שבוע שביעי של לימודים בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. החזרה למכללה נראית כבר ממש באופק 😊. בינתיים אנחנו עדיין מקוונים ומחוברים:
במגמת הספרות
בכיתה יא' של ד"ר טליה לוי:
בעקבות דון קיחוטה והעולם החדש שהוא בורא דרך מתן שמות חדשים פתחנו בתרגיל כתיבה בנושא שמות. התלמידות התבקשו להגיב לשלושה מתניעים הקשורים בסיפור הפרטי של השם שלהן, ביחס בין השם הפרטי לשם המשפחה, ובמה זה אומר "לשאת שם". לכל סעיף הקדשנו ארבע דקות של כתיבה ברצף, וכשסיימנו לכתוב כל תלמידה סימנה מה היא רוצה לשתף.
שמענו סיפורים מרתקים על שמות שניתנו בעקבות לידה ברכב בדרך לבית החולים, בעקבות היתקלות אקראית של הורה בשלט עם שם ייחודי של ישוב בשפלה, ועוד. ביחס בין השם הפרטי ושם משפחה עלה דפוס מעניין של דואליות, בלי שנתכנן עלו כפילויות כמו קלות ומשקל, יבש ורטוב, ישראלי וגלותי, שמחה ועצב, ירושה מאמא ומאבא. בעקבות מצגת שהכינה נהוראי על מספר יצירות אמנות פלסטית שעוסקות בדון קיחוטה עלתה השאלה עד כמה עברה דמותו שינוי בתרבות והתרחקה מזאת שהצטיירה לנו בפרק הראשון:
איש עצל, הוזה, טיפש ומנופח. חזרנו לחלקים בפרק שמציירים את דמותו ככזה ודיברנו על טכניקת הפרודיה, על אמצעי ההגזמה והניפוח שבהם היא נוקטת ועל האינטרטקסטואליות המגולמת בה. מתוך הדברים עלה הפרדוקס של
הפרודיה, במסגרתו היצירה שעליה מבקשים להלעיג חוזרת לתודעה ומעמדה הקנוני מתחזק. יחד עם ליאור מנהלת בית החינוך שלנו המשכנו בקריאת פרק ב' וחיפשנו את קולו האירוני של המספר.
נראה שלמרות הקושי של הטקסט התלמידות נהנות ממנו, וזאת שמחה גדולה.
בכיתה י' של אילה ליבנה:
מפעם לפעם הפנים בריבועים נהיים יותר מוכרים ולבביים ושמחת המפגש מלווה כל התחלה שלו. אחרי סבב שלומות בו התלמידות סיפרו שהן גם נרגשות וגם חוששות לקראת החזרה לבית הספר, צללנו הישר לדמויות השונות של ליל העשרים. הפעם הקדשנו לכל אחת תשומת לב וכך יכולנו לגלות את ההבדלים ביניהן ולפתח רגשות שונים אל כל אחת מהן. המשכנו בצפייה בקטע מהפקה משנות השבעים של ליל העשרים, שהשחקן היחידי שהתלמידות זיהו היה מוני מושונוב הצעיר. אמנם המשחק של השחקנים היה נורא (לדעתי 😱 ) אבל הצפייה הראתה לנו אפשרות אחת של המחזה של מה שעד כה רק קראנו.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יא' של ד"ר אדם ויילר גור אריה:
במרכז המפגש חזרה למתכונת שתתקיים בתל-חי ביום חמישי הקרוב. להלן כמה שאלות שנדונו במהלך החזרה:
- קראי את הקטע הבא ועני על השאלות המופיעות אחריו – "באותו רגע ממש הסתכלתי מבעד לחלון באנשים החולפים ברחוב, ובראותי אותם לא נמנעתי מלומר כי אני רואה אנשים...אולם מה אני רואה מן החלון הזה, אם לא כובעים
ומעילים, העשויים לכסות רוחות-רפאים או בובות-אדם המונעות על ידי קפיצים?" (דקארט, הגיונות, הגיון השני)
א. הסבירי את טענתו של דקארט במילים שלך.
ב. הסבירי את הקשר בין טענתו של דקארט בקטע לעמדה שלו בסוף מדרון הספק.
- "אתה באמת אוהב אותי?" – הסבירי את הקשר בין שאלה זו ובין מה שניסוי המחשבה של תומס נייגל לגבי העטלף מנסה לומר לנו על מה שניתן לראות "מבחוץ" לעומת מה שמתרחש בעולם הפנימי. הקפידי לנמק ולהדגים.
- לפי רולס על מנת לבחון את השאלה "האם החברה שאת חיה בה הוגנת?" ו\או "כיצד אמורה להיראות חברה הוגנת?" עלייך לדמיין "שאת אינך את".
א. הסבירי למה הכוונה בלדמיין "שאת אינך את".
ב. הסבירי מדוע לפי רולס דרוש הדמיון הזה על מנת לבחון האם החברה שאת חיה בה הוגנת \ מהי חברה הוגנת.
בכיתה י' של יעל אשד סילבר :
בעקבות המפגש האחרון עברנו לעסוק בשאלות הנוגעות לחופש. פתחנו את המפגש עם שני ציטוטים של רוסו:
"האדם נולד חופשי ובכל מקום אזור הוא באזיקים"
"מי שמוותר על חופש מוותר על מידת האדם שבו"
התלמידים דנו על הרלוונטיות של המשפטים לחייהם אך לא כולם הסכימו איתם, למשל, תלמיד טען כי אנחנו ממש לא נולדים חופשיים אלא נהיים חופשיים יותר לאורך החיים. טענתה פתחה דיון מעניין בנוגע למידת החופש המשתנה בחיינו בתוך מסגרות שונות.
לאחר מכן בררנו יחד את המשמעות של חופש מתוך הגדרות של הוגים שונים. התמקדנו בעיקר בהבחנה בין חופש חיובי לחופש שלילי כמו שמציע אריך פרום ובדקנו דוגמאות מחיינו ביחס אליהם.
במפגש הבא נעמיק בהגותו של פרום על חופש האדם והמנגנונים השונים במנוסה מחופש.
Kommentare