במגמת הספרות
בכיתה יב' ד"ר מירב מידן:
המשכנו את הסיפור בדמי ימיה. הקראתי והסברתי, כך שהבחנו יןתר.
דיברנו על הבגרות והתחלנו לענות על שאלה, ראשי פרקים ותשובה רחבה בהתאם.
וכתמיד כיף פנים בפנים
במגמה המשולבת (ספרות ופילוסופיה)
בכיתה יא' של סיון קיפניס ואילה ליבנה:
פתחנו את השיעור בקטע מתוך 'מבעד למראה' של לואיס קרול (בכל זאת כיתה משולבת), בו דיטלדי אומר לאליס שהיא אינה אלא דמות בחלומו של המלך האדום. ביקשתי מהתלמידות לקשור בין לואיס קרול דקארט וכך למעשה חזרנו על השיעורים הקודמים ונכנסו ל'הגיונות' . עברנו בזריזות על שלושת הטיעונים הראשונים שבהגיון הראשון והמשכנו לקרוא את הטיעון בדבר אלוהים הרמאי והשד הרע. אם, לפי דקארט, חוקי המתמטיקה והגיאומטריה אינם מוטלים בספק בין אם הוא ער או ישן, הרי שעכשיו הוא מעלה את האפשרות שיש שד רע (כיוון שאלוהים מוכרח להיות טוב ומיטיב) שגורם לו לטעות בכל פעם שהוא מחבר מספרים (או כל פעולה מתמטית אחרת). יתרה מכך, השד הרע עושה כך שתהיה תחושה של עולם חיצוני, בעוד שלמעשה ייתכן שאולי אין כזה.
קשה לתלמידות להניח את הביקורת על דקארט בצד. שוב עולה שאלת קיומו של האל, או השאלה שנטחנה היטב בשיעור הקודם, האם דקארט לא חוטא למתודה שלו עצמו והוא אינו מעז להטיל ספק בקיום האל? אני מנסה להגיד לתלמידות שהביקורת חשובה, ואפילו חיונית, אבל כדי שהיא תהיה תקפה ורלוונטית אנחנו חייבות קודם להבין את דקארט לאשורו ורק אז לבקר אותו.
אנחנו ממשיכות לקרוא את החלק האחרון בהגיון והפתיחה של ההיגיון השני, בהם דקארט משתף את הקוראים במצבו הנפשי נוכח הספק. ליא, אומרת יפה, שנשמע שהוא בהתקף חרדה. אנחנו מדברות על הפן הספרותי בכתיבה של דקארט. האם החרדה אותנטית או שזוהי תחבולה ספרותית? מה עושה הכתיבה בגוף הראשון?
בשלב הזה אנחנו יוצאות להפסקה וחוזרות לתרגל כתיבה 'פילוסופית'. אני מבקשת מהן לשחזר שני טיעונים של דקארט ולהסביר איזה סוג ידע מוטל בספק ואיזה ידע 'שורד' את מתקפת הספק. הן קצת מתקשות בהבנת השאלה, ולחלקן אין מושג איך לגשת לתשובה. היתרון בכיתה בכיתה קטנה הוא היכולת להקדיש תשומת לכל אחת ולהתעכב היכן שצריך.
אני מסיימת את השיעור עם מחשבות ביני לביני, על כך שצורת הישיבה בספריה כמעט מחייבת אותנו לפורמט של קריאה צמודה ודיון, או לחלופין עבודה עצמית/קבוצתית. פתאום אני נתקפת געגועים ללוח ומצגת...
בכיתה י' של אלעד נבו ואליעזר בקלש:
פתחנו את המפגש השבוע בחלק הפילוסופי. התחלנו בסיכום היחידה שעסקה בקאנט. נגענו במבט-על בעקרונות המוסר הקאנטיאניים וחיברנו אותם להקשר ההיסטורי של תקופת הנאורות. קאנט הוצג כמייצג המובהק של המוסר הדאונטולוגי – מוסר הממוקד במעשה המוסרי, בכוונה או הרצון העומד מאחורי המעשה.
אל מול תפיסה זו הוצגה תפיסת המוסר ההפוכה, מוסר טלאולוגי – מוסר הממוקד בתוצאה. כדוגמא מובהקת למוסר מסוג זה הוצגה התפיסה התועלתנית. התלמידים נחשפו לעיקרון המוסרי העומד בבסיס התפיסה – מעשה מוסרי הוא זה שמביא את מירב הטוב למירב האנשים. תפיסה זו הוצגה כניגוד המוחלט לתפיסה הקאנטיאנית שלמדנו עד כה.
מכאן עברנו לעסוק ב'דילמת הקרונית'. התלמידים צפו בסרטון TED קצר המציג את הדילמה. קיימנו שיח בכיתה על משמעויות הדילמה והתלמידים קיבלו הזדמנות להביע את עמדתם. האם תקריבו את האחד בשביל להציל את החמישה? 90% מהנשאלים חושבים שכן. הדילמה הוצגה כמתח המתקיים בין הדאונטולגי לטלאולוגי.
מכאן עברנו לתרגיל כתיבה המבקש מהתלמידים לאתגר את ה 90%. התלמידים התבקשו לדמות מצב שבו הם אותו אחד העומד על הפסים. כל תלמיד קיבל דמות: פילוסוף, פוליטיקאי, כדורגלן מפורסם, זוכה פרס נובל לספרות ועוד, והתבקשו לכתוב טיעון קצר מדוע יש להעדיף את חייהם על פני החמישה, מדוע חייהם משמעותיים מספיק למרות שהם רק האחד. התלמידים קראו את טיעוניהם בפני המליאה.
יצאנו להפסקה
בחלק הספרותי המשכנו את העיסוק ברומן הבלשי. קראנו בסיפורו של אדגר אלן פו 'הרציחות ברחוב מורג'. קראנו את הפתיחה שהיא בעלת אופי פילוסופי מובהק ומשם עברנו לסיפור עצמו. אלעד פתח עם התלמידים את הדילמה והציג את נתוני הפתיחה העומדים בפני הבלש – התעלומה עצמה. במהלך הקריאה עצרנו לא פעם כדי לדון בדברים והתנהל דיון ער בנוגע לדמותו של הבלש כפי שהיא מוצגת בסיפור. ברקע, הדיון שלנו בנאורות ובערך החשיבה העצמית והרציונאל. סיימנו את השיעור במתח – כיצד תיפתר התעלומה? נמשיך בקריאה בשיעורים הבאים.
בהקשר של מחשבה רציונלית. נמשיך לקרוא יחד בפעם הבאה.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יב' של יעל אבוקרט :
קבעתי מבעוד מועד עם התלמידות פגישה פרטנית בזום במטרה להתניע את כתיבת העבודות. מכיוון שאני עדיין חולה, במקום לנדנד למי שלא השתבצה, כפי שהייתי עושה ביום רגיל, סגרתי את הרשימה רק לארבע שנרשמו באחריותן ונדנדתי למי שלא נרשמו שירשמו כבר לימים שני ושלישי בשעות נוספות שפתחתי להן.
עבדתי פרטני עם כל אחת מהתלמידות, לקח הרבה יותר זמן ממה שלקח עם תלמידות אורנים. מבחירת הנושא ועד גיבוש טיעון , שלד עבודה, ופילוסופים להעשרה שאפשר להשתמש בהם לעבודה. כמו עם תלמידות אורנים, המפגש הפרטני הזה היה חיוני, אמשיך איתן ביום שני ושלישי כשאהיה חזקה יותר.
Comments