השבוע ה 22 בבית החינוך הצפוני שלנו. מתחילים את הישורת האחרונה של השנה:
במגמת הספרות
בכיתה יב' של אילה ליבנה:
היה נעים להיפגש אחרי החופשה הארוכה אך רוב התלמידות ציינו שהן מאוד עייפות, אחרי יום של בגרויות ומבחנים. באנרגיה כזו היה מאתגר לחזור שוב אל בדמי ימיה, אך בשעה טובה סיימנו היום לקרוא את הנובלה. זו היתה קריאה צמודה מאוד, לפעמים עצרנו כל משפט ולצערי נראה לי שהתלמידות לא נשבו בקסמו של עגנון. במהלך הקריאה בעמודים האחרונים עלה נושא הכפילות והתאומות בין דמויות הגברים, שמות הדמויות ואפילו שם הכלב, השימוש בארמזים המקראיים שמוסיפים עוד רובד סמוי, הבחנו במשחק עם הזמנים שמתארכים ומתקצרים בהתאם לחוויות של תרצה, השאלה מה מניע את תרצה והאם היא פועלת בשפיות והקשר בין העולם הפנימי שלה לזה החיצוני.
לבסוף, אחרי קריאת שתי הפסקאות האחרונות ורגע לפני שהתלמידות התעופפו לדרכן דיברנו על הכתיבה. זוהי נובלה שכתב גבר, עגנון, המתארת כתיבת יומן על ידי נערה, תרצה. חלק מהתלמידות טענו שאופן הכתיבה לא משכנע או אמין וחלק אחר טען שדווקא בסוף הכל מתחבר. היום לא הספקנו להתעמק ביצירה, אלא בעיקר התמקדנו בלקרוא אותה. שבוע הבא נמשיך.
בכיתה יא' של מירב מידן
חזרנו מהחופש ישר לצפייה בהצגה של שניים מתלמידנו (ואחת נוספת מבית החינוך).
ההצגה אליס נגד הזמן היא עיבוד לסיפור עליסה בארץ המראה. אליס מתבגרת ומתמודדת עם החזרה לארץ הפלאות.
העיסוק בנושא, התלבושות ובעיקר השחקנים היו נפלאים. ישבנו בחוץ לדבר על ההצגה ולהודות לשחקנים.
בהמשך קראנו פרק מהספר, דיברנו על שיר המהגוני ואף שיחקנו משחק שבו נותנים מילה לפועל (לקרא שירה יהיה מעתה לשגם) ומי שיצאה צריכה לזהות באיזה פועל מדובר.
היה מפגש, כיפי, נעים ומעניין וגם הייתה זו הזדמנות בעבורי להיחשף יותר לעולמם באמצעות מקום שבו רבים מהם נמצאים בחוגי ריקוד, שירה ומשחק, כמובן
בכיתה י' המשולבת של סיון קיפניס ואלעד נבו:
שמחנו להיפגש אחרי החופשה הארוכה. פתחנו את המפגש בשיח רעים על מעשינו המהנים בחופש. לאחר הפטפוט חזרנו אל הנושא שהתחלנו לפני החופשה – הסיפור הבלשי כהד לתקופה המודרנית. כדי לרענן את הזיכרון חזרנו אל המצגת המספרת על המאפיינים של הז'אנר ושל החלוץ א.א פו. התחלנו דיון על האמירה של פו, "כל תעלומה שהגתה הרוח האנושית, בכוחה של הרוח האנושית לפענח", שמתאימה מאוד לרוח הנאורות ותפיסתו של קאנט, שבה אנו עוסקים. אז חזרנו על מאפייני הסוגה הבלשית, הקשר שלה לאורבניות המודרנית ולתיעוש, על החיבור בין ההשכלה לתפיסות רומנטיות. גם כאן התנהל דיון כשהתלמידות מעלות נקודות חשיבה מעניינות מאוד. ומשם חזרנו אל הסיפור הבלשי הראשון – הרציחות ברחוב מורג. הזכרנו את ההתחלה שלמדנו כבר בפעם שעברה וצללנו אל נבכי התעלומה. שתי נשים שמתו מוות משונה ואכזרי בתוך חדר סגור מבפנים ואין לדעת מי ביצע אותו. הבלש אוגוסט דופאן קורא על הרצח בעיתון, מזלזל בעבודה המשטרה וקופץ על המשימה המאתגרת שנראית לו שעשוע נהדר. כאן התלמידות החלו בדיון על האופי של הבלש והתחיל דיון בפילוסופיה של המוסר האם יש צורך בכוונה טובה כדי לבצע מעשה טוב. משם צעדנו יחד עם הרמזים שפזורים לאורך הטקסט וניסינו להבין יחד מי יכול להיות הרוצח.
בתכנון המקורי היינו אמורים לחזור אחרי ההפסקה לקריאה בקאנט, אך נזקקנו לזמן רב יותר כדי לסיים את פו, והחלטנו להקדיש את המפגש לנושא הזה ובשבוע הבא להתמקד בקאנט. אז המשכנו עם הקריאה ולאט לאט התחלנו להבין יותר מה התרחש, עד שהתלמידה אריאל הכריזה – קוף הוא שרצח את הנשים! שמרנו על מתח עד הפתרון בסיפור, ומה הייתה השמחה לגלות כי אריאל צדקה. התלמידים היו מעורבים בדיונים והעלו הרבה סוגיות שעולות מתוך הטקסט וניכר כי יכולת הניתוח שלהן שודרגה מאוד בשנה האחרונה.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יב' של יעל אשד סילבר (גראסייה העבירה השבוע את השיעור):
פתחנו את השיעור בעדכונים על שעשו בחופשה, והיה נחמד מאוד לשמוע אותם ולראות את כולם.ן אחרי ככ הרבה זמן שלא נפגשנו.
במהלך השיעור הראשון העלנו את שאלת בעלי החיים, והצפנו דיון בשאלות שעולות כתוצאה מהחשיפה לידע הקשור לאכילת בע"ח, כל התעשייה והעלנו שאלות עקרוניות הקשורות לערך החיים. במהלך השיעור עלו על מיני אמירות והמטרה הייתה לאפשר לתלמידות לגבש את עמדתם באופן מושכל יותר, תוך שימוש בטקסטים וסרטונים המציגים עמדות שונות בנושא .
סיימנו את השיעור הראשון בדיבייט בין 2 קבוצות, שהונחה ע"י שאלות שונות הקשורות לנושא.
בחלק השני של היום הלכנו לחדר מחשבים ועבדנו על עבודת החקר, כדי לאפשר התקדמות ומיקוד בעבודה.
בכיתה יא' של יעל אבוקרט
נפגשנו נוכחות מלאה של אהובות ושני אהובים, אחרי חודש!! את חלקן יצא לי לראות במחאה בצומת הגומא, ואחד אפילו במחאה בירושלים, ובאמת קצת שוחחנו על כך בתחילת השיעור. על אף ההתרגשות והשמחה, הרגשתי שהיו עייפות ובכל זאת חזרה לשגרה אחרי תקופה ארוכה. מנגד אני הייתי קצת לחוצה להתקדם בחומר, כי יש רק שישה שיעורים כי חמישי נופל על חופשת שבועות ועל הטיסה של נעמה ושלי לאולימפיאדה. דיברנו קצת על עבודות החקר ואז התחלנו מטאפיזיקה. עשינו רענון של מושג המטאפיזיקה, על ענפיה האונטולוגיה והאפיסטמולוגיה, חזרנו לסקירת השאלות המטאפיזיות הראשונות של הפרסוקרטים, ראינו איך המטפיזיקה מהווה הנחת יסוד לאתיקה, ואיך אפשר להחזיק בהנחה אונטולוגית משותפת, למשל "יש אלוהים", ובכל זאת לחבר אותה לתפיסות אפיסטמולוגיות שונות, ולבנות עליה אתיקות שונות .
אחר כך התחלנו ללמוד על האידיאות של אפלטון. תרגמתי אידאה מיוונית עתיקה: צורה, דמות, מין, סוג. הסברתי להן איך אידיאה שהיא צורה מקבלת משמעות של "סוג". אחר כך הגדרתי מהי אידיאה לפי אפלטון: צורה ללא גוף, ללא חומר, צורה מהותית, הגדרה.
נתתי להן תרגיל לתאר מהי צורה של שולחן באופן מהותי, בלי להגביל את התיאור לגוף מסויים כי זה רק יצמצם את ההגדרה ולעולם לא יתפוס על כל השולחנות, לתאר צורה מבלי להיות מוגבלים לחומר, זאת אומרת לכתוב הגדרה ממצה ומספיקה לשולחן. מתהההההה עליהןם הן הורסות אותי כשאלת התחרות משתלחת בהן, איפה העייפות? איפה הכבדות? כתבו הגדרות, רבו בלחץ מי יקריא ראשון, מי תקריא שנייה, ולבסוף אחרי שהתגברנו על הקושי האמיתי הזה. התחלנו להקריא, לצד התסכול של אלה שחיכו לתורם. אחרי כל הקראה, איטית ומפורטת, לפי הסדר, אני מצביעה על רהיט אחר שיצא שהם הגדירו, התחלנו עם רותם שהגדרתו היתה נכונה גם לטלויזיה על המעמד בכיתה שלנו, וכך כל מי שדייק הגיע לספספל, שרפרף, מדף, ועד לנעמי, שהודיתי לה שלא השתמשה ב"משטח ישר" ורעננה אותנו בהגדרה פורצת דרך שנכונה למתלה בגדים. אחת התלמידות קלעה, כשהוסיפה להגדרה מה שמבדיל שולחן מרהיטים בעלי פלטה שטוחה אחרים. סיימנו עם ההגדרה שלה. בכל זאת יש לשולחן משהו מהותי שהופך אותו לשולחן שזה אחר ממדף, הוא סוג אחר. מהות אחרת, במקרה זה פונקציה אחרת, יעוד אחר. הבהרנו מהי צורה מהותית. הזכרתי את השיח הנצחי של סוקרטס בכתבי אפלטון עם הסופיסטים שכשמבקש הגדרה לאהבה, לא אהבה של אם, אהבה של מאהב, אהבה לחתול, אלא מהי הגדרה של אהבה לכשעצמה, לפני שנראה את הסוגים שלה, וכך גם על צדק, על חברות, אומץ, אדם וכולי. האמת היא לא יחסית. לכל דבר בעולם יש אידיאה מקבילה ומושלמת, שרירה וקיימת. קיומן של האידיאות הוא מושלם ממשי ונצחי יותר משל כל דבר בעולם המוחשי. יאללה, לא הספקנו את כל מה שרציתי, מחכה לשיעור הבא !
Comentários