במרכזו של השבוע ה 23 בקמפוס הצפוני שלנו עמד המפגש של מגמת הספרות עם הסופרת והמשוררת איריס אליה כהן:
במגמת הספרות
שלוש כיתות ספרות וכיתת פילוסופיה אחת - פגשנו כולנו את המשוררת והסופרת איריס אליה כהן. היא הציגה לנו את סיפור חייה ובעיקר איך הפכה לסופרת והדגישה את חשיבות הקריאה הרבה בגיל צעיר.
עוד פרט שעורר השראה היה העובדה שלא ויתרה על חלומה מילדות להיות סופרת ואפילו לאחר שכבר היה לה מקצוע, בגיל 40, היא החליטה להתמסר לכתיבה. היא כתבה ספרים העוסקים בסוגיות חברתיות אקטואליות וזכתה עליהם
בשלל פרסים ופרסומים. לאחר מכן התחלנו לקרוא בפואמה "רצח בהסכמה", כשכל פעם תלמידה אחרת מקריאה שיר. ריבוי הקולות העניק עומק נוסף ליצירה והתלמידות מאוד התפעלו.
התכנים הקשים שמעלה הפואמה עוררו אותן לשתף ולהביע כעס ותסכול על המצב. איריס סיפרה על תהליך הכתיבה שלה ומה גרם לה לכתוב על נושא זה. לאחר ההפסקה איריס נתנה לנו תרגילי כתיבה קצרים:
הבטנו על תמונת ילדות שלנו ותיארנו אותה. לאחר מכן בחרנו תמונה של מישהי אחרת ותיארנו את הילדה שראינו בגוף שלישי. היה מאוד נעים להכיר את התלמידות המתבגרות שלנו כילדות צעירות. לבסוף שיחקנו במשחק אמת ושקר
וחלק מהתלמידות התגלו כמספרות סיפורים מעולות ובלבלו את כולנו. היה שיעור מקרב, מגבש ומעניין מאוד. תודה גדולה לאיריס!
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יא' של יעל אשד סילבר :
בשיעור הראשון הצטרפנו למליאת הספרות עם איריס אליה כהן. המפגש עם איריס התמקד בטקסטים מתוך ספרה "רצח בהסכמה" ונגע בסוגיות חברתיות מורכבות. בשיחה עם התלמידות והתלמידים אחרי המליאה הם שיתפו שהיה להם מאוד משמעותי. הם התרשמו מהטקסטים ומעוצמת הרגשות שהטקסט העלה בהם.
בשיעור השני המשכנו לעסוק במסך הבערות של רולס. דיברנו על עקרון המקסימין, עקרון החירות והעקרון ההפרשיות. בחנו יחד השלכות של יישום מסך הבערות ועל הקושי שבניסיון לדמיין שאני מישהי אחרת (נגענו ברמיזה בטקסט של נייגל - איך זה מרגיש להיות עטלף) בסיום המפגש נגענו בביקורת על התיאוריה של רולס.
בכיתה י' של יעל אבוקרט קליין
היה כיף להתראות, אחרי שבוע חופש שנראה כמו המון זמן, הכיתה חסרה כמה תלמידים חולי קורונה. בשיעור הראשון סיכמתי בקצרה את הקו של האתיקה שלמדנו, סוקרטס ואז אפלטון וחיי הסגולה הטובה, הן הזדקקו ללעיסה נוספת ואיפוס החומר.
הנטייה הטבעית שלהן היתה להתחיל שוב להדגים ולשאול, ולהעלות שאלות כאילו לא עשינו את הדיונים האלה מעולם. ניסיתי לתת מסגרת מבלי לחזור שוב לדוגמאות ודיונים, אלא רק להסביר מה אפלטון אמר, גם אם מסכימות עם זה וגם אם לא. בקשתי שיתנסו בהבנת הפילוסוף כפי שהוא לפני שהן קופצות לביקורת. למשל, אפלטון אמר שכדאי ומשתלם להיות צדיק, ואחת התלמידות העלתה את החמלה הטבעית שיש לנו, שלא רוצות לפגוע בבנאדם ואמרתי שאני מסכימה עם הטענה הזו, אם כי יש שיטענו אחרת, אבל אני לא מפתחת את הדיון הזה עכשיו והסברתי שזה לא הקו של אפלטון. שזה דיון אחר העוסק בשאלה האם מטבענו יש לנו חמלה על האחר, אבל אפלטון כותב ספר רציונאלי שלם שלא מבוסס על נטייה טבעית שנולדנו איתה או לא, אלא תיאוריה רציונאלית שמסבירה לנו, בדרך ההיגיון והשכל למה משתלם לנו לחיות את החיי הסגולה הטובה, ובתוכם מאליו את הצדק.
סיכמתי את אפלטון סופית ושוב הזכרתי איך מתחילה הפוליטיאה, טבעת גיגס ואז בניית המדינה לשם הטענה האתית הזו לטובת הצדק.
בשיעור השני התחלנו ללמוד את אריסטו, התחלנו ברקע ובדיון על השוני הפילוסופי שקיים בין אפלטון הסופר המתמטיקאי מחד, הרוחני מאידך שהאמין שקצה הידע מגיע באמצעות איזו הארה לעומת אריסטו הפנאפיסטמון, המדען, הביולוג והשיטתי הבלתי נלאה.
המשכנו בתרגיל קריאה ובקשתי שיקראו טקסט ויסמנו משפטים, קיצרתי את הטקסט לעומת התכנון שהיה לי לפני כיתת אורנים שבה גיליתי שהם מאוד מאוד מתקשים. ועם זאת הכיתה הזו סימנה הרבה משפטים יחסית לאורנים שממש לא ידעו איך לעכל את הטקסט.
גם כאן הם הביעו קושי, התחלנו לקרוא משפט משפט ולדבר על אמצעים ותכליות ועל הטוב כתכלית עליונה. ונגמר השיעור. תמיד אחרי השיעור השיחה ממשיכה עם עוד כמה בודדות שלא ממהרות ואנו ממשיכות את השיחה.
גם הפעם כמה תלמידות ואני שוחחנו עוד רבות אחרי תום השיעור על תכליות, על בריאות, שלווה, איזון נפשי, הפרעות נפשיות ועוד. נקרענו אחת מהשנייה בשלב מסוים מסיבות טכניות של הסעות, אבל מחכה לשבוע הבא... איזה נערות ונערים זכיתי לפגוש בכיתה הזו( וגם באורנים)... מוקירה מכל הלב.
Comments