שבוע 14 בבית החינוך הצפוני שלנו – זמן הזום!
במגמת הספרות
בכיתה יב' של ד"ר טליה לוי:
בחלק הראשון תרגלנו מונחים בשירה, בפעם הזאת מהתחום הצלילי. מתוך שירים של גולדברג, אלתרמן, זלדה וזך כל תלמידה צדה תופעות צליליות: חזרות על צירופים בתחילה ובסוף של שורות (אנאפורה ואפיפורה), מילים שהצליל שלהן מחקה את הרעש שהן עושות (אונומטופאה), סוגים של חריזה (צמודה, סורגת, חובקת), עיצורים והברות קרובות בטור השירי (אליטרציה), מילים שנראות ונשמעות אותו הדבר אבל בעלות משמעות שונה (צימוד).
אח-כך קראנו את שירו של של נח שטרן "ריחות" וכל תלמידה כתבה מה לדעתה החוויה שהשיר מתאר ובאיזה אופן משחקי המילים לוקחים חלק בתיאור שלה. הזיהוי של הדמיון הצלילי בין הניגודים (להנות ולענות, להעניק ולהחניק) היה פשוט, אח"כ ניסינו גם לבחון ולנסח איך ההבדל הדק בינהם מצטרף לעוד דיכוטומיות בשיר (ריחות, יבשות, זמנים) ותומך בחוויה המפוצלת של הדובר.
בחלק השני המשכנו לקרא את הסיפור של יצחק בן נר "קולנוע". קראנו את הסיפור בסבב, ומה שבלט הפעם בעיקר היו המילים הזרות ושיבושי ההגיה, ביטוי לעברית של תחילת שנות הארבעים בארץ.
מילה אחת לא הצלחנו לפענח בהקשר שבו היא כתובה, פרנצ'סקו שהוא זקן הפועלים בבית הדפוס של הדוד אומר ברגע של כעס "כולם על העֶרי אצלי". נמשיך לנסות לברר. בסיום הקריאה המשימה היתה לבחור קטע חשוב או מרכזי ולהגיב אליו בכתב, בשבוע הבא נשמע מה נכתב.
בכיתה יא' של אילה ליבנה/ליאור לם:
בשיעור הראשון התחלנו בסבב שכל אחת שיתפה קצת מה שלומה. תלמידה אחת חולה בקורונה כבר 3 שבועות, אחת בבידוד מהסילבסטר, עוד אחת החלימה אתמול ויש עוד כמה שדווקא נהנות להיות בבית.
השיעור היום כמו בשאר השבועות האחרונים עסק ב"גלגול" של קפקא.
המשכנו למשימת כתיבה בה כל אחת התבקשה לכתוב תקציר האירועים הקודמים בעלילה דרך נקודת מבט של אחת הדמויות. ניכר מהתרגילים של הבנות שיש הבנה של הטקסט ושל היחסים בין הדמויות, וכרגיל כיף לקרוא
את התרגילים שלהן.
אח"כ המשכנו בקריאה של פרק ג' שמתחיל בעדכון קורותיה של המשפחה ושל גרגור מאז הפציעה. עצרנו בחלק שבו גרגור מתחיל לזחול מחדרו בעקבות הנגינה של אחותו גרטה. הבנות התבקשו להמשיך בקריאה בבית ואני תוהה איך הן יקבלו את מותו של גרגור.
בשיעור השני חילקתי את הבנות לשתי קבוצות, כל קבוצה קיבלה שאלה להעמקה.
1. הנובלה מסופרת בגוף שלישי אך משתי נקודות תצפית. מהן אותן נקודות תצפית ואיך הן מקדמות את העלילה.
2. לנובלה מאפיינים ריאליסטיים ופנטסטיים הדגימו כיצד הן באים לידי ביטוי בעלילה וכיצד את משרתות את הטקסט.
לאחר זמן עבודה חזרנו למליאה בה כל קבוצה הציגה לשאר הכיתה את התשובה לשאלתה.
נשארו לנו עוד כמה סיפורים קצרים של הבנות בעקבות ה"אף" אז לקינוח הספקנו לשמוע עוד סיפור אחד. הזום מתיש ומעייף אבל ללא ספק הבנות עשו מאמץ להיות נוכחות ולהשתתף.
בכיתה י' של ד"ר מירב מידן:
למדנו השבוע משירת זלדה הבאתי את השיר "הלהבה והברוש" ודיברנו על דמויות של משוררות ואפיונים של א-נשים. התעכבנו לדבר על הדמיון הוויזואלי שלהם לעומת השונות.
דברנו על הסימבוליקה בשירה של זלדה. ייצוגים תרבותיים ואישיים.
עברנו לחברותות במחשב ללימוד השיר "כל שושנה". עברתי בין הקבוצות השונות. הם למדו על השלום כאידאה והתעכבו על ההבנה של סוף השיר, חציית ים האש. הבית השני, שהיה פחות מפוענח, למדנו יחד.
התכוונתי להספיק גם את שירו של זך " כי האדם עץ השדה" קראנו אותו והקשבנו אבל כהתחלתי השוואה לתנ"ך הם הודו שכבר יותר מידי אז ויתרתי ועשינו סבב זום על העץ החביב עליי. (בסך הכל נכנסו בזמן והיה מוצלח כמעט עד הסוף).
בחלק השני עשיתי שיחות אישיות והיה מוצלח מאד וחשוב. גם לדעת מהיכן הם באים ומה העולם שלהם וגם ההבנה לחשיבות שהמפגשים הספרותיים הללו תופסים אצלם בפן החברתי של הקבוצה המתגבשת ובפן הלימודי של מרחב לימודי שאין להם כמותו במקום אחר.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יב' של ד"ר אדם ויילר גור אריה:
אנחנו מנסים להוציא מזום מתוק (זה לא פשוט בכלל) באמצעות שיחות אישיות. בשיחות אנחנו מנסים להניע התחלה של עבודה על עבודת החקר או עוברים ביחד על הערות שניתנו על טיוטות של העבודה שכבר הוגשו (על התלמידות להגיש שלוש טיוטות לפני ההגשה [הרביעית] הסופית) ומקדמים אותה לקראת הגשה סופית.
כמו כן אנו קוראים יחד את התשובות שנכתבו במבחן בנושא אמונה ופילוסופיה. תוך כדי הקריאה אנו מצביעים על החוזקות ומנסים להבין את הטעויות וללמוד מהן. כמו כן לעיתים מתפתח דיון בנוגע לשאלות העמדה במבחן, במיוחד כאשר עמדתי שונה או מנוגדת לזו של התלמידה.
בנוסף, השיחה פותחת פתח להעמקת ההכרות האישית ביננו (למשל, מהן המגמות שהתלמידה לומדת בבית הספר, האם הן משמעותיות עבורה וכו').
בכיתה יא' של יעל אשד סילבר :
המפגש התקיים בזום כששליש מהכיתה ביצעה מבחן בגרות בחלקו הראשון. בחלק הראשון של השיעור עברתי איתם על כמה דגשים לגבי כתיבת תשובה ובקשר לשביל האמצע לפי אריסטו מתוך קריאת עבודותיהן.ם.
דיברנו שוב על החשיבות של מבנה תשובה מלא ועל החשיבות של הצגת נימוק. לימדתי אותם את עקרון התער של אוקאם והסברתי מדוע הוא חשוב.
המשכנו בעיסוק על תועלתנו ועל גישתו של מיל באופן ממוקד. חזרנו מעט על העקרונות של התועלתנות שלמדנו לפני שבועיים וניסינו ליישם אותם בתשובה לשאלה: איזו פעולה תמליצו לממשלה לבצע על מנת לפעול בצורה מוסרית לפי התועלתנות בתקופת הקורונה? התלמידות והתלמידים ענו תשובות מגוונות ובחנו אותן יחד בעיניים תועלתניות. שאלה מעניינת שדנו עליה מעט בזכות התרגיל הזה הייתה כיצד אנחנו יכולים לדעת מה תהיה התוצאה? (הרי היא בעתיד).
בהמשך עסקנו בקשר שבין התועלתנות, שוויון וצדק ועל עקרון התועלת השולית הפוחתת של מיל.
בכיתה י' של יעל אבוקרט קליין
לצערנו נתבשרנו בקיום זום. הודעתי מראש בקבוצה שאני מצפה למצלמות פתוחות וריכוז-על, כי יהיה שיעור קצר ואני מצפה למקסימום נוכחות במלוא מובן המילה. זה די עבד והיה שיעור פעיל.
בשיעור עשינו היכרות עם אפלטון והצגתי להם את הדיון המרכזי שעולה בתחילת ספר הפוליטיאה. הטענה שצדיק ורע לו רשע וטוב לו, שעלתה כנגד טענתו התמימה והלא מבוססת של סוקרטס שחיי צדק הנם חיים מועילים שכדאי לחיותם.
סיפרתי להם שגלאוקון מבקש דו"ח רציני מסוקרטס ומעלה את הדעה המנוגדת ברחוב וסיכמתי להם את משל טבעת גיגס (שהתכוונתי שנקריא יחד אם לא היה בזום).
שאלתי אותם בעל פה בדיון מליאה מה היו עושים אם היו רואים ובלתי נראים. בניגוד לכיתה שאני מלמדת באורנים ונפגשנו בה פיזית והם כתבו על פתקים אנונימיים, בכיתה זו הם אמרו בעל פה וזה לא חסך מהם לפתוח מיקרופונים ולענות בכנות כל מה שעלה להם, גונבת, פורצת, שורפת מקומות, הורגת את האקס שלי... לוחש לאנשים דברים באוזן מבלי שיראו אותי, מבהילה אנשים עד שישתגעו.. ועוד ועוד.. היה ממש מפתיע (זו הכיתה ה"חנונית" מבין שתי כיתות דרך רוח... ובכן, חנונים הם כבר לא אחרי השיעור הזה.)
אחר כך נתתי להם תרגיל שהתבקשו לכתוב בשעה וחצי הבאות ובו יצדיקו את אחת מהעמדות לגרום או לא לגרום עוול אם היינו יכולים, ועברתי לשיחות אישיות. יש בזה משהו טוב בשיחות אישיות בזום... היה מקרב.
Comments