שבוע 13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי.
בכיתה י' של מירב מידן וירון אלון:
פתחנו בסיכום הדיבייט מהפעם הקודמת. התחלנו בקריאה מונחית של שני קטעים קצרים של סינגר וחילצנו את הטיעון מאחד מהם. הטיעון נשען על אנלוגיה בין מקרי גבול אנושיים (כאלה שאין להם עדיין יכולות אנושיות סטנדרטיות - מודעות עצמית, אינטליגנציה, יכולת שפתית וכן הלאה - כגון תינוקות, כאלה שהיה להם ואיבדו אותן מחמת מחלה או גיל מבוגר וכאלה שמעולם לא היה להם ולעולם לא יהיה להם) לחיות מסוימות. אלה הטוענים שמעמד מוסרי תלוי ביכולת מסוימת נמצאים בדילמה: הם מוכרחים להודות שמקרי גבול אנושיים נעדרים מעמד מוסרי משום שאין להם את יכולת X או שהם חייבים להודות שמעמד מוסרי תלוי במשהו אחר מלבד X (נגיד Z). אבל גם לחיות מסוימות יהיה Z. לכן חייבים להסיק שבעלי החיים שיש להם את Z הם גם בעלי מעמד מוסרי.
אפשר להציג את הטיעון כך:
1) אין הבדל מוסרי רלוונטי בין מקרי גבול אנושיים לחיות לא אנושיות מסוימות.
2) אם אין הבדל מוסרי בין מקרי גבול אנושיים לחיות לא אנושיות מסוימות אז אם למקרי הגבול האנושיים יש מעמד מוסרי אז גם לחיות לא אנושיות מסוימות.
3) לכן אם למקרי גבול אנושיים יש מעמד מוסרי כך גם לחיות לא אנושיות מסוימות.
4) למקרי גבול אנושיים יש מעמד מוסרי.
5) לפיכך לחיות לא אנושיות מסוימות יש מעמד מוסרי.
לאחר שדנו מעט בטיעון זה (מפאת קוצר זמן), ובמסגרת התועלתנית של סינגר, עברנו לדון בכשלים בטיעונים רווחים בעד ונגד אכילת בעלי חיים. חילקתי להם דף עם 14 טיעונים קצרים ונפוצים, שאת חלקם הם עצמם העלו בפעם הקודמת, וביקשתי מכל אחד מהם לכתוב מה הוא חושב על אחד מהטיעונים (לפי הסדר). עדיין לא נתנו שמות לכשלים אבל רובם הצליחו לזהות מה לא בסדר עם הטיעון. שמחתי לראות הבנה ויכולת יישום של מה שלמדנו. לא הספקנו לסיים הכול והזמן נגמר (תמיד הוא נגמר). זהו השיעור האחרון שלנו במוסר לשלב הזה. שבוע הבא נעבור לנושא אחר.
בספרות עסקנו בשיר 'מדעי ההתנהגות' של ענת לוין. התחלנו בכתיבת רצף של מספר דקות ואז הקראתי את השיר והזמנתי לבחור בית שנגע לליבם ולהסביר קצת דיברנו על הדימויים ועל הציוריות מה נוגע לנו וכיצד המילים מתארות באמצעות דימוי הנוגע במרחבים המוכרים לנו. אפילו "לשתות קפה, שפירוש לשתות קפה" מתבהר לנו בפשטות שבו באמצעות אופי הנחתו בשיר.
בשלב הבא הזמנתי אותם לכתוב "שפירושו..." למספר פעולות שהצעתי (אבל גם אפשרתי לחזור לשיר או להביא פעלים משל עצמם). היו שהבינו את המשימה וציירו מושגים במילים ואחרי התקשו ותארו את החוויה.
בשלב אחרון התחלקנו לשתי קבוצות וביקשתי מהם ליצור שיר מהבתים. יכולתי לשמוע את החשיבה הלוגית והפואטית שמאחרי הבחירה. הם הקריאו לכיתה את השירים שיצרו. (קבוצה אחת בחרה שיר שלם שנציגה הקריאה והשנייה בחרו לקרא כל אחד את הבית שלו).
בכיתה יא' של אלעד נבו ואליעזר בקליש:
אחרי הכניסה הראשונית אל נבכי הלוגיקה בשבוע שעבר, התחלנו לקרוא הפעם את ההגיונות של דקארט, והתחקנו אחר המהלך הלוגי שהוא מוליך אותנו בתחילה. אליעזר הציג את המהלך הקארטאזיאני שעובר מהטלת ספק לידיעה וודאית. קראנו את העמודים הראשונים ועקבנו אחר הטענות - הנחה א: החזקתי בעבר דעות שהייתי בטוח שהן נכונות.
הנחה ב: חלק מהן התבררו מאוחר יותר כשגויות.
מסקנה /הנחה ג: גם האחרות עלולות להתברר כשגויות, אפילו אם אני בטוח כרגע שהן נכונות.
מסקנה: אין לי יכולת לסמוך על אף דעה שלי כנכונה באופן ודאי.
התלמידות התפלמסו עם הטענות של דאקרט והעלו כמה נקודות מעניינות מאוד – אלון טען שדאקרט נסמך על הלוגיקה ככלי מועיל, כך שלא מדובר בהטלת ספק מוחלטת. אלונה הקשתה על המסקנה הסופית כי לא נתן לסמוך של אף דעה כנכונה, וחידדה את הטענה של דקארט.
בחלק השני המשכנו לקרוא ב'קצכן'. כיוון שמדובר בסיפור ארוך במיוחד, החלטתי לקרוא בדילוגים עד הסוף ולהתמקד בנקודות משמעותיות. התחלנו לקרוא בחלק בו קצכן נזכר באמו שסיפרה לו על הקיקלופים ואיך עוצמים עיניים כשכואב לראות את מה שבחוץ, המשכנו להגעה של קצכן לקיבוץ ולדרישה שיחליף את שמו כשהוא מחפש את עצמו, והילדים שצוחקים כשהוא עונה בגרמנית לשאלה של הגננת. הקריאה המשותפת הייתה מלאה בהערות חמודות של התלמידים – מבדיחות הרשלה, עבור בזכרונות מהגן ושמות משפחה קודמים של בני משפחה. חשבנו שנסיים, אבל גם כשמדלגים יש הרבה במה להתעמק. אז נסיים את הקריאה בסיפור בפעם הבאה.
בכיתה יב' של סיון קיפניס ואילה ליבנה:
מדי פעם אנחנו צריכות לשלם את חובנו לחברה ולעשות שיעור "רגיל". כזה שעונים בו על שאלת בגרות ואז בודקים אותה, כל זאת במטרה להתכונן למבחן הבגרות שהולך ומתקרב.
אז זה מה שעשינו בשיעור האחרון. מתוך כך גילינו שיש פער גדול בין התלמידות בכתה - כאלה שענו תשובה כמעט מושלמת וכאלה שעדיין לא הבינו בכלל על מה אנחנו מדברות.
בסוף השיעור דיברנו, סיון ואני, איך לעזור למי שמתקשה.
Comments