השבוע ה 22 בבית החינוך הצפוני שלנו. מתחילים את היישורת האחרונה של השנה:
במגמת הספרות
בכיתה יב' של ד"ר טליה לוי:
ספר שירים של דליה רביקוביץ' שהחזירה לי תלמידה מכיתה אחרת הוביל להקראה ספונטנית של שירים בהובלתן של נועה ונהוראי. פגשנו בכמה שירים שלא היכרנו ומתוכם התחבב במיוחד השיר "חיפשתי ולא מצאתי את חולצתי השחורה", הטעון בתשוקה ובמשאלת מוות ועמוס באזכורים לשיר השירים. חלק מהבנות קוראות ולומדות עכשיו את מגילת שיר השירים מגמת תנ"ך, אז ההתרגשות למצא ארמזים (המכונים בפי חלק Easter eggs) היתה רבה.
לאחר מכן כחלק מנושא ההתבגרות צפינו בסרט 'אני והחבר'ה' (stand by Me). היכרנו את גורדי, כריס, ורן וטדי, בנים למשפחות ממעמד הפועלים, וצפינו במסע הפיזי שלהם לאורך מסילת הרכבת, שהוא גם מסע התבגרות.
לא היה לנו מספיק זמן לעבד את הסרט, אבל בדקות המועטות שנותרו עלו נושאים עקרוניים- ההשתנות שאפשר המסע בעיקר לכריס ולגורדי; שכבת ההגנה שיש לכל אחד מהילדים/נערים, ששומרת עליהם מפני הסביבה האלימה; החופש, ולו לכמה ימים, לקבוע את החוקים של עצמם; והחזרה לעיירה בתום המסע עם ראיה חדשה של המציאות. נמשיך בשיעור הבא.
בכיתה יא' של אילה ליבנה:
אחרי שבפעם הקודמת היתה לנו שיחה על כתיבה ורוב התלמידות הסכימו שהדבר הראשון שהן כותבות מהבטן הוא הכי טוב והן לא רוצות לשנות את זה - רציתי ללמד על חשיבותה של עריכה, גם אם היא דורשת מאמץ רב ולא זורמת כמו הכתיבה הראשונית. חזרנו על תרגילי הכתיבה משבוע שעבר והפעם לאחר שהשלימו את המשפטים שנתתי הן התבקשו לבחור קטע אחד ולשפר אותו. הצעתי שלל דרכים לשיפור ועריכת הטקסט הקיים וביקשתי מהן לעבוד על מה שכתבו, ככה שמצד אחד זה עדיין יהיה אותנטי אך מצד שני מורכב, מעניין, מקורי וחד יותר. היה להן לא פשוט להתחיל אבל אחרי כמה דקות כתיבה הן הקריאו טקסטים ברמה הרבה יותר גבוהה. דיברנו על ההבדלים וחלקן אמרו שימשיכו לעבוד על מה שהתחילו.
לאחר מכן חזרנו לקרוא את מהומה רבה על לא דבר, וסופסוף סיימנו אותו! צחוקים רבים ליוו את הקריאה והתפעלות מהרמיזות המיניות של שייקספיר. דיברנו על משמעות שם המחזה ועל מה והאם יש לו מוסר השכל, מדוע שייקספיר כתב אותו ומה ההבדל בין לצפות במחזה כזה לצפות בנינג'ה ישראל.
בכיתה י' של ד"ר מירב מידן:
לכבוד ז' באדר למדנו מדרשי מות משה מספר האגדה. בהתחלה הם התבאסו ללמוד מדרשי אגדה אבל היה מרגש ומעניין. פגשנו את משה, ילוד אשה, שלא מוכן לקבל את העובדה שזמנו חלף ותפקידו נגמר.
בחלק השני התחלנו מחזה חדש "הדיבוק" נתתי מעט מאד רקע וצללנו לטקסט ולמילים. היה לא פשוט לעקוב אחרי שפת הסוד וה"מיתולוגיה היהודית" שזרה להם בעיקרה.
(לעומת מיתולוגיות אחרות, היוונית, המצרית ואפילו הנורדית שמוכרת להן בתיווכו של ריק ריידן...)
היה שיעור חשוב ומעניין ומצחיק ונראה שכקבוצה אנחנו מתחילים לחזור לתפקוד לאחר הזומים של הקורונה.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יא' של יעל אשד סילבר :
השיעור התחיל בסבב עם השאלה מה אני הכי אוהב.ת בפורים? הופתעתי לגלות שהרבה
מהתלמידות לא אוהבות את פורים.
המשכנו את השיעור על מסך הבערות של רולס. חזרנו מעט על הרעיונות שעלו בשיעור האחרון. ניסחנו יחד הגדרה למסך הבערות שכולם הסכימו על כך שהיא ברורה ומובנת.
ב-4 קבוצות התנסנו ביישום של ניסוי מחשבתי של מסך הבערות בחשיבה על בית ספר המקיים צדק כהוגנות (לפי העקרונות של רולס). התלמידים והתלמידות היו צריכות לחשוב על 10 כללים שיהפכו את בית הספר למקום הוגן יותר בלי שידעו מי יהיו אחרי שירימו את מסך הבערות.
פרטנו מעט מי הן יכולים ויכולות היות לאחר הרמת המסך על מנת להרחיב את חשיבתן מעבר למה שמקירות מקרוב.
התלמידות והתלמידים העידו שהתרגיל היה קשה מאוד כי אתגר את החשיבה כיוון שנדרשו לחשוב על כמה ייצוגים, שלפעמים במתח, באותו זמן.
במליאה שיתפנו בדוגמאות של חוקים שקבעו וביחד בחנו את החוקים מתוך התיאוריה של רולס ובחשיבה על האפשרויות השונות שאני יכולה להיות לאחר הרמת המסך והאם מצבי השתפר מלפני קיום החוק.
הבחנו יחד בהבדלים שבין חשיבה תועלתנית לחשיבה מתוך עקרון של צדק כהוגנות ובהבדלים שבין חשיבה על החברה או חשיבה על הפרט (האינדיבידואל).
שמתי לב שלתלמידות והתלמידים קשה לחשוב על יישום החוק בצורה אינדיבידואלית על הפרט ובעיקר הן מתייחסות להשפעת החוק על הקבוצה ועל הקשרים בין האנשים בקבוצה.
סיימנו את השיעור בצפייה בסרטון TED של דן אריאלי המדבר על מסך הבערות ואי שוויון וחשבנו יחד על היישומים של הרעיונות שהציג רולס בחיי היום יום.
בכיתה י' של יעל אבוקרט קליין
הגעתי לכיתה כשהרבה תלמידותים לא היו מסיבות של חולי ומיונים למשלחת לקנדה. עשינו שיעור בפורום יחסית מצומצם (עד שהגיעו לחלק השני מהמיונים) למדנו את מרכיבי הסגולה הטובה באדם, חכמה אומץ יישוב דעת וצדק. נתנו הרבה דוגמאות וסיפורים אישיים, בעיקר בנושא ההבדל בין ה"עוז" ותעוזה לבין אומץ שזה מצב בו העוז משרת את החוכמה. עלו המון דוגמאות של עמידה בלחץ חברתי, של אומץ לשתף בקשיים שלנו גם כשברירת המחדל שלנו היא לא לשתף, השתתפות בשיעור והתגברות על ביישנות, התגברות על תאוות, ובכלל ללכת אחרי משהו שההיגיון שלנו אומר שהוא נכון לנו וננסה לגייס את החיילים שבתוכנו בכי לשרת את זה. לצד זה עלה בהם צורך לשתף כל מיני סיפורי "עוז" שלא כרוכים באומץ, ולעיתים אף כרוכים בטמטום היה מצחיק. אחר כך באופן יותר מקוצר, סגרנו את הנושא של יישוב הדעת , ועברנו לצדק במהירות הבזק.
היה שיעור מאוד מהנה ומחבר, אוירה טובה, כיתה אהובה.
Comments