המגמה המשולבת (ספרות ופילוסופיה)
בכיתה י' של מירב מידן וירון אלון:
שיעור ראשון מקוון. אנו נרגשים והתלמידים הצטרפו אט אט. מבוישים, לא פתחו מצלמות.
לימדתי טקסט של דילן תומאס, כיצד אני מגדיר שירה, היות והיה מעט שיתוף פעולה הסברתי את הנושא, כמעט ללא דיון, כדיי לתת להם זמן להקשיב ולהירגע וגם להיחשף לדיון בין ירון לביני.
אחר כך כבר היה טיפה יותר קל לבקש שיציגו את עצמם, יפתחו מצלמה ויגידו מי הם (הקדשנו זמן לדבר ולהקשיב, תוך ויתור על תוכנית לכתיבה שהייתה לנו אך לא הייתה מתאימה לקבוצה)
ירון הביא טקסט פילוסופי על ספינת תזאוס. בדיון כבר היו יותר שהעזו ודיברו וגם הציגו את עמדתם. ובכל זאת הדיון נשאר במעגל מצומצם.
לאחר ההפסקה (ששמחנו לראות שחזרו להמשך) אורי הציג את התכנית ואנחנו סיכמנו בהצגת התוכנית שלנו לשנה: התמות שיעסיקו אותנו וההבדל בין פילוסופיה לספרות
בנימה אישית שכחתי כבר כמה זה קשה לבנות קבוצה ועל אחת כמה וכמה בשיעור מקוון. כבר חושבים על שבוע הבא
בכיתה יא' של אלעד נבו ואליעזר בקליש
והופ, התחלנו גם את השנה הזו בזום. ולמרות הפורמט המקשה היה משמח מאוד לפגוש ולשמוע את כולם שוב פעם. התחלנו בסבב מה נשמע ושאלה משותפת – מה הפדיחה הכי גדולה שקרתה לכם בזום? עומר שיתפה שהיא שוטפת רצפה תוך כדי זום, ואפילו הראתה לנו. אחרי שלל שיתופים מצחיקים, הצהרנו שבמפגש הקרוב לא נתחיל עדיין את התכנית השנתית, אלא נחזור במתינות ללמידה. קראנו בהתחלה קטע מאמר בשם "מה קרה לזלאנגו" שמדבר על שפת האימוג'ים החדשה ומתנגד אליה.
דיברנו על הכפילויות שבחלק מהאימוג'ים – האם יש להם משמעות אחת? איך אנחנו מבינים אותם ואילו רגשות הם מעלים? אחר כך המשכנו לפעילות שנועדה לשמוע מהם קצת מה עבר עליהם בקיץ – אליעזר הציג 9 אימוג'ים שונים והחבר'ה סיפרו על איך הייתה להם התקופה האחרונה דרך אחד האימוג'ים. אליעזר שיקף להם כיצד זה עזר לכל אחד לספר על עצמו ושבלי האימוג'ים אם היינו שואלים "איך עבר עליכם החופש" קרוב לוודאי שפחות היו מדברים. אחר כך קראנו טקסט קצר של צ'ואנג טסה על המילים והפער שנוצר בינן לבין הדבר עצמו, שלא ניתן לבטא במילים. נוצר דיון על מעניין על היכולת לבטא דברים במילים.
משם המשכנו לחלק הספרותי, והפעם סוגה ספרותית חדשה – הסיפור הקצרצר. קראנו על נעלי תינוק למכירה, דינוזאור במיטה והאיש האחרון בעולם. הזכרנו את תורת הפערים של מנחם פרי והרווחים שנוצרים בטקסטים ספרותיים אותם אנו נזקקים לפרש וכך נוצרת ספרות. בסיפור הקצרצר הפעולה הזו מתבצעת ביתר שאת. המשכנו משם לכמה קצרצרים של אלכס אפשטיין, וסיימנו עם קטע על מטאפיסיקה, אחד הנושאים שנלמד בהמשך השנה. ואז, תרגיל כתיבה – כתיבת סיפורים קצרצרים, בנושאים שונים. אמרתי "בית" והתלמידים כתבו, "אושר/עושר" ו"לימודים". אחרי הכתיבה התלמידים הצביעו על כך שהכתיבה הקצרצרה מייצרת כתיבה הרבה יותר אישית, הרבה יותר חשופה ופחות עטופה בקישוטים, אבחנה מעניינת מאוד. שמענו כמה קצרצרים מאוד יפים שנכתבו והצליחו לגעת בפעולה המיוחדת הזו. משמח מאוד. ניפגש בשבוע הבא – מי יודע היכן.
בכיתה יב' של סיון קיפניס ואילה ליבנה:
איזה כיף להיפגש שוב!
אחרי ההתרגשות וברכות השלום, פתחנו את השיעור בתרגיל: הצגנו לתלמידות ארבע תמונות שקשורות בבתים, וביקשנו מהן לכתוב, אסוציאטיבית על כל תמונה. לאחר מכן כל אחת ואחד שיתפה קטע אחד לבחירתה. הבחירה בנושא 'בית' לא היתה מקרית, כמובן. בימים האלה כולנו כאן בצפון עסוקים בשאלות הקשורות בבית, ביציבות, במקום. אכן, מתוך הכתיבה של התלמידות עולה שהנושא מעסיק ומטריד גם אותן. לאחר סבב השיתוף יצאנו להפסקה, ולאחריה שאלנו את התלמידות ואת עצמנו מה תפקיד הרוח בימי מלחמה? כדי לענות על השאלה חילקנו את הכיתה לחדרים (כן, 'נפגשנו' אולי זאת לא המילה המדויקת לתאר אינטראקציות זום..) וביקשנו מהן לקרוא שני טקסטים קצרים של לאה גולדברג ונתן אלתרמן. למעשה, נכנסנו למעין ויכוח בין השניים על תפקיד השירה, וחובתם של המשורר והמשוררת בימי מלחמה. בעוד שלאה גולדברג סבורה שמחובתם של המשוררים להמשיך ולהזכיר לבני האדם שבני אדם הם - בני טבע וצחוק, בני תמותה ולא רצח - אלתרמן חושב שהספרות "נושמת את אוויר החיים". כלומר, השירה עוסקת במה שיש ואין הפרש בין שירי אהבה לשירי מלחמה (כל עוד הם במיטבם).
התלמידות קראו את שני הטקסטים בחדרים, דיברו עליהם וגיבשו דעה, מי מהשניים קולע יותר לאמת לדעתן? איזה טיעונים /מחשבות נוספים ונוספות הן יכולות להוסיף לנאמר?
לאחר הדיון בקבוצות קטנות התכנסנו ביחד לשמוע על העבודה של כל אחת מהקבוצות. נראה התלמידות הבינו את הטיעונים של שני המשוררים. התפתח דיון על מקומה של הרוח בחיינו, על כוחה התרפויטי, על הקושי לעסוק בה בימים אלה (חרף יתרונותיה), על החובה שאנחנו חבים לה. היה מעניין, אך נראה היה שאחרי שעתיים וחצי מול המסך לכולנו כבר היה קשה להתרכז...
בתקווה שנוכל לשוב ולהיפגש, במובן המקורי של המילה, במהרה!
댓글