שבוע עשירי של לימודים בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. סוף סוף פגישה פיזית, פנים אל פנים, גב אל גב , מסכה אל מסכה, מטר אל מטר 😊 והפעם בתיכון 'דנציגר' הנפלא בקרית שמונה:
במגמת הספרות
בכיתה יא' של ד"ר טליה לוי:
נפגשנו בבית הספר דנציגר בקרית שמונה, בו זכינו להכנסת אורחים חמה של המנהל עופר זפרני ושל אנשי האחזקה שדאגו לכל מחסורנו. בחלק הראשון של המפגש קיימנו את מבדק המחצית שכלל מענה בכתב על שתי שאלות מה"אודיסיאה" ו"דון קיחוטה" ועל שאלת בונוס שעסקה בתאור היצירה של ג'ון ויליאם ווטרהאוס "פנלופה והמחזרים", בשלב ההתחלתי תוך פירוק למרכיבים ובהמשך בהכנסת היבט אישי.
בחלק השני חזרנו לאנקת גבהים. מי שלא הצליחו להשיג את עותק של הרומן קיבלו ספר דיגיטלי מתנת 'דרך רוח', וכך ישבנו עם ספרים ופלאפונים פתוחים וקראנו יחד את הפרק השני. דרך העיניים של מר לוקווד שהגיע כאורח לחווה פגשנו בהית'קליף בעל המראה הצועני, בג'וזף המשרת הבלתי-שירותי, בעלמה יפה ותוקפנית ששמה עדיין לא ידוע ובבחור צעיר בשם הרטון, כולם כמו מתחרים ביניהם מי יותר עוין וגס רוח מחברו.
תיארנו את החווה "אנקת גבהים" הממוקמת באזור גבוה וסחוף רוחות, ותהינו על הקשר בין הגאוגרפיה של מקום המגורים לאופי האנשים, מה שהוביל להבחנות משעשעות גם בתוך הקבוצה שלנו בה חלק מהתלמידות גרות בישובים גבוהים ומבודדים.
הקריאה היתה מהנה במיוחד, והקטעים בו חולקות הדמויות הכפריות עלבונות הדדיים וחושפות את עולמן האלים והאפל לוו בפרצי צחוק מידבקים. התחלה מלאת תנופה לקריאה אותה נמשיך עצמית בבית.
בכיתה י' של אילה ליבנה:
בשעה טובה ועם המון שמחה בלב נפגשנו סופסוף פנים אל פנים, מרפקים אל מרפקים ועיניים לעיניים. לצערי הגיעו מעט תלמידות אבל כל אחת שהגיעה הרגישה בסוף המפגש כמה זה היה חשוב, מקרב ומשמעותי.
תלמידה נוספת הצטרפה אלינו בזום וככה תיקשרנו בשני המרחבים.
למדנו את השיר הנפלא של אלכס בן ארי - במקום פתיחה. שיר שבקריאה ראשונה ושנייה שלו התלמידות נשארו ללא מילים, לא מתדהמה אלא מחוסר הבנה, כפי שהעידו. ככל שדיברנו עליו הלכו המטאפורות הרבות ונפתחו בפנינו.
היה מרתק לראות את התהליך שאנחנו עוברות ביחד עם השיר, איך מהתחלה סתומה הוא הולך ומתבהר ולבסוף נעשה קרוב לנו ונוגע בנו. בסוף השיעור הודו התלמידות שהוא מרגש ומיוחד ומישהי אף הוסיפה שהיא תביא אותו למשפחתה.
בחלק השני של השיעור נתתי לתלמידות עבודה שבאמצעותה אוכל להעריך אותן (לכבוד סוף השליש). הן התבקשו לבחור אחת מהיצירות שלמדנו מתחילת השנה ולנתח אותה בדרכים יצירתיות. זהו ניסיון שלי לבדוק האם אפשר להעריך למידה בדרכים אחרות מאלו המקובלות במערכת הבית ספרית. מסקנות - בהמשך.
היה מאוד ממלא להיפגש, אמנם היה מאוחר כשסיימנו, אבל יצאנו באנרגיות גבוהות.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יא' של ד"ר אדם ויילר גור אריה:
התקיים לו מבחן מתכונת. חלק מן התלמידות הגיעו לבית הספר ועשו אותו בצורה רגילה וחלק מן התלמידות עשו אותו דרך הזום.
להלן דוגמאות לשאלות איתן נדרשים התלמידים להתמודד :
נאום ההגנה של סוקרטס (תורת המוסר)
א. קראי את הקטע הבא בעיון ועני על השאלה המופיעה אחריו –
מסתבר שהייתי עושה מעשה נורא, רבותיי האתונאים, אם כאשר הוצבתי בפוטידיאה, או באמפיפוליס ובשדה דליון על ידי מפקדים שאתם בחרתם לפקד עלי נשארתי אז בעמדה שבה הם הציבו אותי ועמדתי איתן, לפחות כמו האחרים,
מול סכנת המוות, ואילו כאשר האל בעצמו הציב אותי כאן (כמו שהייתי משוכנע לחלוטין) לחיות כפילוסוף החוקר את עצמי ואת הזולת, הייתי נוטש את העמדה מפחד המוות או מכל סיבה אחרת. [נאום ההגנה, עמוד 82-83]
הסבירי שלושה סוגים של גבורה שעליהם סוקרטס מדבר בקטע – נמקי תשובתך על פי הקטע. הקפידי לכלול בהסברים דוגמה לכל אחד מסוגי הגבורה.
ב. ניתן לטעון שמערכת החינוך מאוד מדגישה סוג אחד משלושת סוגי הגבורה שהסברת בסעיף א' ולעומת זאת מדגישה פחות או אפילו מזניחה את שני הסוגים האחרים.
- אם את מסכימה עם טענה זו הסבירי אותה – הקפידי לכלול דוגמאות בהסבר. כמו כן הסבירי מהי לדעתך הסיבה למצב זה.
- אם אינך מסכימה עם טענה זו הסבירי מדוע – הקפידי לכלול דוגמאות בהסבר.
- אם את מתלבטת לגבי נכונות או אי-נכונות הטענה הסבירי מדוע – הקפידי לכלול דוגמאות בהסבר.
קאנט (תורת ההכרה)
א. "בני האדם מסוגלים לתפוס את המציאות כפי שהיא באמת (מסוגלים לתפוס את 'הדבר כשלעצמו')".
הסבירי מה עמדתו של קאנט בנוגע לטענה הזו. כמו כן נמקי את ההסבר לעמדתו של קנאט בנוגע לטענה זו על ידי שימוש במאטפורה של רשת ודגים.
ב. "גם אם המציאות שבני האדם מסוגלים לתפוס ('עולם התופעות') תואמת למציאות כפי שהיא באמת (תואמת ל'דבר כשלעצמו') בני האדם אף פעם לא יוכלו לדעת זאת."
הסבירי מה עמדתו של קאנט בנוגע לטענה הזו. הקפידי לנמק ולהדגים.
בכיתה י' של יעל אשד סילבר :
בהתרגשות גדולה נפגשנו סוף סוף פנים אל פנים, התלמידים ואני שמחנו מאוד על ההזדמנות לנהל שיחות א פורמליות ולהכיר מעט יותר.
את המפגש התחלנו בקריאת משל המערה ולאחר מכן דנו בשאלה: "האם האדם שיצא מהמערה חופשי יותר?". התשובות היו מגוונות והובילו גם למחשבות על הקשר בין המשל לחיינו.
אנלוגיה למשל שעלתה מאחת התלמידות היתה למעבר מתשובה לשאלה או משאלה לתשובה בהקשר הדתי, הדוגמא שהעלתה פתחה שיחה מעניינת על הביטוי "נגלה לו האור" ו"ראה את האור".
המשכנו בעבודה בקבוצות קטנות בהן התלמידים חשבו והציגו קשר בין המושגים ידע וחופש. בדקנו באילו מקרים ידע מגביר חופש חיובי ו/או חופש שלילי ובאילו מקרים ידע דווקא מפחית חופש חיובי ו/ או חופש שלילי.
לאחר שדנו בקשרים השונים שבין חופש וידע, בעקבות שיחה שהתפתחה מתוך התלמידים, קיימנו דיון על המשמעות של סגר בחייהם, על המשמעות של למידה בזום מול למידה בכיתה עבורם ועל החיים בבית בזמן סגר.
בגרנו את המפגש עם דיבייט על שאלה "האם לקיים סגר?" (ועל היתרונות והחסרונות של סגר עבורם, למשל שבזמן סגר אפשר להשקיע יותר בתחביבים ולמצוא גם תחביבים חדשים).
המפגש התנהל באנרגיות גבוהות וניכרה ההתרגשות מהמפגש האנושי, מקווה שניפגש שוב בקרוב.
Comments