שבוע 13 של לימודים בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. אי של יציבות! :
במגמת הספרות
בכיתה יא' של ד"ר טליה לוי:
פתחנו בסיכום נקודות מרכזיות שעולות מהקריאה שלנו בבית באנקת גבהים, ביניהן הפתיחה המבלבלת שגרמה לכולנו לחוסר אוריינטציה, והמסירה המרוחקת של האירועים מכלי שני או שלישי. עשינו סדר באילן היוחסין של המשפחות ארנשו ולינגטון,
ורביב שירטטה לנו דיאגרמה שתאפשר להתמצא בהמשך הקריאה. קראנו יחד חלקים מרגע השיא בפרק 9 בו קתרין מתלבטת במי לבחור, בהיתקליף או באדגר, ומחליטה לדבוק בנורמות המקובלות. נועה הזכירה לנו את הציטוט היפה מתוך הספר שמבטא את החיבור של קתרין והיתקליף, "מה שלא יהיה הדבר שמרכיב את נשמותינו, שלו ושלי חד הם". לפי קתרין, גם נישואין לאחר לא ישנו את האהבה שלה ושל היתקליף. בהמשך נבחן את מי משרתת ההצגה של האהבה הזאת כעובדה מוצקה של הטבע.
בהמשך קראנו את "סונטה 130" לשייקספיר. אחרי הקדמה על מבנה הסונט ועל הסונטות השייקספיריות קראנו והאזנו לסונטה באנגלית ובתרגומים לעברית. בחנו את הרשימה הקטלוגית של איברי הגוף של האהובה/הפילגש המתוארים מלמעלה למטה והתעכבנו על שורת השלילות שמבהירות שמושא האהבה רחוק מלענות על מוסכמות היופי בנות-הזמן. שמנו לב לחושים השונים שבאמצעותם נבנית נוכחותה הארצית והארוטית של האהובה, ומתוך כך ניסינו לבנות את אידאל האישה בת התקופה, האנטי-תיזה לזאת המתוארת.
רוב התלמידות מאד אהבו את השיר. טליה ונהוראי אמרו שהוא מציג אישה אמיתית, בשר ודם, אחת שיש לה פגמים אנושיים ושעדיפה על מישהי מושלמת. נועה הגיבה שחסר תיאור של האהובה באור יותר חם. למשל, בתיאור הכבלים השחורים של
השיער היתה יכולה להיות תוספת שמביעה אהבה לשיער הזה ולא רק שימוש בו כשלילה של דבר אחר. בלי לשכוח שיש בשיר מימד קומי ניסינו לבחון את את מידת הכנות בו ואת שאלת הנמען השירי. האם האמירה המובלעת לפיה כותבי הסונטות שלפני משקרים כשהם בתיאורים בזבזניים והמופרכים שלהם ואני אומר אמת אכן מבטאת כנות? האם התיאורים של האהובה ריאליסטיים, מאוזנים, או שיש כאן נטיה דווקא לקוטב של הגחכה ועלבונות? מי מאיתנו היתה רוצה להיות המושא של שיר כזה? שמנו לב שככל שההגחכה של האהובה רבה יותר, הכותב יכול להביא את הווירטואוזיות שלו יותר לביטוי: הלא בשתי השורות האחרונות הוא הופך את הקערה על פיה ומחלץ אמירה חיובית ואוהבת. לסיום האזנו לשיר של הרכב הראפ “The Ape” שחותר תחת הסונטה. יצאנו מההאזנה כשלכולנו בראש מהדהדת השורה מתוך הסונטה:Music has a far more pleasing sound"".
קישור לקליפ: https://www.youtube.com/watch?v=ckGUdL6tS1w
בכיתה י' של אילה ליבנה:
המפגש התחיל, לפחות מבחינתי באנרגיה נמוכה. אולי כי נמאס כבר מהסגר, אולי בגלל הזום ואולי כי השיר שעמדתי ללמד היום איבד לפתע את חינו בעיני. התחלנו כרגיל בסבב מה שלומנו ומחשבות על הלמידה בזום.
לשמחתי רוב התלמידות אמרו שהלמידה בדרך רוח שונה מבחינתן מהלמידה בבית הספר, ושהן לרוב מצליחות להתרכז ולהתעניין. עברנו לקריאת השיר - אמי, של יהודה עמיחי - ואף על פי ששכחתי למה רציתי שנלמד אותו היום לתלמידות דווקא
היה מה לומר עליו. התפתח דיון על השאלה האם האמא בשיר היא נביאה כי היא מכירה את בנה כל כך טוב, או האם באומרה למשל "אתה תאהב את זה", או "אתה לא תוכל" היא למעשה בוראת את המציאות של בנה. מתוך כך למדנו על אפקט פיגמליון.
כשהיינו בהפסקה נשאלתי על ידי בן זוגי מה תהיה משימת הכתיבה בחלק הבא וכשסיפרתי נאמר לי שזו משימה ממש מסובכת וקשה, שאולי לא מתאימה לתלמידות כתה י'. אחרי שלמדנו בשיעורים הקודמים על פבולה וסוז'ט חשבתי שהגיע הזמן שנתנסה בזה. המשימה שהן קיבלו היתה לחשוב על זיכרון ילדות או חוויה פשוטה שהן מספרות עליה בקלות, לכתוב אותה לפי הסדר הכרונולוגי לפחות בארבעה שלבים, ואז לספר את הסיפור בסדר אחר, כך שעדיין יהיה לו הגיון או מבנה ברור.
ליאור, שהצטרפה אלינו לחלק הזה, יכולה להעיד שהן ביצעו את המשימה בצורה מדהימה, מרגשת, מתוחכמת ומיוחדת. האנרגיות מתחילת המפגש זינקו והיה ריכוז רב. כל אחת לקחה את המשימה לכיוון שונה ככה שהקשבנו לסיפורים על מפגש עם דוב, איחור לאוטובוס ומוות של סבתא...
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יא' של ד"ר אדם ויילר גור אריה:
בחלק הראשון של המפגש - חזרה לקראת בחינת הבגרות על נאום ההגנה של סוקרטס. להלן שתיים מן השאלות שנדונו בהקשר זה:
- במהלך נאום ההגנה סוקרטס טוען ש"החוק האלוהי לא מתיר שאדם טוב ייפגע על ידי אדם רע." (עמ' 86)
א. מהו הפירוש שלך לטענה זו של סוקרטס? הדגימי ונמקי את הפירוש שלך.
ב. האם את מסכימה עם הטענה הזו (כפי שאת מפרשת אותה)? נמקי עמדתך, הקפידי להדגים.
- במהלך נאום ההגנה סוקרטס טוען ש"חייו של אף אחד לא יהיו בטוחים אם יתנגד בכנות לכם או לכל רוב אחר, וינסה למנוע את העוולות ואת המעשים הלא-חוקיים הרבים המתרחשים במדינה." (עמ' 88)
א. הסבירי כיצד באה לידי ביטוי בקטע ההבחנה בין עמדת הרוב ובין הצדק.
ב. תני דוגמה משלך למצב שבו יש התנגשות בין עמדת הרוב ובין הצדק.
בכיתה י' של יעל אשד סילבר :
אמש התחלנו לעסוק בפילוסופיה פוליטית. פתחנו את המפגש בדיבייט עם השאלה: האם צריך לחייב לפתוח מצלמות במפגשים שלנו? באופן מפתיע הטיעונים החזקים יותר היו של הקבוצה שטענה בעד. טיעונים שכללו את תחושות המורה לתחושת הבדידות בקרב התלמידות והתלמידים.
בסיום הדיבייט סיכמנו שנחליט יחד לגבי הפעלת מצלמות בשיעורים.
פרטנו דרכים שונות לקבלת החלטות (קונצנזוס, רוב קובע, הטלת מטבע..) לדרכים שונות לחלוקת משאבים (שוויון מכני, שוויון לפי צרכים, הגרלה ועוד). נעזרתי בתרגיל הפתיחה שקיימנו כפתיחה לנושא של פילוסופיה פוליטית.
לאחר מכן סקרתי את הנושא בעזרת הוגים לרעיונות מרכזיים כמו שאלת המדינה המודל של אפלטון, האמנה החברתית לפי הובס מוסך הבערות של רולס. כתרגיל מחשבה לקראת המפגש הבא ביקשתי מכל תלמיד ותלמידה לחשוב ולנסח מהי המדינה האידאית לדעתן.
Comments