יום עצוב היום בצפון. גם אנחנו כואבים את מותם המיותר של שלושת בני הנוער בתאונה המחרידה. ובכל זאת ממליצים בחום שתקדישו 5 דק' מזמנכם לקריאה על שהתרחש אמש בבית החינוך שלנו בקמפוס המכללה האקדמית תל-חי ואולי תמצאו בה מעט נחמה:
במגמת הספרות
בכיתה יב' של אילה ליבנה:
לאחר סבב מה שלומנו שהיה מאוד משמעותי וחשוף, השיחה התפתחה למקומות לא צפויים על כוחה של האמנות לרפא טראומות או לחצות גבולות. זו לא היתה שיחה תאורטית אז נדרשה עדינות רבה. התלמידות שיתפו מחוויותיהן האישיות והגיבו זו לזו ברגישות ובתבונה. בקרוב ההצגה של כל עבודות הבגרות שלהן באומנות / מחול / תיאטרון וקבענו שנלך לצפות ביחד.
לאחר מכן המשכנו לפי התכנית. לפני מספר שבועות, כשלמדנו ביחד שיר, הן אמרו שלא מכירות הרבה מהמושגים וביקשו שנעמיק בזה, אז הפעם חילקתי להם מילון מונחים של שמעון זנדבק וביחד סימנו את כל מה שכבר מכירות וכל מה שעדיין לא (וחשוב שיכירו). כל אחת קיבלה 2 מושגים, למדה אותם ומצאה שירים שמדגימים אותם. ביחד הכנו מצגת בה כל אחת לימדה את יתר הכתה את פשר המושג והדגימה באמצעות השיר.
לאחר ההפסקה התחלנו לקרוא ביחד את שבועת אמונים והיה מאוד קשה לסחוף אותן פנימה. השעה המאוחרת, הריכוז הנמוך והשפה העגנונית ייאשו אותן ועל אף ההפסקות הרבות וההסברים הנרחבים המבטים הלכו והתערפלו. עצרנו ואמרנו שנמשיך שבוע הבא, ואני תוהה איך נצליח לקרוא יותר בחדווה בהמשך.
בכיתה יא' ד"ר מירב מידן:
השבוע עסקנו בשפה ובתרגום. קראנו את הנמר (הטיגריס) של בלייק באנגלית והזמנתי אותם לקרא בחברותות תרגומים ולבחון מה התרגום משמר מבחינת צורה ותוכן.
הם עשו עבודה נפלאה. כבר בקריאה הראשונה הם זיהו את העדר החריזה בבית הראשון ואת המילה סימטריה שנעלמה מהתרגומים (אבל הופיעה בהקשר באחד מהם במילה "תואם").
הם דיברו בינהם על המנעד הלשוני, בחרו תרגום מדוייק יותר או פחות למילה כבשה/ טלה/ שה (תמים).
בקבוצות גם הגיעו בעצמם לשאול על הבריאה של הרע המאיים הנורא מאותו מקור של הטוב/ התמים.
באמצע השיעור אחת הבנות, שאהבה את השיר, אמרה לי שלפני שנה הם לא היו מצליחים להבין ככה לבד (כן, חשתי שמחה וגאווה).
בזמן שנותר בכתיבה יוצרת כל אחת כתבה תכונות של חיות והעבירה לשכנתה. מהכתוב הם יצרו שירים וסיפורים מצחיקים ומוצלחים
בכיתה י' המשולבת של סיון קיפניס ואלעד נבו:
אחרי שהתחלנו ללמוד את גישתו התועלתנית של מיל בשבוע שעבר, המשכנו להבין ולנתח את שיטתו המוסרית. דרך שתי יצירות אמנות בחנו את מושג ההדוניזם של מיל. סיוון הזכירה את האסכולות ההדוניסטיות היווניות – הקירניים והאפיקוריים. את מושג ההדוניזם התלמידים גלגלו על הלשון לאורך מרבית השיעור וניסו להגיע להבנה מיטבית שלו. אחר כך התבוננו במשפט של מיל – ""מוטב להיות בן-אדם בלתי מרוצה מחזיר מרוצה; מוטב להיות סוקרטס בלתי מרוצה מכסיל מרוצה".
סיוון הציגה את שבעת הקריטריונים של בנת'הם לפיהם ניתן לקבוע את גודל ההנאה/כאב של מעשה שמסייעים לנו להבין כיצד לפעול במצבים מסוימים. מכאן יצאנו לתרגיל כתיבה – ביקשנו מהתלמידות לחזור אל הסיטואציות המוסריות שכתבו בשיעור הקודם, אשר מתארות את עיקרון האושר היותר גדול, ולנתח אותן בעזרת שבעת הקריטריונים של בנת'הם – להעניק ציון מ1-5 על כל אחד מהקריטריונים, ובכך להבין טוב יותר עד כמה מוסרי המעשה בו בחרו. לאחר מכן שמענו את הבחירות והנימוקים של התלמידות. לקראת סוף החלק הזה התלמידה גלי הקריאה סיפור קצר ויפה שכתבה בעקבות המקרה המוסרי בו בחרה.
אחרי ההפסקה גרסיה נכנסה לכתה ועזרה לנו לעורר את התלמידים לקראת החלק השני של היום. שיחקנו את משחק ההיפ הופ בו צריכים לאחוז בכיסא ובהישמע אחת מהמילים הנבחרות לזוז לאחד מהצדדים ולתפוס את הכיסא לפני שנופל. המשחק הוביל להתלהבות גדולה בכיתה. התגלגלנו לרצף סיפורים על אנשים באוטובוסים ותלמידים שנאבדים בדרכים. בין לבין סיוון המשיכה עם המצגת על מיל ודנה בהבחנה איכותית בין הנאות והביאה את מכונת ההנאות של סמארט וויליאמס כדוגמה קיצונית למה שטמון בשיטתו של מיל.
בחלק האחרון של היום הצגנו לתלמידים את מטלת המחצית והם התחילו לעבוד עליה. במקביל קיימנו שיחות אישיות. עוד יום של כיף בבית חינוך תל חי.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יב' של יעל אשד סילבר:
בשיעור היום המשכנו את הנושא משבוע שעבר - סוגיות מוסריות בחיי היום יום.
בשבוע שעבר דיברנו על כריית משאבי טבע כסוגייה חברתית-סביבתית והתייחסנו בעיקר לכריית משאבים במדינות עולם שלישי המייצרות פגיעה בבני אדם ובסביבה.
לאחר דיבייט מעניין החלטנו לראות את הסרט "יהלום הדמים".
השתדלתי להעביר קדימה חלקים עם יותר אלימות אבל עדיין מרגישה שחשפתי את התלמידים להרבה.
מודה שהתלבטתי הרבה אם להראות את הסרט כי הוא לא קל בכלל ובסופו של דבר התגובות של התלמידים שיקפו לי שטוב שראינו את כל הסרט ולא רק חלקים ממנו.
בעזרת הסרט היה לי קל יותר להצביע על הקשר בין ההתנהגות היומיומית שלנו לפגיעה בבני אדם ולחשיבות של תשומת לב לתרבות הצריכה בחברה שלנו.
בכיתה יא' של יעל אבוקרט :
התחלנו את השיעור במחיאות כפיים סוערות לנעמה שעלתה לגמר הארצי של החיבור פילוסופי באנגלית. הרמתי לה כשהיא נכנסה לכיתה ואז התלמידות התעניינו באיך ומה. אמרתי להן שנעמה פנתה לתחרות מהמודעה על התחרות שהעברתי להן בקבוצה בזמנו ועלתה לגמר. אמרתי לנעמה בפומבי שאני גאה בה ראשית על כך שבחרה להשתתף, ושנית על כך שהיא עלתה לגמר. ספרתי שהיא כתבה חיבור מרשים, ברמת הכתיבה וגם ברמת התוכן, המרתק והדעות היפות שהביעה שם. ציינתי שהיא הראשונה מהצפון, בעצם מהפריפריה שעלתה לגמר וזו גאווה גדולה. היא אמרה שאם תזכה תלך לאולימפיאדה ביוון, ואמרתי שזה פשוט חלומי, אבל גם אם לא אני מעריכה את העשייה שלה עד כה.
בשיעור רגע לפני שהקראנו את התשובות על העבודות הקבוצתיות משיעור שעבר, בקשתי שיחזרו על הציווי הקטגורי בנוסחיו השונים וראיתי שעד כמה שנמאס לי כבר לדבר על קאנט החזרה הזו הייתה משמעותית. אז חזרנו על הציוויים והנוסחים השונים וחידדנו אותם. ואז התחלנו להקריא את התשובות שלהן, העוסקות בניתוח סיטואציות תנכיות כנגד הציווי הקטגורי על נוסחיו השונים. לאחר ההפסקה המשכנו את הקבוצות האחרות. בדיון היה קשה לתלמידות להבין מתי מישהו סתם משתמש בשירותיו של מישהו ומתי הוא מתייחס אליו כאמצעי בלבד. ניסינו לעבד ולחדד את העניינים האלו. ואז עברנו לדבר על המוסר הקנטיאני כאוטונומי, ועל האדם כבן חירות כשבוחר להישמע לצו המוסרי. לבסוף ראינו את היהודים באים על כל הסיפורים שעליהם היו עבודות- תמר ויהודה, יצחק יעקב ועשיו, שרי והגר, ויעל וסיסרא. אך סיפורי התנ"ך, איזה סיפורים... אם לא נצחק אז נבכה, אז צחקנו והלכנו הביתה.
Comentários