שבוע רביעי בבית החינוך שלנו בתל חי. אפשר להכריז כבר על שגרה:
במגמת הספרות
בכיתה יב' של ד"ר טליה לוי:
חזרנו לסיפור "אסם מבוער" ולילד סרטי המנוצל והרעב תמידית. הדגשנו את הפן הריאליסטי של הסיפור ואת הדיבור המשולב אשר מחליף כאן את המספר הרטרוספקטיבי בגוף ראשון המוכר לנו מסיפורי חניכה אחרים.
בחנו את הקונפליקט הפנימי של סרטי בין נאמנות לצדק לנאמנות לאביו, וקישרנו אותו לתהליך גיבוש הזהות העצמית של הילד. ראינו כיצד דמויות המשנה—האחיות, האח, האמא והדודה מאירות את תכונותיו של סרטי כחרוץ, איכפתי, מעריך את היפה ובעל אחריות כלפי הקהילה.בהמשך התייחסנו לשם של הסיפור "אסם מבוער", "Barn Burning", ובדקנו האם ההבטחה הגלומה בכותרת מתממשת. נשארנו עם שאלה גדולה בנוגע לאבא של סרטי, אבנר, שמצטייר כנוקשה וחסר רחמים, אבל גם כזה שנאמן לעקרונותיו.
האם הוא שמורד במעסיקים העשירים שלו ומצית את האסמים שלהם זה שנתן השראה לבנו? האם ממנו ירש סרטי את היכולת ללכת עד הסוף עם האמת שלו גם אם היא הפוכה מזו של הסביבה? השאלות האלה נותרו פתוחות.
בכיתה יא' של אילה ליבנה/ליאור לם:
בשיעור הראשון התחלנו לעסוק בנובלה "האף" של גוגול.
התחלנו במשימת כתיבה בהמשכים, כל אחת תכתוב במהלך השבועות הקרובים סיפור קצר שיעסוק בחוויה של לקום בוקר אחד ולגלות שאיבר מסוים איננו.
אח"כ צללנו קצת למצגת והסבר על ההיסטוריה של האימפריה הרוסית ושל הספרות הרוסית במאה ה19.
בשיעור השני עשינו הקרנה משותפת של הסרט "הנביא" משבוע שעבר הפעם עם תלמידי פילוסופיה של יא' ויב'.
בסוף עשינו דיון קצר שאדם הוביל על הסרט, התלמידים שיתפו קצת מה אהבו ועל סצנות משמעותיות והיה ניכר שכולם היו מרותקים.
סיימנו בהקראה מרגשת של אדם את השיר "על ההוראה" מתוך הנביא. לצערנו לא סיימנו את הצפייה והחלטנו להמשיך שבוע הבא את הסוף.
היה מאוד כיף להיפגש עם עוד כיתות!
בכיתה י' של ד"ר מירב מידן:
אנחנו ממשיכות לעסוק בקשרי משפחה. קראנו את השיר "הייתה ביננו הבנה" של דליה רביקוביץ. תהינו על מערכת היחסים בין הסבתא למשוררת, קרבה וריחוק. מהו ה"עור השקוף" המשותף לשתיהן. תיאורי הסבתא ודמותה - איזה סוג של הבנה הייתה ביניהן.
בהמשך קראנו את הסיפור "קשרי משפחה" מאת קלריס ליספקטור התעכבנו על הבנת הטקסט - זמנים... מה מתרחש בהווה ומה בזיכרון.
דיברנו על יחסי משפחה שיש בהם דק מן הדק. קשר קרוב וזרות תחושות שחולפות בד בבד.
עצרנו את הסיפור עם תם ביקור הסבתא. כתבנו בחברותות סוף לסיפור בו ביקורה של הסבתא על ההחמצה שהיתה טמונה בו משפיע על מערכת היחסים בין האם לבנה/ בין האשה לבעלה.
אחר כך קראנו את הסוף ומצאנו הרבה דמיון.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יב' של ד"ר אדם ויילר גור אריה
בחלק הראשון - המשך הכנה למבחן בנושא של אמונה ופילוסופיה. דנו בסוגיות הבאות:
1. "ההימור של פסקל".
2. ביקורות אפשריות ההימור של פסקל.
3. הביקורת של וויליאם ג'ימס על ההימור של פסקל.
בחלק השני של המפגש - צפינו ביחד עם עוד קבוצות בסרט אנימציה שעוסק בג'ובראן חליל ג'ובראן וביצירה שלו הנביא.
בכיתה יא' של יעל אשד סילבר :
את השיעור הראשון הקדשנו לאמפיריציזם הספקני של דיוויד יום. חזרנו על עיקרי התפיסה האמפיריציסטית על כך שהמקור היחיד של הידע האנושי הוא הניסיון החושי. נתנו דוגמאות לרשמים פשוטים ומורכבים ולאידאות (מושגים) לפי יום.
דיברנו מעט על עקרון ההעתק.דנו בקצרה על המשמעות של הציטוט : "לעולם אין שום דבר נוכח בדרך של ממש לפני רוחנו זולת תפיסתנו, כלומר, רשמיה ומושגיה והמושאים החיצוניים נודעים לנו רק על ידי התפיסות שהם גורמים" (מסכת טבע האדם עמוד 99) ועל המשמעות של משפט זה בהקשר לשאלה מה ניתן ללמוד על העולם לפי יום.
הסברנו והדגמנו את ההבחנה בין מתאם וסיבתיות והתעמקנו בבעייתיות שמעלה יום ביחס למושג הסיבתיות. סיכמנו את הביקורת של יום בשיח קצר על המשפט : " כאשר עולה בו החשד שלאיזשהו מונח פילוסופי אין אידיאה הקשורה בו (כפי שקורה לעיתים קרובות מדי) הוא שואל תמיד: מאיזה רושם אפשר לגזור אידיאה זו? ואם אי אפשר להצביע על שום רושם הוא מסיק שהמושג חסר משמעות לגמרי".
בסיום השיעור דיברנו בקצרה על ההבחנה בין משפטים אנליטיים ומשפטים סינטטיים.
בשיעור השני צפינו יחד עם כיתת הספרות וכיתת הפילוסופיה של יב' בסרט "הנביא" המבוסס על ספרו של ג'ובראן חליל ג'ובראן. התלמידות והתלמידים התעניינו מאוד בסרט ועלו ממנו שאלות ומחשבות מעניינות על אהבה, חופש, למידה והורות.
בכיתה י' של יעל אבוקרט קליין
הגענו לכיתה עם חצי מכמות התלמידים, הרבה היו בטיול שנתי או חולים. האוירה היתה טובה. למדנו את המשך הרצף של הפרסוקרטים, מהרקליטוס עברנו לפרמנידס. ערכתי להם היכרות קצרה עם לוגיקה, טענות וטיעונים.
נגענו בקצרה בטיעון אינדוקטיבי ודדוקטיבי. שוחחנו על כך שלא ניתן להוכיח הכללה על סמך איסוף נתונים פרטיים. החל מכך שאין להוכיח על סמך זריחת השמש עד כה שהשמש תזרח גם מחר, והמשך בדוגמאות של גזענות ודעות קדומות.
"הכרתי אתיופי נחמד ועוד אחד נחמד אז כל האתיופים נחמדים" (ספרתי להם שאבא של בתי הוא אתיופי, והוא סופר אינטלגנט אבל נחמד הוא לא! )
אחר כך ניסינו להבין מה זה טיעון תקף, איך תוקפים אותו, ואז עברנו לטיעון של פרמנידס על כך שעולם התופעות הוא אשליה כי היש הוא נטול ריבוי ותנועה. בקשתי שינסו לחשוב איזו הנחה מהטיעון שלו לא נכונה.
הם העלו רעיונות יפים, שנשקו לפתרונות שעלו אחר כך בעקבות המבוכה שפרמנידס יצר, למשל גם לאמפדוקלס שטען שה"ישים" הם ארבעה יסודות וגם לאטומיסטים שהציעו שהריק ישנו. היה שיח רב על ההפנמה שיש פער בין העולם כפי
שהוא לבין האופן בו אנו תופסים אותו. הם היו נהדרים.
Comentários