מכללת תל חי 12.11.2020

סוף סוף, אחרי 5 שבועות של מפגשים מקוונים (ועשרה כאלה בשנה שעברה) הצלחנו להיפגש, פנים אל פנים, בפארק הזהב הנפלא של קרית שמונה. וכמה שזה היה חסר לכולנו:

במגמת הספרות

בכיתה יא' של ד"ר טליה לוי:

מפגש נעים, מקרב לבבות ובעיקר חיוני היה לנו בפארק הזהב. אחרי שדיברנו, התעדכנו ואף הצטלמנו התפנינו לחלוקה של המקראות ושל אסופה של מספר שירים של נתן זך. הקדשנו מספר דקות לקריאה עצמית שקטה בשירים, ואחר כך עברנו לקרא בקול שני שירים של רועי חסן בהם זך מוזכר ("מדינת אשכנז", " ו"מתים, תחיו וכן אני שונא את נתן זך בקטע אובססיבי", מתוך הקובץ הכלבים שנבחו בילדותנו היו חסומי פה).

חלק מהתלמידות חשב שהשירים אמיצים, חלקן טען שהם גסים ושקריים (עלתה גם השאלה האם אפשר לתבוע דיבה על בסיס חומרים שמופיעים בספר שירים) וחלק חשבו שגם וגם. אבל ללא ספק השירים יצרו המון עניין, ודרכם ניסינו לחשוב למה נתן זך הוא שמסומן כאויב בכתב התביעה של רועי חסן. דיברנו על זך כמשורר חזק ומשפיע והצגנו את המורשת שלו בהקשר של מרד (מוצלח) באב ספרותי. הצגנו את ההאשמות של זך נגד השירה האלתרמנית ותפיסתה כמכאנית, שקרנית ופתיינית. בהקשר זה נזכרנו בשירים של אלתרמן שלמדנו בשנה שעברה, ומי שרצתה חזרה להציג בעל-פה את השיר שלה. דרך ההצגה הזאת נזכרנו במשקל הסדיר ובחריזה הסופית, והצגנו את הטיעון של זך שאצל אלתרמן התבנית קודמת לשיר. האם על סמך שירי אלתרמן שאנחנו מכירות יש ממש בטענה של זך שאלתרמן מצייר עולם לא אמין, תיאטרלי ומוגזם? ואם כן, האם זה חוטא לדעתנו למהות השירה?

הצגנו את השאיפה של זך לדיבור אינטימי, קרוב ויומיומי, ובקריאה בשיריו אכן שמנו לב לרגילות של הדיבור. התעכבנו על שירים שבחרו התלמידות ובהם "אני שומע משהו נופל", שיר שאותו שמעו לראשונה מסיגל בשנה שעברה ושהשאיר רושם רב, "כשצלצלת רעד קולך" (האזנו גם לביצוע של אסף ארליך), "שיר לאוהבים הנבונים" (עלתה השאלה האם השיר אירוני, היו דעות לכאן ולכאן) ו"מה זאת אהבה", בדגש על השורה שדיברה אל לב כולן,

"מָה שֶׁהָיָה יָקָר לַלֵּב בָּעֶרֶב/ עָלוּל לְהִתְגַּלּוֹת כְּזוֹל מְאֹד/ בַּבֹּקֶר". השיר הקצר "רומנטיקן" ("אֲנִי רוֹמַנְטִיקָן מַר מְאֹד") אותו בחרה טל שימש מעין סיכום לחשיפה שעשינו לשירת נתן זך.

בכיתה י' של אילה ליבנה:

סופסוף אחרי חודש ומשהו נפגשנו פנים אל פנים! היה משמח ומרגש לראות עיניים, שפת גוף וחיוכים מתחת למסיכה. התחלנו בסבב סיפורי אמת ושקר כשהמטרה היתה לא רק להבדיל ביניהם אלא גם לבחון את האופן שבו כל אחת מספרת סיפור. גילינו דברים מפתיעים ומשונים אחת על השניה... אחרי זה המשכנו לקרוא את ליל העשרים ועצרנו לדבר על כל הקונפליקטים והתנגשויות הערכים שעולים שם. נתקלנו במילים באנגלית, אידיש וערבית וניסינו להבין את פשרן מתוך ההקשר. החושך ירד והספקתי חצי ממה שתכננתי אבל כולנו הרגשנו כמה המפגש הפיזי מחייה אותנו.

במגמת הפילוסופיה

בכיתה יא' של ד"ר אדם ויילר גור אריה:

סוף סוף מפגש חברתי משמח בפארק הזהב. ניסיתי ללמד קצת אך אני בספק גדול אם הצלחתי לאור האווירה והתנאים:

- משל השועל והחסידה והקשר שלו למסך הבערות של רולס

- כמה רעיונות של סוקרטס בנאום ההגנה שלו

- הקשר בין הטענה של סוקרטס ש"חיים ללא בדיקה עצמית לא ראוי לו לאדם לחיותם" ובין משל המערה.

בכיתה י' של יעל אשד סילבר (ליאור לם, מנהלת בית החינוך היתה אתמול עם הכיתה):

מפגש הראשון עם הכיתה מחוץ לגבולות הריבועים השחורים. היה כיף סוף סוף לחבר פנים לשם. בהתחלה עשינו סבב הכרות ומשחק קצרצר של דייביט. אח"כ חילקתי אותם לקבוצת קטנות עם דף עבודה שמהר מאוד התחלף בשיחות הכרות. כעבור חצי שעה כבר חזרה כל הכיתה לשבת ביחד ולפטפט. מטרה אחת הושגה- מתחילה להיות כאן כיתה מגובשת!