שבוע חמישי בבית החינוך שלנו בתל חי. בואו לטעום ממטעמי השיעורים:
במגמת הספרות
בכיתה יב' של ד"ר טליה לוי:
דנו ברומן מיי פירסט סוני מאת בני ברבש אותו קראו התלמידות בחופשת הקיץ. הקריאה הפרטית היתה קשה, וחלק דיווחו שהן לא הצליחו להגיע לסוף הרומן. העלינו את הקשיים שעלו במהלך הקריאה: משפטים ארוכים עמוסים פסוקיות לוואי שמתמשכים לעתים על פני עמוד וחצי; ריבוי הפרטים ההיסטוריים סביב מלחמת העולם, השואה, תקופת ההעפלה והקמת המדינה; נקודת מבט ילדית שקופצת בין נושאים ומדווחת על הכל, בין אם זו מריבה קשה של ההורים או שמות האמנים שנכנסו השנה לסל-תרבות, באותו סדר חשיבות. אחר-כך שרטטנו את אילן היוחסין של משפחת לזר המורחבת, איפיינו את הדמויות המרכזיות ומיפינו את הקונפליקטים המתחרים בה (ימין-שמאל, חילונים-דתיים, גברים-נשים).
לחלק השני הצטרפה חיה גלמן שלנו. ערכנו סבב שבו כל אחת סיפרה לחיה משהו מתוך הספר, מה שעזר לנו לעבד את הקריאה. עלו בין השאר ה'הצפה' הרגשית שכרוכה במסירה האינטנסיבית; הקושי שבקריאה על ילד עזוב שההורים העסוקים שלו לא מספיק שומרים עליו; יחסי התלות של ילדים בהורים ויחסים בין אחים. עלתה גם היומרה של הספר להציג את המשפחה כמיקרוקוסמוס של החברה הישראלית ותהינו האם היא לא מוגזמת.
לקראת סוף השיעור קראנו את סיום הספר, היו דמעות והיה גם צחוק.
בכיתה יא' של אילה ליבנה/ליאור לם:
כרגיל התחלנו בסבב הקבוע עוד משנה שעברה - מה שלומי? דרך דימוי. היה ניכר שהבנות מגיעות עייפות אחרי יום ארוך אז החלטנו לצאת החוצה בשביל התרגילי כתיבה. התרגיל הראשון היה תרגיל חימום, הבנות התבקשו לכתוב את הדימוי שבחרו ולהסביר אותו. אח"כ המשכנו בתרגיל כתיבה בהמשכים משבוע שעבר אחרי הערות והארות שקיבלנו ממני. יש לנו ילדה שבוקר אחד איבדה את הפה, אחרת את הלב, העיניים ואפילו את הציצי!
יש למה לצפות. אח"כ נכנסו חזרה לכיתה עם כוחות מחודשים וצללנו לקריאה באף. הקריאה המשותפת עזרה לכולן להבין יותר טוב את היצירה ולהעמיק בה. תו"כ הקריאה עלו לנו הרבה שאלות ותהיות - " למה איוואן לא יכול לקבל גם קפה וגם לחם? למה אשתו כ"כ שונאת אותו?" "איך קובאליוב לא שם לב שבבית הקפה יש אנשים?" ועוד.
אח"כ אפיינו את הדמויות ואת דמות הדובר. זיהינו את המקומות שבהם היא לועגת לדמויות וגם לנו הקוראים. את ההומור הפנימי ואת שבירת הקיר הרביעי.
אחרי ההפסקה דיברנו קצת על גוגול ועל האף כנובלה ריאלית-פנטסטית. אח"כ המשכנו עוד קצת בקריאה. הגענו עד השלב שקובאליוב נפגש עם האף בכנסייה. כל הבנות שיתפו שברגע שהופיע בסיפור האף כדמות בשר ודם הן עצרו וקראו פעם אחר פעם כדי להבין האם קראו נכון.
בחצי שעה האחרונה עברנו על המשימה לבית סביב השיר "הילדים" ובזה סיימנו את ההתעסקות איתו לזמן הקרוב..
בכיתה י' של ד"ר מירב מידן:
התחלנו לקרא בנובלה "שונא הניסים" מאת שולמית הר אבן.
תיאורי הנוף נעו בין הפליטות של העברים לבין יופיה של מצריים ושעת החסד שלה. השוונו בין התיאורים והתעכבנו על מלים קשות.
לאחר קריאת התיאורים עצרנו לכתיבה של תיאור תמונה שיש בה פסטורליה ומשהו מכער את הנוף או להפך: היינו ביער קסום של פיות מאיימות, התבוננו עמוק לפנים של חברה ונסענו דרך חוף הים והארובות של חדרה. מסעות נפלאים.
אחר כך התחלנו בקריאה על לידת ה(אנטי) גיבור בסיפור. בשבוע הבא נשווה לסיפור לידת משה.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יב' של ד"ר אדם ויילר גור אריה
סיום הכנה למבחן על היחידה של אמונה ופילוסופיה (המבחן יתקיים בשבוע הבא ב 18-11).
במסגרת ההכנה למבחן נדונו השאלות הבאות:
1. הסבירי מדוע גם אם פרויד צודק לחלוטין בטיעון שלו, שלבני אדם יש צורך פסיכולוגי עמוק באל, אין בכך כדי להוכיח שהאל איננו קיים.
2. הסבירי את הטיעון של הפילוסוף הצרפתי קונט-ספונוויל, שההתאמה המושלמת של האל לצרכים הפסיכולוגיים שלנו, מחזקת את האפשרות שהוא המצאה שלנו ושהוא איננו קיים באמת.
3. הסבירי את הטענה של פרויד שהאנושות צריכה להתבגר.
4. האם לדעתך ניטשה רואה במצב שבו "האל מת" משהו חיובי מבחינת האדם או משהו שלילי? נמקי תשובתך תוך התבססות על הקטעים 124 ו-125 של "המדע העליז".
בכיתה יא' של יעל אשד סילבר :
השיעור התחיל בשאלה לכולן.ם: עם מי ואיפה היו רוצות להיות כרגע? עלו תשובות מגוונות בהקשר של יכולת המימוש, מהיום עם קרובות משפחה במיקום כלשהו באירופה ועד לפגישת דמות מומצאת במקומות אקזוטיים בעולם.
חזרנו בקצרה על האמפיריציזם הספקני של יום כי רבים ורבות פספסו את המפגש הקודם. התנסנו במענה על שאלות מבחינות בגרות משנים קודמות. בתחילה ניתן זמן למענה אישי על השאלות ולאחר מכן מענה בקבוצות קטנות ובעזרת עזרי הוראה (מצגות וכו).
לשבוע הבא התלמידות.ים התבקשו לענות על שתי שאלות מבגרויות שהועברו על מנת שנתרגל את האופן שבו עונים על שאלה.בשיעור השני המשכנו צפייה בסרט "הנביא" ודנו ממש בקצרה על מושגים מרכזיים שעולים בסרט ועסקנו בהם בהרחבה בשנה שעברה (מושגים כמו חופש, אהבה או שאלות מוסריות).
בכיתה י' של יעל אבוקרט קליין
הגענו לכיתה עם נוכחות מלאה + 3 אורחים, היה מלא וטוב. מכיוון שיותר ממחצית לא היו בפעם שעברה עשיתי אתם חזרה קצרה על לוגיקה, טענות וטיעונים. נגענו בקצרה בטיעון אינדוקטיבי ודדוקטיבי, טיעון תקף ולא תקף. ואז עשיתי חזרה על הדובדבן שהעסיק אותם לפני: פרמנידס והוכחתו על כך שהתופעות הן אשליה.
עברנו אחר כך ללמוד על הטענה של הסופיסטים על יחסיות האמת והבחירה שלהם לעסוק בעולם התופעות בלבד, וברטוריקה. חילקתי אותם ל4 קבוצות שרירותיות שאני החלטתי ובקשתי מכל קבוצה לכתוב נימוקים מעולים, מבלי קשר לדעה האישית שלהם לאחת הכותרות: 1. מדוע כדאי וראוי לאישה להתכסות מכף רגל ועד ראש// 2. מדוע נשים צריכות ללכת עם חזה חשוף ממש כמו הגברים/3. מדוע בנות צריכות להגיע חשוף לבית הספר עם גופיה וג'ינס קצר,/ 4. מדוע לא כדאי ולא ראוי לבנות להגיע חשוף לבית הספר.
בניגוד לאורנים ששם עשיתי את אותו תרגיל והם הביאו נימוקים משכנעים וממצים, שגרמו לי לרצות ללכת עם חיג'אב או לחילופין ללא חולצה. . . הקבוצה הזו איכשהו לא התגייסה להגן באמת על אג'נדה שהיא לא שלהם.
מצאתי עצמי מתערבת אחרי כל נימוק שהם הציגו, מחזקת ומדייקת טענות. ובחלקם גם אמרתי "לא התקבל" למשל כשאמרו שלא צריך ללכת עם גופיה כדי שלא יאנסו אותך- ואז עצרנו והתייחסנו לכך שאי אפשר לטעון כזה דבר כי זה מניח שאישה אשמה באונס בגלל איך שהיא מתלבשת, או כשאמרו שצריך ללכת עם רעלה מסיבה של דת, אז אמרתי שזה לא תופס כסיבה רציונאלית למי שלא דתי, זה לא ישכנע ולא ידבר אליו.
אחר כך למדנו קצת על זה שעל כל דבר אפשר להגן ומכאן הסופיסטים פנו לרטוריקה ולא לחיפוש האמת. שוחחנו קצת על חשיבות הנאום ומשם על כשלים רטוריים ואז נגמר הזמן.
コメント