במגמת הספרות
בכיתה יב' ד"ר מירב מידן:
כתבנו תשובות לשאלת בגרות לפי מדרש רב רחומי והמיתולוגיה הסיפור על נרקיס ואקו. העיסוק שלנו בתפקידי מגדר, אקטיביות / פאסיביות, ציבורי/ ביתי תוך בחינה של העולם היהודי (בית המדרש והדיבור כלימוד לעומת האישה המחכה בבית, ומנגד השתיקה והאלם של אקו וההתאהבות העצמית של נרקיס. השוני התרבותי ומנגד הדמיון בשפה המגדרית.
המשכנו בקריאה בעגנון, בדמי ימיה
במגמה המשולבת (ספרות ופילוסופיה)
בכיתה יא' של סיון קיפניס ואילה ליבנה:
היה לנו שיעור גדוש ומלא, שנפתח בתרגיל בהתעוררות (השיר של שלומי שבן וחווה אלברשטיין) והסתיים עם שוסטר של חנוך לוין.
פתחנו בחוב מהשיעור שעבר, בו ביקשתי מהתלמידות לחפש קטע ספרותי שמתכתב עם דקארט והפילוסופיה שלו. אלה בחרה להביא לנו את 'תרגיל בהתעוררות', שמהדהד את דקארט כבר בכותרת.
אח"כ הקראתי לתלמידות קטע מתוך המומינים מ'הסיפור על מגבעת המכשף', בו מסופר על מומינטרול שמתחבא בתוך מגבעת המכשף ויוצא ממנה כשמראהו שונה לגמרי. חבריו ומשפחתו אינם מזהים אותו, עד שמומינאמא מסתכלת לתוך עיניו ומזהה בהן את בנה, שמיד חוזר לצורתו הרגילה. בחרתי להתמקד בדיון על תכונות מקריות ותכונות מהותיות. כך גם חזרנו על התפיסה של דקארט את עצמו כ'דבר חושב' וגם הקדמנו את הדיון של דקארט בחתיכת השעווה. כזכור, דקארט תוהה לגבי מהותה של פיסת שעווה ומונה את תכונותיה המשתנות, ובסוף מסיק שהתכונה המהותית שלה היא ההתפשטות שלה במרחב. כלומר, כל התכונות הנתפסות בחושים אינן מהותיות לשעווה, ואילו מה שאפשר להשיג באמצעות השכל הוא שמוביל להכרה נכונה של הדבר. במהלך הדיון נגענו שוב בדואליזם גוף-נפש הקרטיזיאני.
לאחר מכן סקרנו את תמונת העולם כשדקארט מצייר לנו בשלב זה וגילינו שהיא לא שלמה, בעיקר סביב השאלה כיצד אוכל לדעת אודות קיומם של אנשים אחרים? איך נוכל לדעת שהם אינם 'בובות על קפיץ' הלובשות כובעים וגלימות? דיברנו בקצרה על כך שאלוהים הוא שמחזיק' את תמונת העולם של דקארט ושלמעשה מכאן ואילך ב'הגיונות' הוא בונה עולם דומה מאוד לזה שהטיל בו ספק מלכתחילה.
כשחזרנו מההפסקה קראנו את שוסטר של חנוך לוין, מעבר לצחוק המדבק שאחז בתלמידות נפתח דיון מרתק, שיצא דקארט והספק, עבר במקורן של תיאוריות קונספירציה, ובשאלה כיצד, אנחנו מכריעים אם מידע כלשהו הוא אמין? איזה קריטריונים יש בידנו? כמובן שבעידן הטיקטוק השאלות האלה משמעותיות יותר מתמיד ורלוונטיות לחייהן של התלמידות.
בכיתה י' של אלעד נבו ואליעזר בקלש:
מזה מספר שבועות עוסקים התלמידים בתמה השנייה שלנו בתוכנית השנתית – 'המעשה הנכון' או 'המעשה הראוי'. במסגרת תמה זו, נגענו בתפיסת המוסר הדאונטולוגית של קאנט המתרכזת בכוונה שמאחורי המעשה ובחובה המוסרית. ראינו איך קאנט מבקש מאיתנו לנטוש את העיסוק בתוצאות המעשה ולהתרכז בכוונה העומדת מאחוריו – מעשה מוסרי הוא כזה הנעשה בכפוף לחובה המוסרית. בשיעורים האחרונים פגשנו את התפיסה המוסרית המנוגדת, התפיסה הטלאולוגית-תועלתנית של ג'ון סטיוארט מיל. תפיסה זו מבקשת מאיתנו להתרכז בתוצאות המעשה – מעשה מוסרי הוא זה שתוצאתו תביא את מירב הטוב למירב בני האדם.
על רקע שתי תפיסות אלו, קראנו יחד מאמר עיתונאי המציג את המחלוקת בנוגע לשאלת 'עסקת החטופים' המתגבשת בימים אלו כמחלוקת בין שתי תפיסות מוסר ('קאנט, החזון איש ושאלת החטופים', אלי חדד). המוסר הדאונטולוגי של קאנט, כמייצג את החובה המוסרית של המדינה לחיי אזרחיה (בעד עסקה בכל מחיר) ואילו המוסר התועלתני של מיל, כמייצג את החשיבה על התוצאה של עסקה שכזאת (לא בכל מחיר). בסיום הקריאה התלמידים קיבלו הנחיות לתרגיל כתיבה פילוסופי בו הם ינסו לייצר הכרעה פילוסופית בין שתי התפיסות – מהו המעשה הנכון?
העיסוק בנושא זה יצר מפגש מעניין עבור התלמידים בין העיסוק הפילוסופי בכיתה לחיים האמיתיים בחוץ. עלתה השאלה על מקומה של הפילוסופיה בחיי היום יום והיכולת שלה להוות מצפן המכוון את מעשיהם והחלטותיהם. התלמידים קיבלו הזדמנות ליישם את הנלמד בכיתה בסוגיות אקטואליות המעסיקות אותם. מצפה לקרוא את התוצרים.
בחלק הספרותי, המשכנו בקריאת המותחן הבלשי של אדר אלן פו 'הרציחות ברחוב מורג'. השיעור הקודם הותיר אותנו במתח וציפייה והתלמידים התבקשו להגיע עם השערות בנוגע לזהות הרוצח. מיותר לציין שאף אחד לא שיער לעצמו עד כמה מפתיעה תהיה הזהות שלו. אט אט התקדמנו עם הסיפור שחשף בפנינו שהרוצח הוא לא אחר מקוף אורנג אוטנג שאיבד שליטה. הבעת אכזבה נרשמה על פני התלמידים...
לסיכום הקריאה בסיפור זה, הוצג שוב רומן בלשי זה כפורץ דרך בתחום, על רקע התקופה ההיסטורית בה נוצר. הבלש חד השכל, שפותר את התעלומה באופן שכלי ורציונאלי כמייצגה המובהק של תנועת הנאורות, שהיוותה רקע להגותם של קאנט ומיל גם יחד – גם שהדברים נראים חסרי פשר ונוגדים כל היגיון, בסופו של דבר, שימוש בשכל האנושי מגלה שהם אינם כאלו.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יב' של יעל אבוקרט :
נפגשנו לשיעור בזום לאחר שנתתי לתלמידות משימת קריאה בבית. את השיעור התחלנו בחזרה כללית על המסגרת של האפולוגיה ובהזכרות קלה. נתתי להן שאלה על האפולוגיה של סוקרטס ואז הן יצאו לכתיבה בבית. לאחר מכן נפגשנו שוב בזום ועברנו על ניסוח משותף של התשובה מתוך תשובה של אחת התלמידות.
Comments