במגמת הספרות
בכיתה יב' של ד"ר מירב מידן:
בחינת המתכונת בספרות – בהצלחה רבה!
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יב' של יעל אבוקרט:
השבוע בגלל פוטנציאל המוני להיעדרות מהשיעור החלטנו מבעוד מועד שנעשה מפגשים פרטניים עם כל תלמידה בזום. אז אכן נפגשתי עם התלמידות השונות בזום במהלך השבוע, ועבדתי עם כל אחת מהן על הנקודות שעליה לחזק לקראת בחינת הבגרות. נתתי לכל אחת קצת הערות וחידודים על המתכונת שלה ויאללה... שיהיה בהצלחה.
במגמה המשולבת (ספרות ופילוסופיה)
בכיתה יא' של סיון קיפניס ואילה ליבנה:
הפעם היינו רק נשים! המשכנו לקרוא ניטשה, מוסר אדונים ומוסר עבדים. בשיעור הקודם הספקנו לדבר רק על מוסר האדונים, ולכן השיעור הנוכחי הוקדש למוסר עבדים. קראנו קריאה צמודה ועצרנו ככל שנדרש. התלמידות נתנו דוגמאות מהעולמות שלנו, למשל, mean girls שמנסות להשפיל אחרים - פועלות מתוך מוסר עבדים או אדונים? מתוך חולשה או חוזק? ולמה לביל גייטס חשוב שנדע שהוא תורם כסף? האם מוסר אדונים מחובר יותר לטבע החייתי שלנו? (כן! ממש את האובדן הזה ניטשה מבכה), ואם כך למה התרבות המערבית, לפי ניטשה, אימצה את מוסר העבדים? ואיך ישו ואפלטון קשורים לזה? (סוקרטס העדיף את המוות על פני החיים ועוד בשם התבונה, וישו בהגישו את הלחי השניה. בקיצור נמרץ).
מדהים איך אנחנו מתכננות והתלמידות רוקחות אסוציאציות חדשות, מחברות את החומר התאורטי לעולם שלנו!
ואיך "כל הערסים יבואו" של רועי חסן קשור לכל זה? בשיעור השני קראנו את השיר (הפרובוקטיבי משהו) של רועי חסן. קראנו אותו ביחד בכיתה כשהתלמידות קיבלו שלוש משימות:
1. לסמן משפט שתפס אותן, עניין, חידש, הכעיס.
2. לכתוב מאיזו נקודת מוצא כותב הדובר - מוסר אדונים או מוסר עבדים?
3. להגיב לשיר, לפתוח בדיאלוג איתו, להוסיף לו.
ואז קראנו את השיר שוב ושוחחנו עליו, ניסינו לבחון אותו דרך הפריזמה של מוסר אדונים ומוסר עבדים ולהכריע לאיזה סוג ניתן לשייך אותו. כאן הסתבכנו והתפתלנו במין הפוך על הפוך שכזה. להפתעתנו התלמידות היו מאוד סלחניות כלפי העמדה של הדובר. נכריע, אולי, בשיעור הבא.
בכיתה י' של אלעד נבו ואליעזר בקלש:
פתחנו את השיעור בחלק הפילוסופי, המשכנו את הדיון בניטשה. בשיעור האחרון עצרנו במוסר העבדים ובמוסר האדונים, הבנו את המאפיינים של כל אחת ממערכות מוסר, אדונים ועבדים. פתחנו את השיעור עם קטע קצר מהסרט 'פני צלקת', נאום 'האיש הרע', כביטוי מעניין לתפיסת המוסר הניטשיאנית – "אני תמיד אומר אמת, גם כשאני משקר..."
בהמשך השיעור התמקדנו במרד העבדים. פגשנו את שני הסיפורים ההיסטוריים שניטשה מספק למרד העבדים: יוון הקדומה והטראגית מול סוקראטס, ותקופת המלוכה היהודית (יהדות בית ראשון) מול היהדות הכוהנית (יהדות בית שני) והנצרות כשיאו של מרד העבדים. שאלנו את עצמנו האם היחס ליהודים כאן הוא אנטישמי, ומה הבעיה של ניטשה עם הנצרות? קריאה ב'דרשה על ההר' מהברית החדשה הבהירה כי מדובר בגרסה ברורה של מוסר עבדים. המבט בעיניהם של התלמידים בשלב הזה הבהיר ניטשה איננו פשוט לעיכול...
בחלק הספרותי קראנו סיפור קצר של אייזיק אסימוב 'טוהר הגזע'. התלמידים קיבלו תפקיד בסיפור וכל אחד קרא את חלקו. הסיפור העלה שאלות בנוגע לשוויון, הפרדה ואבחנה בין קבוצות, או אפילו מגדר. לסיכום חלק זה, התלמידים קיבלו מטלת כתיבה קצרה העוסקת במערכת יחסים בין אדם למכונה (ברוח המדע הבדיוני). היה משעשע!
Comments