שבוע 11 בבית החינוך שלנו בתל חי. השורות היו דלילות השבוע אבל הרוח איתנה 😊:
במגמת הספרות
בכיתה יא' של אילה ליבנה/ליאור לם:
השבוע במחוזותינו הקרירים היה לנו מפגש מחמם לבבות! בתחילת השיעור המשכנו בקריאה ב"גלגול" של קפקא. קראנו את החלק שבו סגן המנהל(לא פחות ולא יותר) מגיע לביתו של גרגור לברר מדוע לא הגיע לעבודה.
הבנות הופתעו מהנאום שלו ומאיך שהוא עושה מניפולציות על גרגור, ועוד יותר הופתעו מכך שגרגור עדיין מתכחש למצבו ומבטיח שהנה עוד כמה רגעים והוא כבר עולה על הרכבות.
לאחר מכן הגענו לרגע הדרמטי בו רואים את גרגור לראשונה מאז השינוי ודיברנו על איך אנחנו מגיבות כשאנחנו רואות ג'וק.
סיימנו את פרק א ואז דיברנו על הדמויות- מה אפשר ללמוד עליהן ועל הקשר שלהן עם גרגור. ניסינו להבין ביחד מה זה בדיוק שרץ ולמה גרגור הפך לשרץ.
עלו קולות מגוונים בניהם- הרצון של גרגור לברוח מהמציאות של חיוו ומחשבה שאולי גרגור היה שרץ כל הזמן הזה ופשוט עכשיו זה הפך לממשי.
בחלק השני של השיעור עשינו הקראה חגיגית של משימת הכתיבה סביב הנובלה "האף". כל אחת התבקשה לכתוב סיפור קצר על בוקר אחד שהתעוררה וגילתה כי איבר חסר לה.
הסיפורים היו מופלאים וגילו לנו עוד על עולמן הפנימי של הבנות. הקריאה ריגשה את כולן והן שיקפו אחת לשנייה את החוזקות של כל אחת בכתיבתה.
לא סיימנו לקרוא את כל הסיפורים ונותרנו עם ציפייה להמשך השיתופים.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יב' של ד"ר אדם ויילר גור אריה:
במפגש אתמול המשכנו לקיים שיחות אישיות. קראנו ביחד את כל התשובות שהתלמידות כתבו במבחן בנושא אמונה ופילוסופיה (שהתקיים בחודש שעבר). הצבענו על החוזקות שהיו בתשובות וניסינו גם להבין את הטעויות על מנת שנוכל להשתפר בהמשך. עם חלק מן התלמידות, שעדיין לא הגישו את עבודת החקר האישית, שוחחנו על דרכים לקדם את העניין. כמו כן ניצלנו את המפגש האישי כדי להעמיק מעט את ההיכרות ביננו.
בכיתה יא' של יעל אשד סילבר :
השיעור הראשון התחיל בחזרה וחידוד של האתיקה של אריסטו אותה התחלנו במפגש הקודם. פתחנו בקריאה ופירוש של תחילת הספר האתיקה של אריסטו. התלמידות שיקפו שבזכות השיעור הקודם קריאת הטקסט ברורה להן יותר.
המשכנו בלמידה והתנסות בשלבי כתיבת תרגיל (פתיחה, מבוא, גוף (טיעון) וסיכום).
התלמידות התנסו שלב אחרי שלב בכתיבת תרגיל באופן עצמאי ולאחר מכן ענינו יחד על השאלה "האם האתיקה של אריסטו רלוונטית לחיי? נמק.י"
הצגתי לתלמידים תרגיל לדוגמה העונה על השאלה וניתחנו יחד מה כדאי לשפר ומה טוב בתרגיל.
בסיום השיעור התלמידות קיבלו תרגיל להגשה לשבוע הבא עם השאלה: "האם אני פועלת בהתאם לדרך האמצע לפי אריסטו? נמק.י"
בכיתה י' של יעל אבוקרט קליין
התחלנו את השיעור בכתיבת פתקים לקופסת נושאי הדיון שלנו, שבכל שיעור נוציא פתק ונדון במה שיצא. המשכתי את אפולוגיה בסיכום שלי עם נגיעות בהקראות. למדנו מהי אתיקה. חילצנו את האתיקה של סוקרטס, מאמירותיו ושוחחנו ארוכות על אמירותיו: "אני לא פוחד מהמוות אלא מלחיות חיים לא ראויים" ו"אני לא פוחד מהמוות כי אני לא יודע מה יש שם אז אין סיבה שאפחד מהלא נודע". שאלתי אותןם שאין לפחד מהלא נודע?
כאן התחיל דיון שבו הם שיתפו במנעד של דברים מרתקים ובעניינים אינטימיים כמו שהם פוחדים מהמוות, או שיש רגעים שבא להם למות, או ניסיון התאבדות מהעבר, איך הם היו מעדיפים למות. הם העלו מנגד עד כמה ולמה הם אוהבים לחיות ולמה שווה לחיות, ושהמוות הוא בלתי הפיך אז שווה לעבור בחיים גם את הרגעים הקשים.
הם העלו את העניין שהזמניות שלנו נותנת ערך לחיים, ואם היינו חיים חיי נצח אז לא היה שווה, לא היינו מבינים ומעריכים את מה שאנו עושים. הם העלו את זה שיש משהו בזה שכשזקנים מרגישים שמיצינו את החיים וזה ממש בסדר.
אני הצגתי את עמדת סוקרטס שבה אני דוגלת באופן אישי, פחות חשוב כמה אדם יחיה אלא כל עוד הוא חי לחיות באופן ראוי. לחיות חיי הגשמה, כך שלאורך שלהם פחות משמעות. הדיון היה עמוק אינטימי כבד וגם קליל באותו זמן, אך בגלל רגישות הנושא נתתי לו הרבה מקום וזמן.
המשכנו ל"אדם לא עושה רע ביודעין" האם כך? האם כל הרוע נגרם מחוסר ידיעה? מה ההשלכות של טענה כזו? ומה עם אנשים שבוחרים ברע ומבינים מה הם עושים? ובכל זאת איפה מחשבה כזו תתרום לנו לחיינו בעולם.
"עדיף לסבול עוול מאשר לגרום עוול" האם כך? דיברנו על פציפיזם, הם שאלו האם זה לא עוול לא להגן על עצמי? שוחחנו על הושטת הלחי השנייה, נתתי להם דוגמאות מהאוטוביוגרפיה של מוהנדס קרמצ'נד גנדי, סיפרתי להם עליו והדגמתי על קטעים נבחרים מהאוטוביוגרפיה שלו, למשל, כשאשתו גססה והרופא המליץ למען העלאת סיכוייה לחיות, שהיא תשתה מרק עוף וגנדי לא הסכים מסיבות טבעונות וכי אין לו זכות להרוג חיה. הם ביקרו את הקיצוניות הזו, ואני הסכמתי אתם.
לבסוף, בקשתי שלאור כל מה שהבנו על סוקרטס יסבירו איך זה, אם כך, הגיוני להבין את האמירה ש"אדם רע לא יכול להזיק לאדם טוב". והם עשו זאת יפה. בקיצור, או שלא בקיצור היה שיעור עמוס ומעניין.
הם קיבלו הביתה לקרוא את הנאום השני והשלישי.
Comentarios