השבוע ה 20 בקמפוס הצפוני שלנו יוחד למפגש השקה חגיגי, לרגל צאת ספרו הראשון של אלעד נבו, המורה לספרות בכיתה המשולבת שלנו. הספר 'תוגת צעצועיך הקדושים' יצא בהוצאת 'פרדס' לפני כחודשיים והיתה זו הזדמנות מצוינת לחגוג את האירוע יחד עם הצוות והתלמידים.
היתה זו חגיגה לעילא ולעילא שבחלקה הראשון התכנסנו בהרכבים הכיתתיים ובהמשך בקבוצות מעורבבות בין שכבות הגיל ובהן קראנו במשות, קטעים נבחרים מהספר ודנו בהם בכל קבוצה וקבוצה. בהמשך התכנסנו למליאה בהובלה של חיה גלמן, המנהלת הפדגוגית של 'דרך רוח' וחתן השמחה הסופר, מורה אלעד נבו. היה ערב מענג 😊
במגמת הספרות
בכיתה יב' של אילה ליבנה:
תחילה נפגשנו בהרכב הכתתי שלנו ואחרי זה התפצלנו לקבוצות מעורבבות. קראנו ביחד קטע מספרו של אלעד, "תוגת צעצועיך הקדושים". דיברנו על איפיון הדמויות השונות, על דמות הנבל, על המפגש בין עולם הספרות והכתיבה לעולם הקבלה, על ציר הגוף-נפש ועל כוחן של מילים. התלמידות היו סקרניות מאוד לתהליך הכתיבה של אלעד, מה היה חשוב לו לבטא, ממה הושפע ואיזה תגובות קיבל.
לאחר מכן במליאה קיבלנו את כל התשובות מאלעד עצמו. היה מאוד מעניין לשמוע אותו ונראה כי התלמידות הפיקו מכך רבות.
בכיתה יא' של מירב מידן
אמש היה ערב מרגש לכבוד ספר הביכורים של אלעד נבו/ תוגת צעצועיך הקדושים.
בקבוצות מעורבות של כל בית החינוך בתל חי למדנו חלקים מהספר.
אצלנו היה דיון פורה על קטע שעניינו היה השאלה מיהו סופר? מי ראוי להיקרא סופר?
הדיון נע בשאלות שבין כתיבה פרסום ספר, או אולי דווקא ל"שמר" את דמות הסופר כאיש רוח.
עסקנו בדימויים שבספר המעידים על הקשר בין בעל לאשתו מחד ומאידך העלנו את השאלה הפילוסופית שנוסחה בספר "האם מעשי יצירה כאלה נחוצים" והזכרנו את הגותו של מיל. כך שנוצר דיון פורה לכולם.
בחלק השני היתה מליאה מרגשת בה נשאלו שאלות טובות ומעניינות על הספר ועל כתיבה.
בכיתה י' המשולבת של סיון קיפניס ואלעד נבו:
בחרתי מהספר את הקטע בו רבי יוסף חיים כותב סיפור לראשונה ורץ בבעתה להטמין אותו בחול.
קראנו בקבוצה את הקטע וניסינו לענות על השאלה מדוע הוא נהג כך? התשובה הראשונה שעלתה נגעה לפחד, או אולי בושה, מפרסום המחשבות או החיים האישיים ברבים. דיברנו על האמביוולנטיות שבכתיבה - מצד אחד הרצון לפרסם ומצד שני הפחד להיחשף. אחת התלמידות דיברה על התכנים שעוברים מן הלא מודע לדף, תכנים אותם אנחנו רגילים להדחיק ומכאן הקבירה בחול.
התשובה השנייה שעלתה נגעה לפער שבין עולם הקבלה הדתי לבין עולם ספרות החול. התלמידות הקבילו את המעשה למעין יציאה בשאלה. דיברנו על המילים, על השפה, שמשותפת לשני העולמות ועל השימוש השונה בה; בעולם הספרות הסופר הוא כמו אלוהים שבורא עולמות בעוד בעולם הקבלה העולם נברא בלשון והאדם מפרש אותו.
האווירה בכיתה היתה שונה מהרגיל והמוכר, ובכל זאת רוב התלמידות והתלמידים השתתפו, הביעו את דעתם והפכו את הדיון לחי ופורה.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יב' של יעל אשד סילבר:
פתחנו את המפגש בכיתה עם שיתופים על איך היה בפורים ולמה כולנו התחפשנו.
הצגתי לתלמידות והתלמידים את המאוורר (שהם כבר הכירו) והצגתי להן את האפשרויות השונות של כתיבה או יצירה שאפשר לשלוח לפרסום. לצערי לא נראה שמישהי מהן תנסה לכתוב טקסט או להכין יצירה.
בהמשך השיעור דנו בטקסט מתוך ספרו של אלעד נבו: "תוגת צעצועיך הקדושים".
הטקסט עסק ברבי יוסף חיים שבער בו לכתוב טקסט, אחרי תהליך כתיבה ש"נפלט ממנו" הוא יוצא להפיץ את הטקסט, נבהל ממה שקורה, קובר את הטקסט ולבסוף מוציא את הדפים מן החול. עסקנו בשאלות שצפו מהטקסט, שאלות כמו: האם הצטערתן פעם על טקסט שכתבתן? האם יש לנו אחריות מתוך המקום שלנו להוציא את המחשבות והרעיונות שלנו על הכתב ולהפיץ אותם? דיברנו על כוחן של מילים לבנות ולשבור ועוד.
לאחר ההפסקה התכנסנו כל בית החינוך לשיתוף במחשבות המרכזיות שעלו בכל קבוצה ולאחר מכן התבצע ראיון עם אלעד בו חיה והתלמידים שאלו שאלות על הטקסט ותהליך הכתיבה.היה מפגש מעניין מאוד והשאלות של התלמידות נהדרות.
Comments