השבוע ה 26 בבית החינוך הצפוני שלנו – בצל המציאות הקשה של השבוע שחלף נפגשנו שוב ליום של לימודים ושיחה ארוכה סביב האירועים שהתרחשו:
במגמת הספרות
בכיתה יא' של ד"ר טליה לוי:
בתוך המציאות הבוערת מסביב מכללת תל-חי היתה לנו אתמול בועה שקטה ומוגנת. נפגשנו בהרכב מצומצם, ללא תלמידות 'הר וגיא' שהיו בטיול שנתי, ויחד קראנו את המסה של ג'ורג' אורוול "לירות בפיל" העוסקת ביחסי כוחות דו-צדדיים ועל האופן בו הם משפיעים על הצד הדומיננטי מבין השניים. אורוול, ששירת במשך חמש שנים כקצין משטרה בריטי בבורמה בשנות העשרים של המאה הקודמת, מתאר אירוע שבו פיל מיוחם השתולל וגרם נזקים ואובדן חיי אדם בכפר, והוא כנציג השלטון והכוח נדרש לפתור את הבעיה.
למרות שהוא יודע מה הדבר הנכון לעשות, הוא פועל אחרת בגלל הצורך להוכיח עצמו בעיני המקומיים. "עשיתי זאת רק כדי לא להיראות כמו אידיוט", הוא מספר, ומתאר את מה שהבין בדיעבד, שבמצב שנוצר לא היה לו חופש בחירה.
בעקבות המקרה של הפיל אורוול מתאר את המסקנה שהפעולות של השליט הזר לעולם אינן חופשיות, כי הן נעשות תמיד כדי לשמור על כבודו בעיני המקומיים, לרצות אותם ולהוכיח עצמו בעיניהם. ההתנהגות והמהלכים של השליט נובעים כולם מהתפקיד: "הוא לובש מסכה, ופניו משתנות כך שיתאימו לה". הוא חייב לעשות מה שהילידים מצפים ממנו כדי לשמור על כבודו, ובהדרגה הוא הופך לבובת ראווה חלולה של אדון, ואת העובדה הזאת מציג אורוול כאובדן החרות הגדול ביותר שיכול להיות.
השתמשנו בתובנות של אורוול במסה כדי לדון באופן שבו אנחנו כבולים בחיינו האישיים והחברתיים במערכות יחסים שמכתיבות לנו את אופן הפעולה ואת דרך הראיה. דיברנו על הצורך של כולם בהכרה ובכבוד, על ניכור, על גאווה והאופן שבו היא יכולה להשפיע על חיינו, ומעל הכל, על השאלה עד כמה המבט של האחר מכתיב את הפעולה שלנו. מכאן גלשנו לסרטונים בטיקטוק, הבנות הראו לי את הזירה הפוליטית הרותחת שם, ולסיפורים על בני משפחה שגרים בדרום ונמצאים בקו האש.
היה הרבה רצון לשתף דווקא בסיפורי משפחה, ולכן סיימנו בתרגיל כתיבה בו כל אחת בחרה תמונה משפחתית מתוך הגלריה של הנייד, כתבה עליה ושיתפה.
בכיתה י' של אילה ליבנה:
פגשנו אתמול בהרכב הרחב של כל שכבת י' של בית החינוך שלנו כדי לדבר לראשונה על כתיבת עבודות הגמר. היתה הצגה מוצלחת מאוד ואין ספק שהכוכבות שלה היו נהוראי ונועה מי"א שבאו לספר על התהליך שהן עוברות בכתיבת עבודתן.
הן סיקרנו, הרשימו ועוררו השראה בקרב התלמידות והתלמידים. בסוף ההצגה עשינו סקר לא מחייב של מידת הרצון כרגע לכתוב עבודות גמר - ומרבית הידיים הורמו! 👏🏽👏🏽👏🏽
לאחר ההפסקה נפגשנו בהרכב הספרותי המצומצם שלנו ושמחנו מאוד על כך. כולנו הגענו עם מטענים מהשבוע המזעזע הזה וזו היתה הזדמנות לדבר ולהקשיב על כך. כמובן שסבב השלומות-בדימוי שלנו הכיל את המפגש הקשה של העולם החיצון
עם עולם הנפש. אחת סיפרה שהיא מרגישה כמו מנורה מהבהבת שמסרבת להיכבות וגורמת לכולם להתעצבן עליה, אחרת אמרה שהיא מרגישה כמו בית עם חורים... השיחה היתה כל כך חשובה שהשיעור נדחק הצידה (או שלמעשה זה היה השיעור).
לבסוף קראנו שני שירים יפהפיים של טהא מוחמד עלי, שהזכירו לנו את האנושיות שלנו, של ה"צד השני", ואת האפשרות להתעלות מעל כל מה שמושך אותנו למטה.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יא' של ד"ר אדם ויילר גור אריה:
בחלק הראשון: המשך הדיון בחיבור של פרויד עתידה של אשליה:
- פרויד מגדיר אשליה כ"משאלת לב שאין לה הוכחה". האם ההגדרה הזו שלו לאשליה מדויקת? האם כך ההיגיון הבריא (הקומונסנס) מגדיר אשליה?
- האם פרויד מצליח להוכיח שאין אל? מצד אחד הבנת המנגנון הנפשי שלנו שמשתוקק לדמות של אבא גדול בשמיים יכולה להוביל לעמדה שאין אל, אבל, מצד שני, ייתכן שהמנגנון הנפשי הזה תואם את המציאות, זאת אומרת שהאל ברא אותנו
באופן שנשתוקק אליו.
- דיון בשאלה האם יש משאלות לב שהתקיימותן טובה מדי מכדי להיות מציאותית (to good to be true).
- צפייה בסרטון "אלוהים של אלוהים" שמציג נקודת מבט אתיאיסטית ומתייחס, בין השאר, לעמדתו של פרויד.
בחלק השני: שיחות עם תלמידות על התשובות שנכתבו בבגרות ולגבי עבודת החקר.
בכיתה י' של יעל אשד סילבר :
המפגש אתמול התחיל בשיחה על עבודות הגמר. התלמידים התעניינו מאוד בתהליך כתיבת העבודה ורבים מהם הראו נכונות להתחיל בתהליך. לאחר השיחה המשותפת עם מגמת הספרות המשכנו לשיחה קצרה על הליווי שיקבלו ועל המיומנויות שכתיבת עבודת הגמר יכולה לשפר אצלן. עלו חששות רבים משלב החשיבה על הנושא ועד לאתגר שבכתיבת עשרות עמודים על נושא אחד ועמידה בלוחות זמנים.
השיעור השני הושקע בשיח על המצב במדינה. פיזרתי במרחב ציטוטים על מלחמה, על קונפליקט בין קבוצות, על שלום וכו'.
לפני תחילת השיחה הכנתי את התלמידים שכל דעה ועמדה היא לגיטימית ושתגובות אחד לשניה צריכות להתבצע בכבוד וסובלנות.
כל תלמיד ותלמידה בחרו טקסט אחד שהתחברו אליו במיוחד, אם מתוך הסכמה או מחלוקת, ובסבב שיתפנו בטקסטים הנבחרים.
עלו תכנים מגוונים מאוד שכללו מחשבות על החיילים שנמצאים בחזית, על העורף שבעצם גם הוא חזית, על הקשיים האירועים ביטחוניים מעלים אצל חלקם.
היתה שיחה טובה בהקשר של כבוד ומתן במה לכל אחת ואחד אך היה חסר לדעתי פיתוח של המחשבות לדיון. רק בסיום המפגש נוצר דיון על תגובות שמעלים אנשים מפורסמים מחו"ל לרשת המגנות את ישראל. חלק מהתלמידים הביעו ביקורת על כך שאנשים שלא חיים בישראל מביעים דעה על משהו שאינם יודעים. השיח על המצב היה קצר מידיי לטעמי והסתיים כי נגמר לנו הזמן של המפגש.
Comments