שבוע שביעי בבית החינוך שלנו בתל חי. פתחנו לראשונה במליאה והמשכנו לכיתות. אתם באים?
במגמת הספרות
בכיתה יב' של ד"ר טליה לוי:
בחלק הראשון השתתפנו במפגש מליאה של כל בית החינוך בניצוחו של ד"ר אדם ויילר-גור אריה. אדם הרצה על התפתחות זכויות הומוסקסואלים בראי הפילוסופיה הפוליטית. שמענו על חלקים מהתיאוריה המשפטית של הפילוסוף ה.ל.א הארט שיצא נגד כפיה של מוסר דרך שימוש במשפט הפלילי, ושהטיעונים שלו הכשירו את הקרקע להורדת האיסורים על קיום יחסי מין הומוסקסואליים בבריטניה.
מתוך שאלות של התלמידים עלתה הסוגיה המעניינת של פגיעה ברגשות הציבור, ובהקשר זה קיבלנו גם הצצה לתורת התועלתנות בה השתמש הארט כדי לטעון שהכאב והסבל להומוסקסואליים בעקבות חוקים נגדם עולה במשקלו על זה של חלק מהציבור שרגשותיו נפגעים. עוד שמענו על השופטת ההודית ליילה סת' שהוסיפה נדבך בחשיבה על העיוות שמגולם בתפיסה על זכותו של הרוב להחליט איך כולם צריכים לחיות.
בהמשך ראינו קטעים מתוך הסרט "Milk" על ההומוסקסואל המוצהר הראשון באמריקה שנבחר לתפקיד ציבורי בכיר. ההרצאה נתנה לנו הצצה למהי פילוסופיה פוליטית ועד כמה היא בעלת השפעה על החשיבה, החקיקה והשיפוט.
בחלק השני השלמנו את הקריאה בנובלה "שלאף שטונדה" מאת יהודית קציר, סיפור שמתרחש בקיץ שבין כיתה ז' לכיתה ח' עם מעבר ממשחקי ילדות תמימים לקשר מיני בין בני דודים צעירים, לרוב בזמן שסבא וסבתא בשנ"צ.
הילדים מגלים את האהבה והמיניות, "הלבבות דוהרים כמו סוסים במירוץ מטורף", וגם הטקסט דהר לנו. הבחנו בסיפור המשוחזר נטול הדיאלוגים הישירים, בקפיצות בזמן, בסממנים של היקים ושל התקופה- סוף שנות השבעים של המאה הקודמת.
רומי שכותבת עבודת גמר על סיפורי חיפה של יהודית קציר סיפרה על נובלות נוספות של קציר בהם הגיבורה מתאהבת, מבטלת את עצמה ובסוף נשארת מאוכזבת ובודדה. הסיפור מאד מצא חן בעיני התלמידות ולכן ננסה לקרא נובלה נוספת של קציר.
בכיתה יא' של אילה ליבנה/ליאור לם:
יום הלימודים השביעי נפתח במליאה ראשונה משותפת לכל בית החינוך.. היה ממש כיף לראות את כל התלמידים (87 במספר!) מצטופפים ביחד בכיתה אחת. את המליאה העביר אדם בנושא זכויות להט"ב. היה מעניין ומלמד מאוד!
בשיעור השני סיימנו עם הקריאה של ה"אף" והתחלנו לדון במסר של היצירה.
במהלך הקריאה המקדימה של הבנות בבית כולן אמרו שלא כ"כ הבינו את היצירה ולא התחברו ואתמול בסיום הקריאה המשותפת הבנות סיכמו שהרבה יותר כיף ומעניין לקרוא ביחד ושהן מרגישות שנהנו הרבה יותר מהנובלה.
שבוע הבא נתנסה ביחד בקריאת מאמר בפעם הראשונה ונעמיק בניתוח הנובלה.
בכיתה י' של ד"ר מירב מידן:
בשעה הראשונה היה מפגש של כל בית החינוך בנושא תנועת הלהט"בים וזכויותיהם עם אדם כולל הקרנות מהסרט מילק. בשעה השנייה אספנו את הדיון. בחנו את הסוגיות הפילוסופיות שהועלו לעומת תפקידה של הספרות.
דיברנו על הקשר של מגדר לנושא וקראנו בשני שירים של דליה רביקוביץ: 'סינדרלה במטבח' ו'בובה ממוכנת'. הפסקת חשמל פתאומית ומבהילה הוסיפה נופך חוויתי של מסתורין לשיעור
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יב' של ד"ר אדם ויילר גור אריה
המפגש היום עסק בזכויות להטבים. בחלק הראשון הוסברו טיעונים של ה.ל.א. הארט ושל לילה סת' נגד חקיקת חוקים נגד להטבים.
למשל - הארט טוען שאי אפשר להגדיר הומוסקסואליות כפשע משום שביחסים הומוסקסואלים (בין בגירים, בהסכמה) אין קורבן.
למשל - סת' טוענת שאחד המבחנים המוסריים החשובים של כל חברה הוא האופן שבו היא מתייחסת לקבוצות מיעוט שחיות בתוכה והלהטבים היא קבוצת מיעוט.
בחלק השני צפינו בקטעים מן הסרט מילק של גאס ואן סנט שמספר את סיפורו של הרווי מילק, הגיי המוצהר הראשון שנבחר למשרה ציבורית בארצות הברית.
בכיתה יא' של יעל אשד סילבר :
המפגש התבצע במליאה לכל בית החינוך והועבר על ידי אדם. המפגש עסק בטיעונים שונים מדוע לא לאפשר חקיקה נגד זכויות של הומוסקסואלים. בתחילה אדם פרש את משנתו של ה.ל.א הארט מתוך הספר "חוק, חירות ומוסר" ואת הטענות המרכזיות של לילה סת, שופטת בית המשפט העליון בהודו שכתבה על החשיבות שבשלילת חוקים הפוגעים בקהילה הגאה. לאחר מכן צפינו באופן מודרך בחלקים מתוך הסרט מילק, סרט ביוגרפי אמריקאי משנת 2008 המתאר את חייו ומותו של פעיל זכויות הלהט"ב והפוליטיקאי הארווי מילק, שהיה ההומוסקסואל הגלוי הראשון שנבחר לכהונה ציבורית בכירה בקליפורניה, כחבר במועצת העיר סן פרנסיסקו. בסרט מוצגים האתגרים איתם התמודדה ומתמודדת הקהילה הגאה וחלק מהטיעונים שאדם הציג בפתיחה (גם אם בצורה פחות מנומקת ומוצדקת).
לאחר שאדם סיים המשכנו לעבד ולדון בנושאים שעלו מההרצאה והסרט בכיתה. קישרנו את התכנים שעלו בסרט לטקסטים שעסקנו בהם בשנה שעברה במוסר ובפילוסופיה פוליטית. לתלמידות והתלמידים היו שאלות רבות וביקורת
על חלק מהטיעונים שהוצגו בעד ונגד זכויות לקהילה הגאה. עיקר הביקורת נבעה מחוסר ההצדקה של הטוענים.
בכיתה י' של יעל אבוקרט קליין
השבוע השתתפנו לראשונה במליאה מרתקת שאדם הוביל, בנושא זכויות להט"ב. התלמידים שלי עדיין בוסריים והכניסה שלהם לעולם הפילוסופיה היא חדשה, עד כדי שחלקם אמרו "זה מעניין אבל לא הבנתי איך זה קשור לפילוסופיה".
בכל מקרה לקח להם זמן להתרגל למרצה אחר, שמדבר בסגנון אחר ממה שהתרגלו. סיכום הדברים של רובם היה "לקח זמן להבין, להתרגל אבל בהמשך נהננו" כששאלתי בהפסקה אם בשיעור הבא ירצו להמשיך עוד חצי שעה במליאה ואז לעבור לדיון שלנו בכיתה הם בחרו שכן להמשיך. ושמחתי.
כשהסתיימה המליאה נותרה לנו חצי שעה ויצאנו החוצה לטרסות הקרובות וקצת עיבדנו את החומר. הסברתי להם עד כמה המליאה היא היא פילוסופיה, על הצורך של פילוסופיה לתת סיבות והסברים שידברו לכל האנשים, ללא קשר לדת ומין ושזה מה שהארט ניסה לעשות, בניגוד להסבר שנשען על האל, כך שמי שלא מאמין בו זה לא רלוונטי כלפיו. נתתי להם בעיקר לדבר ולהעלות מה שהבינו.
לקראת הסוף, כיוונתי מבחינתי לנקודה החשובה שזכויות להט"ב = זכויות אדם, זכויות אתיופים= זכויות אדם זכויות ערבים= זכויות אדם וכולי. שמעתי מכמה כיוונים במליאה ובהפסקה שאומרים, למה לא מביאים מישהו להט"ב להעביר את המליאה הזו, או "ברור שמי שכותב את הסרטים האלה הוא הומוסקסואל, זה נוגע רק להם". וחשוב היה לי להסביר להם שמאבק למען מיעוטים הוא מאבק למען עצמי, גם אם אני לא במיעוט הזה.
מה שאומר לצורך העניין שכולנו צריכים לצעוד במצעד הגאווה ושלי כמורה לפילוסופיה חשוב מאבק לצדק והצדק מכניס בו גם אחרים ממני. אנו לא "עושים להם טובה" בכך שאנו שומרים על זכויותיהם, אלא לעצמנו, כחברה וכאנשים פרטיים שרוצים לשמור על זכויותיהם של כל האזרחים מכל מין, דת, וכולי. הזכויות של כל מיעוט חשובות לכולנו, כל עוד הם לא פוגעים במישהו אחר. השתמשנו כמצפן במה שאדם אמר במליאה מתוך דברי הארט: "כל עוד אין קרבן זה לא פשע" ... אך אילו הייתה לי עוד איזה שעה... היה קר וחשוך בטרסות, היה טוב. וסיימנו עם אוירה נהדרת.
Comments