שבוע 26 בבית החינוך הצפוני שלנו בתל חי:
במגמת הספרות
בכיתה יב' של ד"ר טליה לוי:
נפגשנו במכללה כבר בשעות הצהריים המוקדמות כדי לאפשר לתלמידות שהיו מעוניינות בכך להיבחן שנית על היחידה הרביעית. אחרי סיום הבחינה פגשנו את הבנות שבמסלול עבודות הגמר שהרצו בפני שכבת י' על כתיבת העבודה, ומשם המשכנו בחזרה על החומרים של היחידה החמישית (התבגרות).
במהלך המפגש העלתה נועה את סוגיית הרפורמה במשרד החינוך, במסגרתה צפויות להתבטל הבגרויות החיצוניות במקצועות ההומניים. דיברנו ארוכות על הנושא, ובעיקר העלינו שאלות. מתוך ההיכרות קרובה עם המערכת, מהו מעמדם של תחומים שלא נבחנים עליהם? מה ההיתכנות של כתיבת עבודת גמר באופן עצמאי, בלי קניה של עבודות או היעזרות בהורים? (בהקשר זה עלתה סוגית הגדלת הפערים במערכת החינוך), אילו חוויות היו להן מעבודה בקבוצות? דיברנו על מיומנויות הכתיבה והקריאה הנמוכות, של בני נוער אבל לא רק, וגם הקושי להגיע למצב שבו אנחנו פותחות ספר וקוראות, גם אם זה הדבר האהוב עלינו בעולם.
יחד כקבוצה סיכמנו שההערכה ליחידה החמישית תתבסס על חיבור אישי אשר ידרוש גם בקיאות בטקסטים שלמדנו ויכולת השוואה בניהם. לצורך כך נדרשת התמקדות בקונפליקט/ תמה שקשורים בהתבגרות וגם היכרות טובה עם הטקסטים. עברנו על החומרים בצורה חופשית ואסוציאטיבית, למרבה השמחה מתוך תחושה של קירבה והיכרות.
בכיתה יא' של אילה ליבנה:
השבוע הייתי צריכה בחלק הראשון של השיעור להיות עם כיתות י' בחשיפה לתהליך כתיבת עבודות הגמר ולא יכולתי להיות עם הכתה שלי. לכן חילקתי משימות לניהול השיעור לתלמידותיי. חששתי קצת להפקיד בידיהן את הלמידה כולה אבל כשחזרתי בתום ההפסקה לשיעור השני שמחתי לראות שהן קראו את הטקסט (פרק ח' של דון קיחוטה) ופיתחו אותו לנושאים מעניינים באמצעות מחברות דיאלוג. הנושאים שעלו הם: יחסי הסופר עם הדמות הראשית שלו ואיתנו הקוראים, האם מה שקובע את טיבו של דון קיחוטה זו הכוונה הפנימית (שהיא גם מפוקפקת) או תוצאות המעשים, מה בין בדיון למציאות בנפשו של דון קיחוטה, על חשבון מי הבדיחה אליה כיוון סרוואנטס (על חשבון הדמות שלו, על חשבון תרבות האבירים, או על חשבון כולנו שפועלים "בטוב לב" כדי שיראו אותנו ויציינו את זה), האם סנצ'ו פנסה הוא דמות "טובה" יותר מדון קיחוטה, והאם יש לבטל את היצירה אם היא מתייחסת בזלזול לאוכלוסיות מוחלשות (תשובה: לא). התפתחו דיונים חשובים ומעניינים.
לאחר מכן חזרנו ללימוד בהמשכים שהובילו התלמידות על משוררים ישראליים, הפעם התמקדנו ביהודה ויזן ומרים ילן שטקליס.
בכיתה י' של ד"ר מירב מידן:
בחלק הראשון הייתה הצגה של עבודות הגמר. התלמידים יצאו נרגשים וחוששים, מעוניינים ומתלבטים. דיברנו על זה קצת בתחילת השיעור השני.
בהמשך קראנו את המערכה הרביעית והאחרונה בדיבוק. הטקסט דורש הסברים ורקע. הם נהנו מהמחזה ומהתפקידים. הקריאה גלשה מעבר לזמן והם התעקשו שנשאר ונסיים. נתחיל ללמוד את המחזה בשבוע הבא.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יב' של אדם ויילר גור אריה
סיימנו את החלק האחרון של המהלך הבגרותי 💪💪💪.
במסגרת המהלך הזה התקיימה עם כל אחת מן התלמידות שיחה-בחינה על שתי הרחבות באתיקה: זכויות להט"ב לאור ספרו של הארט "חוק חירות ומוסר" ומוסר ומלחמה לאור ספרו של וולצר "מלחמות צודקות ולא-צודקות".
שיחות-הבחינה התקיימו בארבע עיניים כמובן. מאוד חשוב לי שלאורך שלושת השנים של הלימודים ישולבו גם מפגשים אישיים ושיחות אישיות מעבר לשיעורים הפרונטליים שניתנים לכל הכיתה.
לאחר סיום השיחה-בחינה היה שלב של שאלה זהה בו כל אחת מן התלמידות הייתה צריכה לומר מה לדעתה טעון שיפור או לא טוב במהלך לימודי המגמה, בקיצור למתוח ביקורת.
לאחר חופשת לג בעומר ביום חמישי הבא נחזור למסגרת כיתתית והמטרה היא לקיים שיעורים חווייתיים כמו למשל צפיה ודיון בסרטים פילוסופים - פילוסינימה.
בכיתה יא' של יעל אשד סילבר :
בשיעור הראשון צפינו בסרט המופע של טרומן ואחריו חיברנו את תכני הסרט לשאלות בתורת
ההכרה ולמשל המערה בו עסקנו בשיעורים האחרונים.
בשיעור השני קיימנו חזרה למתכונת שתיערך בשבוע הבא.
בתחילת השיעור התלמידות הביעו חששות מהמתכונת ואחריו ציינו כי הפחדים פחתו ולחלקן אף
נעלמו.
בכיתה י' של יעל אבוקרט קליין
בשיעור הראשון הוצג במליאה לכיתות י הנושא של עבודות הגמר.
בשיעור השני המשכתי להסביר לתלמידותים ולענות על שאלותיהן לגבי העבודות ונושאים אפשריים לעבודות. אחר כך ליאור נכנסה ואספה אותן לגבי כללי הנוכחות בשיעורים. ואני חיזקתי את זה והדגמתי להם חם מהתנור על הציונים שנפגעו (הפעם בעיקר דווקא אצל התלמידות החזקות) כי הן לא היו בשיעור, ולהשלים את אריסטו זה לא אותו דבר כמו להיות בשיעור.
אחר כך בזמן שנותר נתתי להן כמה הערות על העבודות שהוגשו על אתיקה של אריסטו. הדגשתי את ההבדל בין לכתוב דיון על נושא מתוך התפלספות שהיינו יכולות להתפלסף גם בלי לימודי פילוסופיה, מה שרובן עשו בעבודה, לעומת תלמידות פילוסופיה שקראו במו עיניהן את הטקסט של האתיקה כפי שאנו הפריבילגים עשינו בשיעורים וזה צריך להיות ניכר בעבודה. כל אחד יכול לדבר על שכל כמכוון את הפעילות שלנו, אך אריסטו דיבר על זה באופן מסויים והן יראו בשנה הבאה שקאנט ידבר על זה אחרת, זה לא אותו דבר. אז הראיתי להן מה היו הנקודות המתאימות כרקע לדיון בעבודה הספציפית על אריסטו, מתוך מה שלמדנו בשיעור ומהטקסט, אותן היו צריכות לכתוב לפני שהן מביעות את דעתן החשובה. הראיתי שצריך לברור מה שאריסטו טען באופן שיהיה חיוני לדיוננו על השאלה של "השכל כמכוון את פעולותינו". וזה לעומת כל אחת שיכולה לפתוח ויקיפדיה ולהעתיק משפטים כלליים שהן לא יודעות אם הם נכונים בכלל. וגם לעומת אלף דברים שנוכל לומר על אריסטו אבל הם לא קשורים לדיון, כי פילוסופים מדברים על דברים שונים וגם לפעמים מעלים נקודות שעולות במתח עם דברים אחרים שהם עצמם אמרו בספר אחר, או במקרה של האתיקה באותו ספר בפרקים אחרים. אז ניסיתי למקד אותן בעניין זה. כתבנו את נקודות הרקע שהיו ראויות לדיון. ונגמר לו במהרה עוד שיעור.
Commenti