שבוע 19 בבית החינוך שלנו בתל חי. קבלו את הצעת הרפורמה שלנו:
במגמת הספרות
בכיתה יב' של ד"ר טליה לוי:
יחד עם כיתת הספרות הנפלאה של אילה הצגנו את הביוגרפיה של המשוררת דליה רביקוביץ' והכרנו את השיר "זכרונות חמים". קראנו את השיר במספר אופנים, ואחרי שכל אחת שיתפה במילים, צירופים ומשפטים שלכדו את תשומת לבה התקדמנו צעד-צעד בניסיון למשמע את השיר.
נגה דיברה על הכותרת של השיר, שאחרי הקריאה בו מסתברת כאירונית: החום שנקשר בכורת לדאגה ולאהבה בשיר עצמו מבטא יובש, נידחות ועזובה.
ליאור דיברה על האבק שאי-אפשר לברוח מפניו. דיברנו על קונוטציות לאבק, על האבק כסמל, וגם, כפי שהציעה אחת התלמידות, כמטפורה: כדי לגלות את הזיכרון הכואב יש לנער את האבק. הפרשנות המקורית הזאת הצטרפה לפן ארס-פואטי נוסף שהציעה תלמידה אחרת: כשהדוברת הוזה על בתים רטובים מאהבה היא מכוונת גם לבתים שיריים, תוהה מתי היא תוכל לכתוב שירי אהבה, ויודעת שלעולם לא.
דרך האובייקטים והחוויות שמנוגדים לאבק (בתים רטובים מאהבה, עיר בירתם הרטובה של הלוויתנים) חזרנו לאיכות החומרית של האבק עצמו ולתמונת הלשון שאנחנו מדמיינים לנגד עיננו ושחזקה מכל סמל: ילדה הולכת ומלווה אותה ענן של אבק.
אורין דיברה על הבריחה לדמיון שמחלצת את הדוברת ממציאות דלה ובלתי-נסבלת. מה הקשר בין אסון ודמיון? כיתה יב' למדה לאחרונה שיר של זלדה שבו הדמיון עוזר לדוברת להיחלץ מתחושת הבדידות. כאן ראינו שהדמיון נותן הפוגה זמנית כשהוא מאפשר מרחב אחר, רטוב, אבל יש ממנו שיבה בלתי-נמנעת למציאות המנוכרת.
בחלק השני של המפגש צפינו בסרט 'בובה ממוכנת' בבימויה של רות ולק. בזמן המועט שנותר לנו לעבד אותו עלו נקודות מרתקות, שעוד נמשיך ונעלה על הכתב. אני נותרתי עם נקודה אחת שהעלתה טל ממש בסוף הדיון- האם חוץ מדליה היפה, החכמה והסובלת שראינו בסרט היתה דליה רביקוביץ' אחרת שלא ראינו?
בכיתה י' של ד"ר מירב מידן
חזרנו לשיעורי הזום, הלא פשוטים. בשיעור הראשון קראנו את הסיפור "אומי פה שרל" של אורלי קסטל בלום. הקדמתי רקע על פוסט מודרניזם. בקבוצות סימנו משחקי שפה, אירוניה ופערים בטקסט. ביחד קראנו עם פרשנות טקסטואלית של מוצא ומגדר.
בחלק השני לקחנו שמות של סיפורים מהספר (סיפורים בלתי רצוניים) והם כתבו לאור הלימוד. יצאו להם טקסטים מעניינים.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יב' של ד"ר אדם ויילר גור אריה:
המשך השיח בנושא של "צדק במלחמה" (טוהר הנשק).
- ניסינו לראות האם במסגרת ההכנה לצה"ל ולשירות משמעותי שהתלמידים עוברים בתיכון יש התייחסות לסוגיה של "צדק במלחמה".
- העמקנו את הדיון במקרה של עמאר אסעד תוך התייחסות ממוקדת לדברים שאמרו שר הבטחון והרמטכ"ל בהקשר הזה.
- צפינו בקטע שמתייחס לטבח בכפר קאסם בפרק "האופסימיסט" של הסדרה תקומה ודנו בהיבטים שונים של האירוע כגון העונש הסמלי שקיבל אל"מ שדמי והתגובה שלו ושל עמיתיו לעונש הזה.
בכיתה יא' של יעל אשד סילבר :
המפגש התחיל בחזרה והבהרה של עקרונות הגישה הרב תרבותית.
צפינו בסרטון המדגים פערים חברתיים בחברה על סמך מאפייני קבוצות מודרות ודנו על הרלוונטיות של הסרטון לחיינו בהינתן שכולנו חיות וחיים בפריפריה.
דנו בתפיסות שונות לגבי התפיסה הרב תרבותית ועל האופן שהן קשורות בצדק חברתי. בחנו את מימוש התפיסה הרב תרבותית בהקשרים שונים (הקמת מוזיאון בחצור הגלילית, הקמת בית ספר לאינדיאנים ועוד).
לאחר העברת ביקורת על התפיסה הרב תרבותית ניתנה לתלמידות מטלת כתיבה: "האם לדעתך התפיסה הרב תרבותית או המודרנה מקדמת חברה צודקת יותר, ולמה?"
בכיתה י' של יעל אבוקרט קליין
בשיעור הראשון היתה הרצאת אורחת של סיון קיפניס בנושא פילוסופיה של המוסר ובעיית הקרונית. התלמידותים השתתפו והתמוגגתי מהןם. איזו כיתה איזה עומק איזו בגרות ונחישות. פשוט נהניתי להקשיב מהצד ולצפות בהן וקצת להשתתף כאחת התלמידות.
בשיעור השני סיימנו וסיכמנו את עניין הצנזורה של אפלטון נזכרנו במושג הarete הסגולה הטובה. עברנו לדיון על השאלה "מה הסגולה הטובה של האדם?". מה הופך אותו למצטיין באנושיותו? הם כבר היו בשלושת רבעי כוח אבל היה דיון מעניין שהראה עומק. הן העלו את הנושא של איחולי הבריאות ש"תמיד מאחלים לאדם להיות בריא כאילו זה הכי חשוב בחיים? ומה עם אלה שלא בריאים בגופם או נושאים הפרעה או מחלה נפשית?" אין להם סיכוי לחיות טוב? " והןם נכנסו לדיון בו חלקן חשפו בעיות שלהן ועובדות שצריך לחיות אתן כמו מחלה פיזית כרונית, או מחלת נפש שכשנושאים אותה אז אדם לא יכול "לראות את הטוב ואת חצי הכוס המלאה".
אחר כך רק כתבתי להןם את ארבעת מרכיבי הסגולה הטובה של אפלטון ועד לשיעור הבא שבו נפתח את העניין.
Comments