שבוע תשיעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי
בכיתה י' של מירב מידן וירון אלון:
פתחנו בשיעור פילוסופיה. התחלנו בשלוש דילמות מוסריות, גרסאות שונות של דילמת הקרונית המוכרת. הדיון היה סביב הבחירות שלהם, העקביות בין שלוש התשובות שלהם לדילמות השונות ומה בעיניהם העיקר בדילמות אלה. הזכרתי להם השקפות (כגון רלטיביזם מוסרי) והבחנות (כגון פעולה - מחדל) שנלמדו בשיעורים הקודמים. התשובות היו מעניינות, מגוונות ועלתה תהייה בנוגע לערך של עקביות. הדיון היה ער, מעניין מאוד והשתתפות הייתה רבה מתמיד.
בחלק השני של השיעור המשכנו לעסוק במושגי יסוד בלוגיקה. הסברתי להם כי בפילוסופיה אנחנו מעוניינים במציאת האמת בנוגע לכל מיני דברים ולכן חשוב שתהיה לנו מתודה מהימנה ככל האפשר להגיע לאמת. עסקנו מעט בשאלה אם הם חושבים שיש דרכים נוספות להגיע לאמת ועל החשיבות של טיעונים בפילוסופיה. לאחר מכן התחלנו לתרגל תקפות ולהבחינה מאמת. לרובם לא היה להם קל בהתחלה אבל אט אט ניכרה הבנה אצל יותר ויותר תלמידים.
בשיעור ספרות התכוננו לחנוכה עם סיפורי נשים גיבורות, יהודית ובת חשמונאי. שאלנו: מהי גבורה? האם רק גבורה צבאית היא גבורה...? מטבע הדברים עלו גיבורי ה7 באוקטובר (החיילים, האזרחים וגם רחל והעוגיות – איזה גבורה זאת?...) וגם השאלה האם גבורה אישית היא גבורה? מה התפקיד של מיתוס הגיבור בחברה?
לפני הסיפורים הצגתי את ההקשר ההלכתי שנשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה, את הפרשנות של רש"י מביא את הקשר של הסיפור כסיבה למרות שהסיפור לא נכנס לקאנון (ולא נלמד בבית ספר).
הם קראו את סיפור יהודית בחברותות וכתבו פסקה על גבורה והאם היא גיבורה בעיניהם. בחברותא אחת התלמידות חיברו את סיפור יהודית לאמירת חז"ל שהצגתי קודם לכן: "איזהו גיבור ? העושה את אויבו – אוהבו." זה היפוך מעניין לביטוי.
בכיתה יא' של אלעד נבו ואליעזר בקליש:
התכנסנו אתמול לסיכום הקריאה במשל המערה וצפייה מודרכת ב"מטריקס", מצוידים בשקיות עמוסות פופקורן. לפני הצפייה אליעזר חזר על סיכום השיעור הקודם והציג את שאלות המפתח למשל ולצפייה - העולם בו כולנו חיים הוא שקרי – ה'אמת' שונה מן החוויה היום יומית שלנו. היציאה מעולם השקר היא חידה – איך יוצאים מהמערה? מה מקומם של היוצאים בעולם? האם יש להם תפקיד? האם מצבם של היוצאים טוב יותר משהיה קודם? אם כן, באיזה אופן הוא טוב יותר? אם לא, אז למה בכלל לצאת?
אחרי הצפייה המהנה, התלמידים קיבלו את המשימה הביתה - יש לכתוב חיבור פילוסופי של כעמוד אחד (לפחות) העוסק ב'שאלת המפתח במשל ובסרט'. האם לאמת יש ערך? האם תמיד נרצה את האמת על פני השקר? הביעו את דעתכם. הקפידו להתייחס לפחות פעם אחת למשל המערה של אפלטון ולסצנה אחת לפחות מהסרט 'מטריקס', הקפידו לבסס עמדתכם פילוסופית ולהשתמש בדוגמא מהחיים הממחישה את עמדתכם. נפגש מצדה השני של המערה אחרי החנוכה
בכיתה יב' של סיון קיפניס ואילה ליבנה:
התלמידים שמו לב שכל פעם שאחת מאיתנו מעבירה שיעור המורה השנייה מתפקדת כתלמידה מן המניין וכך מתגלה פן נוסף באישיותה. הפעם היה זה תורה של סיון להעביר את השיעור ואילה תפקדה כתלמידה (קצת סוררת). סיון מלמדת ואילה שואלת. לשמחתנו - הכתה מסבירה. המשכנו עם קאנט והמושגים שלו למושגים :) הסתכלות, חושניות, צורות טהורות, שכל, קטגוריות, סיבתיות, חלל, זמן וכמובן אפריורי ואפוסטריורי, סינתטי ואנליטי. בסוף השיעור התלמידות דיברו סינית! אבל הבינו את קאנט היטב. הן מילאו טבלה שהפגישה את המושגים אלו עם אלו וחיברו להם משפטים מתאימים.
כשהרגשנו שהתלמידים שבעים מקאנט עברנו לתרגיל כתיבה מאוורר. כל תלמידה התבקשה לכתוב מתכון להכנתה, כלומר מה המצרכים והפעולות שנדרשות כדי להכין אותה-עצמה. ובונוס - לכתוב טוקבקים למתכון. כל אחד כתב משהו שונה לגמרי ויצק לתוך התבנית שהיא הוא תוכן מרתק. כל זאת כטיזר לשאלת האני של קאנט. לא בטוח שיצא משהו טעים, אבל כמו שאחת התלמידות אמרה - יש הרבה טעם.
Comments