לעצמה את הטקסט, סימנה את המשפטים המרכזיים ומילים או משפטים לא ברורים.
בשלב הבא קראנו יחד את הטקסט ובכל שלב שהגענו למילה לא ברורה או משפט מרכזי התעכבנו עליהם.בסיום הטקסט עלתה ביקורת על רעיונותיו של מרקס שנגעה בתפיסה צרה מדי של עולם החי ועל כך שהיום אנחנו יודעים יותר על בעלי החיים ויצרנותם מהתקופה של מרקס.
בסיום השיעור השני חזרנו לעבודות אותן כותבות התלמידות והתמקדנו בכתיבת המבוא.
התלמידות נשלחו עם הנחיות לכתוב מבוא לעבודתן ועליהן להגיש טיוטה ראשונה בעוד שבוע.
בכיתה יא' של יעל אבוקרט :
כשהתחלתי את השיעור ציינתי שלפני הכל היום הוא יום היסטורי בו הושבעה ממשלה שמורכבת מאנשים שבאופן מוצהר וקולני חותרים תחת הדמוקרטיה ומבקשים לפגוע בזכויות אדם. התפתח על זה דיון. לצד הדיון שהתפתח הושמעו קולות של "אפשר בלי פוליטיקה?" והסברתי לתלמידותים שלא מדובר כאן על דעות של ימין או שמאל, או על דיון פוליטי פריווילגי, אלא על ניסיון לפגוע בתשתית המדינה הדמוקרטית, בשלד שהכל מסתמך עליו, בזכויות אדם, בחירות בסיסית שכיום אנו לוקחים אותה כמובן מאליו והיא זו שמאפשרת מראש דיון, ובקיצור מישהו כורת את הענף שכולנו יושבים עליו. כשעה התפתח דיון ואחר כך דחסנו את הלימוד על הציווי הקטגורי לחצי שעה שנותרה. למדנו והגדרנו את מושג הדיאונטולוגיה. אחרי ההפסקה המשכנו ללמוד על הציווי הקטגורי עד שנבין אותו ממש והקראנו את הדוגמאות של קאנט מהמקראה. עברנו לביקורת על קאנט ומשם בחטף התחלנו להקרין את פרק 10 ב"מקום הטוב" שבו הם נתבקשו למצוא את הביקורת שעולה על קאנט מהפרק. לא הספקנו יותר מדי והם קבלו כשיעורי בית לצפות בו ולכתוב את הביקורת.
Comments