שבוע 30 ללימודים בבית החינוך למדעי הרוח במכללה האקדמית תל חי. שישה שבועות במצב מקוון (אנחנו) ומאוזן (התלמידים 😊).
הנה זה מה שהתרחש אצלנו אמש:
במגמת הספרות (ד"ר טליה לוי) :
בחלק הראשון של המפגש ערכנו היכרות עם המשוררת דליה רביקוביץ'. פתחנו בהצגת הביוגרפיה שלה: היתמות מאב בגיל צעיר, המעבר לקיבוץ והנידוי החברתי, הנדודים בין משפחות אומנות וסערות הנפש בחייה הבוגרים.
לאחר שבחנו את הנכחת ההיעדר של האב המת בשיר החלום "עומד על הכביש בלילה", התפנינו לקריאה קרובה בשיר "חמדה" שמתאים לימים האלה בהם החוץ חוזר להיות חלק מחיינו. התעכבנו על הלשון הפיגורטיבית בשיר, על האופנים של סימון הזיכרון בו כחוויה נדירה ועל השימוש התכוף בו"ו החיבור ליצירת השטף וההתמזגות. לצד תיאור החוויה של השלווה והיופי ציינו את ההיבלעות המרומזת בו, הדוברת באור והמים בשושני הנהר,
וקישרנו זאת ליחסי הטורף-נטרף החוזרים בשירתה.
בחלק השני המשכנו לעסוק ב"ג'יין אייר". והפעם בדגש על דמותה של ברת'ה מייסון, אשתו של מר רוצ'סטר הכלואה שנים בעלית הגג בעוון שיגעון. בעקבות ספרן של סנדרה גלברט וסוזן גובר "המטורפת בעליית הגג" בחנו כיצד קיומה המוכחש מלמד על היחס של התרבות הויקטוריאנית לנשים.
במגמת הפילוסופיה (ד"ר אדם ויילר גור אריה):
במפגש אתמול התמודדנו עם כמה רעיונות של תורת ההכרה של קאנט.
- ניסינו להבין מהי תורת הכרה באמצעות המאטפורה של רשת ודגים ודיון בשאלה האם ועד כמה היכולת לדעת על הדגים שנמצאים בים תלויה בגודל החורים של הרשת?
- התפיסה של קאנט לגבי הזמן, החלל התלת-מימדי והסיבתיות כמה שמרכיבים את "הרשת" שלנו, כמעין "משקפיים" שאיננו יכולים להסיר אותם ולהשתחרר מהם. במסגרת הזו עלתה הטענה שגם אם קיימים יותר משלושה מימדים
אין לנו אפשרות לדעת זאת.
- האפריורי: מה שקודם לניסיון, לא תלוי בו ומאפשר אותו.
- ההבחנה בין עולם התופעות ל"דבר כלשעצמו" וחוסר האפשרות שלנו לדעת האם שני העולמות הללו חופפים.
Comments