שבוע 16 בבית החינוך שלנו בתל חי. המציאות משתוללת בחוץ ואנחנו איתה :
במגמת הספרות
בכיתה יב' של אילה ליבנה:
התחלנו את השיעור היום באיחור בעקבות ישיבת הצוות שהתארכה, וככה נכנסתי לכתה שטופה באנרגיות הדיון הסוער שניהלנו בצוות. סיפרתי לתלמידות על הדיונים שמתרחשים בין המורות השונות מכל דרך רוח וגם אצלנו בבית החינוך. שיתפתי אותן בהתלבטויות החינוכיות שהמצב בארץ מעורר ואת דעתי בעניין. נראה שהפעם הן יותר מעורבות במה שקורה מאשר שבוע שעבר, אולי חומרת המצב מתחילה לחלחל אליהן.
לאחר מכן ערכנו כרגיל סבב שלומות ואחריו שתי תלמידות, שביקשו מאוד מאוד, העבירו הרצאה שהכינו מראש על סדרת טלוויזיה שקוראים לה החיפושית המופלאה. וככה צללנו אל נבכי מרובע האהבה שבין ליידיבאג וקאט נואר, מרינט ואדריאן. התלמידות הפליאו לנתח את מורכבות היחסים, ירדו לרבדים פסיכולוגיים מרשימים ועוררו בי חשק לצפות בסדרה מצוירת :)
שמחתי ששנתיים וחצי במגמת ספרות פיתחו אצלן משקפיים שהן יכולות להרכיב מול כל יצירה וכך להבין ולהבחין בין גווני גוונים שונים. הן מאוד השקיעו והתלמידות שהאזינו היו מרותקות ושאלו שאלות רבות.
אחרי ההפסקה חזרנו לקרוא את בדמי ימיה. כיוון שעבר חודש מאז פגשנו את תרצה לאחרונה ביקשתי מהן לקרוא את מה שכבר קראנו ביחד ולאסוף את כל המידע שהן יכולות על דמות המספרת. שוב הן הפליאו בעיניים הרגישות שלהן לשים לב לפרטים העדינים. עוד ביקשתי שיסמנו לפחות משפט אחד שמצא חן בעיניהן וככה אספנו למשל את "לחם דמעה" ואת "והכתובים כתובים כתיבה תמה". אמרתי להן שכשנסיים לקרוא את הסיפור כולו יצטרכו לכתוב פסקה "עגנונית" משלהן אז שיתחילו להקשיב לשפה שלו. הן נבהלו.
המשכנו את הקריאה מהנקודה שעצרנו בה בפעם הקודמת, עצרתי כמעט כל משפט והן הסבירו את מה שהקראתי. פעמיים נתקעתי ולא ידעתי פירוש של מילה או איך להקריא אותה והתלמידות בתושייתן הרבה בדקו והסבירו את פשרה! עצרנו בדיוק כאשר תרצה מגלה על הקשר בין עקביה מזל לבין אמה ואני מקווה שאולי הדרמה האיטית שעגנון מתחיל לחשוף תצליח לשמור אותן בעניינים.
בכיתה יא' ד"ר מירב מידן:
השיעור התאחר מעט בשל ישיבת צוות סוערת.
התחלנו לדבר על 'דרך רוח', על התפקיד והשליחות שאנחנו (הצוות) רואים בתפקידנו. תהינו כמה זה מחלחל אליהם ואם נוסף להנאה הרבה שלהם מהשיעורים הם מבינים מה הרעיון שבתשתית המפגשים. נראה שהם מבינים הרבה.
למדנו את השיר אנאבל לי ש אדגר אלן פו. דיברנו על האהבה הילדית או הרומנטית ובכל מקרה אידאילית. דברנו על קנאת המלאכים. האוירה בשיר שנוצרת מהחזרתיות של תיאור הים הערפילי.
בהמשך למדנו את ידידות של אדוניס. בחברותות הם קראו ולמדו את השיר ואחר כך קראו על המשורר. דיברנו על מחלוקות ועל מה זו ידידות למרות הכל.
בכיתה י' המשולבת של סיון קיפניס ואלעד נבו:
אחרי שסיימנו את הלימוד של אריסטו ומיל והתלמידים סיימו לכתוב את עבודת המחצית, התחלנו נושא חדש שילווה אותנו בתקופה הקרובה – הפילוסופיה של עמנואל קאנט. כדי להיכנס לעולם של קאנט פתחנו עם ציטוט מתוך המאמר שכתב "מהי נאורות" שמתחיל ב"הנאורות היא יציאתו של האדם ממצב חוסר הבגרות שהביא על עצמו". סיון הסבירה שהתפיסה הזו של הנאורות תלווה אותנו בדרך שנעשה עם קאנט והדברים שנלמד יהיו כמין הרכבת חלקים שונים של פאזל שהוא האמירה הזו.
המשכנו עם רקע לתקופת הנאורות, שנמשיך להרחיב עליו גם המפגשים הבאים, וביקשנו להציג לתלמידים את המעבר מהמיתוס ללוגוס. קראנו את האמירה של אריסטו ש"שהדחף הראשוני להתפלספות הוא הפליאה, השתאות בפני תופעה שהאדם לא מבין. הפליאה הזו משותפת גם לפילוסופיה ולמיתולוגיה כאחד, השוני הוא בתשובות השונות נוכח הפליאה". עמדנו על כך שהפילוסופיה והמיתוס הם שני אופנים שונים למצוא משמעות בקיום ביוון העתיקה. אחר כך דיברנו על מאפייני המיתוס וקראנו קטעים מתאוגוניה של הסיודוס (בתרגום שמעון בוזגלו, וגם דיברנו קצת על ההבדלים בגישה לתרגום בין בוזגלו לעמינדב דיקמן, וגם על הקושי לתרגם במדויק את המושגים של היוונים). לסיכום החלק על המיתוס שלחנו את התלמידים לתרגיל כתיבה – ביקשנו שיבחרו חלק מהחיים שלהם, אדם, חפץ, מקום, רגש – ויתארו אותו בצורה מיתית. יש מי שכתב על מורה מבית הספר, אחרת על פסטה, מישהי שיתפה בעולם מיתולוגי שלם שכתבה בעבר ועוד.
בחלק השני של המפגש הגיעו תלמידי כיתה יב פילוסופיה שהעבירו לנו מקבץ שיעורים מעניינים – הן הדגימו לנו את משל המערה, לימדו אותנו על גישות פילוסופיות שונות להבנת האהבה והציגו בתרגיל מעניין את "מסך הבערות" של רולס. היה מפגש מעשיר וכיפי.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יב' של יעל אשד סילבר:
בשיעור הראשון קבוצה אחת הציגה בפני הכיתה את הפעילות שתכננה לתלמידי כיתה י'. אחרי המשוב של יתר התלמידות דיברנו על עבודות החקר שלהן ועל האפשרויות השונות של הערכה חלופית אותה יכולות לבחור ולאחר מכן התלמידות עבדו על עבודותיהן בכיתת המחשבים.
בשיעור השני הלכנו לכיתה י' והתלמידות העבירו להם פעילויות בנושאים שונים:
1. פעילות על משל המערה בה ניסו התלמידות לבצע דמיון מודרך וסימולציה של המערה, כולל מישהי אחת שיצאה מהכיתה ולאחר מכן ניסתה לשכנע את כולם לצאת אחריה. בסיום הפעילות שאלו התלמידות כמה שאלות למחשבה והתפתח דיון מעניין על השאלה האם אנחנו יכולים לצאת מהמערה בכוחות עצמנו, ללא עזרה חיצונית.
2. פעילות על אהבה בה נשאלו התלמידות מהי אהבה עבורן. לאחר מכן צפינו בסרטון שהציג 6 תיאוריות/תשובות אפשריות לשאלה מהי אהבה ושאלות על המודלים השונים אליהם התחברו התלמידות והתלמידים.
3. פעילות על מסך הבערות. במסגרת הפעילות התלמידות חולקו ל-3 קבוצות. כל קבוצה קיבלה ייצוג (למשל חקלאים, הייטקיסטים או עברים) והיתה צריכה לתאר את העולם המושלם עבורם. לאחר מכן החליפו בין הדפים של הקבוצות ונשאלה השאלה האם העולם החדש שקיבלו טוב עבורם. התפתח דיון ממש קצר ואחריו התלמידות הציגו סרטון המציג מהו מסך הבערות.
הפעילויות השונות זכו לשיתוף פעולה נהדר של התלמידות והתלמידים מכיתה י' ומשיחה עם התלמידות שלי הן היו מרוצות מאוד מהעברת הפעילות.
בכיתה יא' של יעל אבוקרט :
התחלנו את השיעור במזגן המחמם כנגד הכפור שבחוץ, בהקראה של השאלות המוסריות שעלו בתרגיל דילמת הקרונית. נשנשנו עוד קצת שאלות ותשובות הנוגעות למוסר בסיטואציה זו, הסתכלנו שוב על סוגיית הכמות של חמישה מול אחד, העומדת כנגד סוגיית אקטיביות -פאסיביות ושהינו לדיון בנושא. אחר כך המשכנו לדון בתשובות להמשך התרגיל: שאלה מספר שתיים- איזה עוד עקרונות או שיקולים עומדים בסיטואציה כזו מעבר לשיקול המוסרי, כתבנו על הלוח את התשובות, השלכות משפטיות, השלכות נפשיות לאחר מעשה, יכולת פיסית או פסיכולוגית של הנהג להגיב בפועל, אמונה ודת, ביקורת חברתית... על כל אלה דנו קצת והתעכבנו על השלכות משפטיות. הן שיתפו שלדעתן לא יתכן שישפטו את הנהג בסיטואציה כזו. כנגד אמרתי שבטוח שישפטו אותו כי הוא אחראי בכל מקרה, השאלה היא כיצד ישפטו אותו, ושאלתי לדעתן, הנושא המשפטי היה מעורר ומעניין עבור כולן, והבחנתי בין מוסר לחוק, והעליתי בפניהן גם את העובדה שיש הבדל בין חוק של מדינה למדינה, ושבהחלט יכול להיות שההכרעה תהיה שונה במדינות שונות.
אחר כך תשובה הבאה לתרגיל, עשינו טבלא: לוחצת/ לא לוחצת/ דוחפת/ לא דוחפת/ עוד לא החלטתי. הרוב הגדול של הכיתה היו "כן לוחצת, לא דוחפת" וגם כאן התפתח דיון בו שירה התלהמה והסבירה לנו שזה אותו דבר ללחוץ על ידית ולדחוף אדם, ושאין הבדל בין צופה מהצד לבין נהג שנמצא בסיטואציה על אפו ועל חמתו. על אף שניסיתי לכוון שכרגע אנחנו רק עונות על השאלה ולא מפתחות דיון, זה לא עבד, והטרור של שירה הכניס הפסקת דיון בשלב התשובות הענייניות. ברגע מסוים עצרתי את זה כ"נסכים שלא להסכים". והמשכנו עם הנתונים היבשים. רק אחת התלמידות אמרה: "לא לוחצת לא דוחפת" וסיכמנו שזו יכולה להיות ססמא מגניבה לחולצת סוף שנה... המשכנו משם הקראת הקריטריונים שהיו יכולים להשפיע על הכרעה בסיטואציה הזו ועל הסיבות האישיות שהיו יכולות לשנות את דעתנו, אהבתי שבקבוצה זו עלה קריטריון שלא עלה באורנים - "אישיות מוערצת או אישיות מיוחדת" גרם לי לחשוב נגיד אם דיוויד בואי היה על אחד מהצדדים, לא חשבתי על כך אף פעם לפני כן וכך עף לו עוד שיעור.
Comments