שבוע שישי בבית החינוך שלנו בתל חי. מה אומר ומה אגיד? תשפטו בעצמכם 😊 :
במגמת הספרות
בכיתה יב' של ד"ר טליה לוי:
קראנו את שירו של יהודה עמיחי, "אמי אפתה לי את כל העולם". כל תלמידה עבדה על פרשנות משלה לשיר ואחר-כך שיתפנו בסבב. שמנו לב לחלוקה הבולטת בשיר בין העבר המתוק והמוגן להווה המדשדש.
קישרנו את השימוש בציורי הלשון הללו למצב של הדובר בילדות המוגנת והאחדותית לעומת הבגרות המרוקנת והבודדה. עלתה גם התייחסות לכנויי השייכות הרבים בשיר ולאופן שבו הם מכוונים לריכוז עצמי של הדובר.
דרך בחינת הפעלים מיפינו את הפאסיביות שלו. התווכחנו בנוגע למקומן של הנשים בחייו של הדובר שלנו, ושאלנו האם האהובה והאם ממלאות תפקיד דומה ומה פשר המעבר ביניהן.
רומי תלתה את מצבו העגום של הדובר בהווה במגננת-היתר ובטיוח בסוכר שהתחיל אצל האם והמשיך אצל האהובה. היא דיברה על מילוי החלון בצימוקי כוכבים כפעולה שחוסמת אור ואויר, ואילו טליה וטל ראו במטפורה הזאת דווקא ביטוי להכנסת זוהר, אור ויופי. אחרי הדיון בשיר קראנו שיר הילדים של עמיחי "כל העולם עוגה מתוקה", שם מצטיירת תמונה ילדות מתוקה ומוגנת בלי השבר של הבגרות.
בזמן שנותר התחלנו לקרא את הנובלה 'שלאף שטונדה' מאת יהודית קציר, נשאבנו לסיפור ונהוראי סיכמה: "הסיפור הראשון השנה שאני אוהבת על ההתחלה".
בכיתה יא' של אילה ליבנה/ליאור לם:
השיעור הראשון נפתח בהכרות עם יצירה חדשה "גנרל הטנק שלך" של ברכט.
הפעם החלטתי לנסות עם התלמידות לפגוש את היצירה דרך המתודה של פילוסופיה עם ילדים, שזוהי שיטת עבודה שנחשפתי אליה לאחרונה בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי.
אמנם הבנות כבר לא ילדות אבל רציתי שנפגוש יצירה דרך השאלות הפילוסופיות שהיא מעלה לנו. בשלב הראשון קראנו את השיר ואח"כ ניסחנו שאלות שעולות ממנו, לדוגמא- מה היינו ללא חשיבה? ללא מוסר?
בעולם בלי חסרונות, מה הם יתרונות? למה החסרונות הם חסרונות?
אח"כ עשינו הצבעה כדי לבחור באיזה שאלה נדון.. היה לנו תיקו בין שתי שאלות
1. למה לחשוב זה חסרון?
2.למה להיות זקוק זה חסרון?
דנו בשתי השאלות שלקחו אותנו למחשבות על מה זה בכלל חסרון והאם יש יתרון בכל אחד מהדברים?
דיברנו על מה שקורה במערכות כמו בצבא או בבית הספר שמצפים מאיתנו לעשות כל מה שאומרים ושבמצבים כאלה החשיבה היא קריטית אל מול מצבים כמו פרידה מבן זוג שעשה לי רע שאולי כדי להפסיק לחשוב כ"כ הרבה..
דיברנו על מה זה אומר להיות זקוק בחברה שלנו ולמה זה נתפס כחיסרון ולאיזה דברים אנחנו מרגישות שאנחנו זקוקות בחיים שלנו.
היה דיון ממש מעניין ומפתיע לכולנו, גם ברמת התכנים וגם בעומק שלו.
בסוף השיעור הזה הבנות המשיכו קצת את משימת הכתיבה המתמשכת שלהן עד ההפסקה.
בשיעור השני חזרנו לקרוא ב"אף". עצרנו בחלק שבו קובאליוב מגיע למערכת העיתון ומבקש לפרסם מודעה על אובדן האף. בשלב הזה הבנות התבקשו לכתוב את מודעת הפרסום. המודעות היו משעשעות מאוד והדגימו יפה את דמותו של קובאליוב.
מהחלק הזה ועד סוף הקריאה היו שזורים חלקים של של שחיתות ושוחד מהם למדנו גם על קובאליוב אבל גם על החברה שמסביבו.
סיימנו עייפות אך מרוצות 🙂
בכיתה י' של ד"ר מירב מידן:
המשכנו בלימוד הנובלה שונא הניסים לשולמית הר אבן. הם קראו בבית על הולדת אשחר התיאור הגרפי והשארתו בידי בייתא, ילדה בת 5 השאירו רושם רב.
קראנו את סיפור לידת משה (לא לפני שעשינו קצת סדר בסיפור החומש והתרחשותם). השוונו בין סיפור הולדת הגיבור וה(אנטי) גיבור. למה הם מתוארים כך ולמה מכוונת הקדמת הסיפור. בחנו את ההבדלים בין דיבור המכון לקודש לעומת תיאור היומיומי, המחולן.
דיברנו על אופן התיאור התמציתי הטכני והמאופק בנובלה וראינו כיצד התיאור הנורא של המתרחש באופן זה יוצר רושם גדול. האדמה רועדת כשאנחנו רועדים.
לסיום ישבנו לכתוב תיאור גדוש ומוגזם של משהו יום יומי. אחר ניסינו להפוך ולסכם הכל במשפט בנאלי. היתה חוויה מעניינת ומצחיקה.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יב' של ד"ר אדם ויילר גור אריה
המפגש הוקדש למבחן על היחידה אמונה ופילוסופיה (למרות שהמבחן תוכנן לשעה וחצי היו, להפתעתי, כמה תלמידים שנזקקו ליותר משלוש וחצי שעות על מנת להשלימו).
להלן כמה שאלות שנשאלו בבחינה:
נסיון הוכחה של האל באמצעות מהלך הגיוני לעומת ניסיון הוכחה של האל על בסיס התגלות
א. הסבירי למה הכוונה בהוכחה לקיום האל באמצעות מהלך הגיוני. הקפידי לכלול דוגמה בהסבר.
ב. הסבירי למה הכוונה בהוכחה לקיום האל על בסיס התגלות. הקפידי לכלול דוגמה בהסבר.
ג. הסבירי את ההבדל בין שני סוגי ההוכחות.
סיפור שלוש הטבעות
א. ספרי במילים שלך את סיפור שלוש הטבעות.
ב. הציגי את השאלה שהציב צאלאח א-דין בפני מלכיצדק.
ג. הציגי את התשובה של מלכיצדק על השאלה של צאלאח א-דין.
ד. הסבירי מהי עמדתך לגבי התשובה של מלכיצדק – מקובלת עלייך \ לא מקובלת עלייך \ מתלבטת נמקי.
בכיתה יא' של יעל אשד סילבר :
התחלנו את המפגש בדיבייט על השאלה מתי לקיים את מבחן הבגרות. ניתנו לתלמידות והתלמידים 3 אפשרויות (סוף יא', תחילת יב' וסוף יב') והן התחלקו באופן עצמאי.
לאחר הצגת הטענות השונות הצבענו והוחלט שנקיים את הבגרות בסוף השנה הנוכחית. לאחר מכן התחלנו לדבר על תורת ההכרה של קאנט. פתחנו ברקע קצר על קאנט ועל המגוון המרשים של התחומים וההשפעות של כתביו.
דיברנו בקצרה על כך שקאנט מגיב על מסקנה הספקנית של יום ועל הפתיחה שהוא כותב בטקסט המציגה גם את הביקורת אך גם את ההכרה בתרומה של יום ובחשיבות של כתיבה פילוסופית הממשיכה את דרכו של אחר, אם בדרך של ביקורת ואם בדרך של הסכמה והרחבה.
בהמשך, כהכנה למשנתו של קאנט, הכרנו את ההבחנו שבין משפטים אנליטיים (משפטים בהם הנשוא כלול בנושא) ומשפטים סינטטיים (משפטים בהם בנשוא אינו כלול בנושא, כלומר הוא מוסיף עליו או מרחיב אותו) ועל ההבחנה שבין משפטים אפריוריים (פסוקים שהידיעה שלהם קודמת לניסיון) ומשפטים אפוסטריוריים (פסוקים שניתן להגיע אליהם אחרי הניסיון).הדגמנו את שתי החלוקות עם דוגמאות רבות עד שכל התלמידות והתלמידים הבינו וידעו ליישם זאת.
לאחר מכן פתרנו יחד שאלה ממבחן בגרות ישן שהתלמידות והתלמידים התנסו בלענות עליה בסוף השיעור האחרון והמשיכו בבית. המעבר המשותף על תשובות הסעיפים השונים של השאלה המחישו כי רבות מהתלמידות מרגישות בטחון בחומר הנלמד אך שישנן כמה שעדיין לא.
סיימנו את המפגש בדיון על משל העוסק בשני נזירים:
שני נזירים, מורה ותלמיד, יצאו ליום של מדיטציה והתבוננות בחיק הטבע. הם הלכו בשתיקה, תוך כדי שהם שמים לב לטבע שסביבם. לאחר כשעה הגיעו לנהר רחב ידיים. על גדת הנהר עמדה אישה שחששה לחצות את המים. "את רוצה שאעזור לך לחצות את הנהר?" שאל אותה אחד הנזירים. תודה! אמרה האישה והנזיר לקח אותה בידיו, הניח אותה על גבו ונשא אותה אל צדו השני של הנהר, כשהנזיר השני פוסע בעקבותיהם. שני הנזירים המשיכו בדרכם בשתיקה עד שירד היום.
בלילה, לפני שהלכו לישון, הפר הנזיר הצעיר את שתיקתו ופנה אל מורהו: אתה, מורה הדגול שלי, שהתחייבת להתנזר ממגע עם נשים, הפרת את הנדר שלך ונשאת אישה בידיך מעל גדות הנהר, איך העזת??? ענה לו המורה:
"אכן, נשאתי אישה בידיי, העברתי אותה בין גדות הנהר והשארתי אותה שם. אתה, נושא אותה עדיין אתך.
בכיתה י' של יעל אבוקרט קליין
בתחילת השיעור שוחחנו על הקריטריונים המבניים לכתיבת עבודה, בהמשך לעבודות שהם הגישו לפני שבועיים. שמתי דגש על מבנה מסודר ובהיר של עבודה, עוד לפני שמגיעים לעניין התוכן.
הדגשתי את ההתפתחות האישית והדרך שנעשה במשך השנים הקרובות.
אחר כך הם נתבקשו לקרוא את ההתחלה של "אפולוגיה" ולהבין מה שני הנושאים העומדים בניגוד עניינים בדבריו של סוקרטס: אמת מול רטוריקה. הם התקשו להבין את הטקסט, אחד התלמידים ענה תשובה מדוייקת אבל יחיד.
עזבנו את זה ושוחחנו על השאלה מדוע להגן על הדעה שיש אמת אחת, כנגד הדעה הרלטיביסטית שהצגנו כשלמדנו על הסופיסטים. הם הגיעו תוך כדי דיון לכך שכשהאמת יחסית ניתן לטעון כל דבר הזוי ככל שיהיה על המציאות וגם להצדיק כל התנהגות בשם היחסיות המוסרית.
שאלתי אותם את השאלה ההיפותטית של אחי מימי הנעורים: "אם את נשואה באושר בנישואים מונוגמיים ובעלך יבגוד בך חודשיים ואז יפסיק ויתחרט. היית מעדיפה לדעת על כך, במחיר של סבל, פרידה ופירוק משפחה?
או לא לדעת כשלמעשה זה לא יחזור על עצמו יותר ומרוב ייסורי מצפון בעלך יתנהג מקסים מתמיד, ותחיו באושר ואושר?" הם ענו אחת אחד לפי הסדר הישיבה תשובה קצרה עם נימוקים קצרים וממצים, שבטאו את המאבק בין שמחה לאמת כתכלית עלינה. היה רבגוני, מעניין ומאוזן.
התדיינו בהמשך על השאלה: גם אם אנו אנשי אמת, האם בכל זאת רצוי לדעת תמיד את האמת ובכל מצב וקינחנו בהקרנת סרטון היוטיוב המשעשע "בערך- אם אנשים היו כנים" שזכרתי שהיה מצחיק והם עודדו אותי לשים ותוך כדי הקרנה צחקנו ותהיתי בקול רם אם זה תואם גיל. אופס, מקווה שכן (לינק:)
לאחר מכן פנינו לקריאה של שני עמודים ראשונים של אפולוגיה ולמדנו על מושג הARETE.
Comments