חזרנו מחופשת הפסח 'רעבים' לעוד רוח. גם אם היא 'רוח מקוונת' לא מוותרים עליה בבית החינוך במכללת תל חי (נוכחות התלמידים מרשימה!). הנה זה מה שהתרחש אמש ברשת:
במגמת הספרות (ד"ר טליה לוי):
את חלקו הראשון של המפגש הקדשנו לרומן "ג'יין אייר". בתחילת חופשת הפסח קיבלה כל תלמידה עותק דיגיטלי של הספר, וקבענו שההתקדמות בקריאה תהיה בשלבים מוגדרים משבוע לשבוע.
לשמחתי התלמידות התמידו בקריאה וכולן הגיעו אתמול לשיעור כשהן כבר בשני-שליש הספר. חלק אמרו שהיה להן קשה לצלוח את ההתחלה ואחרות דווקא ציינו לטובה את הפתיחה. כך או כך, החוויה המשותפת לכולן היא הנאה מהקריאה.
אחרי שאלות בקיאות בספר פרשנו את שלוש התחנות הראשונות בחייה של ג'יין- הילדות המדכאת והמנוכרת בבית הדודים, ההתבגרות במוסד הצדקה לווד בתנאים הלקויים של קור ורעב אך וההיכרות עם דמויות שעתידות להיהפך עבורה מודל לחיקוי, והמעבר כמורה לאחוזת תורנפילד. בחנו את הסירוב של ג'יין בתחנות השונות בחייה לקבל את חוקי החברה הנוקשים לפיהם כילדה עניה ויתומה היא צריכה להתמקם בתחתית ההיררכיה, ואת המלחמה שלה על זהותה.
בחלק השני של השיעור ערכנו היכרות עם המשורר אבות ישורון. תיארנו את סיפור חייו והתייחסנו לעדותו העצמית על המכתבים שאותם קיבל מהבית בפולין ושעליהם כמעט ולא ענה עד לרציחתם של בני משפחתו בשואה.
עסקנו בקטע הפרוזה "פתיחה לראיון" שמתאר את השבירות בחייו ובשירתו, ונותן ביטוי לקולות מהבית שלא נותנים מנוח. חתמנו בשיר "איך נקרא" שמעביר מעט מתחושת הרדיפה והאשמה שהפכו חלק מזהותו של המשורר.
בעקבות המכתבים שלא נענו, משימת הבית היא לכתוב את המכתב שלא נכתב. זה יכול להיות מכתב בקשת סליחה, איחול, הסבר. הוא יכול להיכתב מפיהן של דמויות מציאותיות או בדיוניות, כולל כאלו מסיפורים שקראנו במהלך השנה ושמלוות אותנו בשיעורים. נמתין בסקרנות למכתבים.
במגמת הפילוסופיה (ד"ר אדם ויילר גור אריה):
פתחנו את השיעור בשיחה של ליאור לם, רכזת בית החינוך על האפשרות לכתוב עבודת גמר כחלופה לבחינת הבגרות. תלמידים רבים גילו עניין באפשרות זו ואני תקווה שאכן יבחרו ויתמידו בכך.
בהמשך התמקדנו בניסוי המחשבה המפורסם של 'מסך הבערות' של הפילוסוף ג'ון רולס. ניסינו להבין לעומק את הרעיון שעומד מאחורי ניסוי המחשבה באמצעות:
א. הרצאת טד של פרופ' דן אריאלי שכותרתה ?How equal do we want the world to be
ב. הבנת הטענה Imagine that you are not you שהפילוסוף אלאן דה בוטון מעלה בהקשר לפרשנות שלו למסך הבערות.
ג. הרעיון של ז'אן ז'אק רוסו שחשוב שבמהלך החינוך שלו הילד יחווה כאב וסבל על מנת שיוכל להבין מהו כאב וסבל של האחר.
היה מרתק!
Comments