במגמת הספרות
בכיתה יב' ד"ר מירב מידן:
השיעור מתוך אילוץ שלי עבר לשישי בוקר. הייתה התגייסות יפה של התלמידים להגיע ולהתרכז.
דיברנו עת נורמות מגדריות בשיר היא יוסף של נורית זרחי: ההכרח ללדת בן זכר, יורש. ובשירה של חדוה הרכבי: ילדה מאושרת מאד: להיות ילדה טובה, מחייכת, לא מקלקלת מתחשבת חמודה ובעיקר להיות תמיד מאושרת מאד. דיברנו על המחירים שמשלמות האם וביתה בשני השירים.
הם ענו על שאלת בגרות, למדנו לעשות ראשי פרקים ולענות על כל החלקים שמרכיבים את השאלה
במגמה המשולבת (ספרות ופילוסופיה)
בכיתה יא' של סיון קיפניס ואילה ליבנה:
אמנם סיימנו ללמוד על ואת דקארט, אך את התרגיל שנתתי לתלמידות לא כולן הגישו. אני מזהה שחלקן נרתעות ממש מכתיבה, וביתר שאת מכתיבה 'אקדמאית'. הרעיון בשיעור אתמול היה לכתוב ביחד תשובה כיתתית "מושלמת".
התחלנו במבנה הכללי של תשובה טובה (פתיחה, סיכום, וגוף התשובה). אח"כ נגענו בשאלה הספציפית וכתבנו ביחד תשובה מלאה, כאשר התלמידות משתפות מתוך המחברות שלהן.
זה ללא ספק לא היה השיעור הכי כיפי שהיה לנו, אבל אני מרגישה שהוא עזר מאוד, גם למי שמיטיבה לכתוב.
אחרי ההפסקה זכינו לשיעור אורח של נגה שנרתמה למאמץ לספק 'אתנחתא ספרותית' בהעדרה של אילה. כך למדנו על החסידות, ועל המעשיות של רבי נחמן. או ליתר דיוק על המעשייה על המרגלית שמספרת את סיפור של אדם עני וקשה יום שמוצא מרגלית יקרת ערך. הוא יוצא למסע מעבר לים (אל עיר המלכים לונדון) כדי לברר את ערכה, ובמסע זה הוא מאבד את האבן היקרה. במקום לשקוע במרה השחורה הוא לובש על פניו חיוך וממשיך כאילו לא קרה דבר, ובסוף הסיפור הוא בעליו של תבואה רבה ששוויה כפול משווי המרגלית.
התלמידות, באופן די גורף, ביקרו מוסרית את הסיפור שבקריאה שלהן מתגמל על שקר (העמדת פנים), בעוד שנגה מנסה לשחרר אותן מחשיבה מוסרית המושתת על דיכוטומיה של טוב ורע, אמת ושקר.
זה היה מפגש מרתק בין שני עולמות שונים, שעורר ועדיין מעורר מחשבה. וגם יצא שזה מבוא די מוצלח לניטשה ולביקורת המוסר שלו, אותם נתחיל ללמוד בשיעור הבא.
בכיתה י' של אלעד נבו ואליעזר בקלש:
אחרי הלימוד בשבוע שעבר סביב הסוגיה הכואבת של המשא ומתן להשבת החטופים מתוך ניתוח תועלתני מול קאנטיאני, התלמידים התבקשו לכתוב מאמר המנתח את הסוגיה במבט פילוסופי. בתחילת השיעור קראנו יחד שתי עבודות של שני תלמידים שכתבו במהלך השבוע מאמרים מנומקים וכתובים היטב. היה מעניין לראות שהם בחרו להתמקד בטיעון שהם פחות מחוברים אליו רגשית או מסכימים איתו, אך נימקו אותו היטב פילוסופית. דיברנו מתוך כך על המבט הפילוסופי שמביא מלמעלה על המציאות ואימוץ נקודת המבט הזו.
אחר כך המשכנו לקרוא במיל ונגענו בהגדרה של מיל להנאה. אליעזר הציג טיעון של רדוקציו אד אבסורדום והציג את הטיעון האגואיסטי של ההנאה. האם זה מה שמיל באמת טוען?
אז אליעזר הציג רשימה של 12 הנאות - כדורגל, טיול, ספר, בטלה. הם חולקו לשלוש קבוצות ונתבקשו לדרג את רשימת ההנאות. ראינו שזו משימה לא פשוטה וקשה להגיע להחלטה גורפת. הנאה היא דבר סובייקטיבי אם כך. כיצד אם כן ניתן להתייחס להנאה בצורה אובייקטיבית? אליעזר דיבר על ניסוח עקרונות כלליים שמאפשרים לנתח את הנושא.
בחלק השני קראנו סיפור של אתגר קרת, נהג האוטובוס שרצה להיות אלוהים. חיברנו בין התקופה המודרנית לפוסט-מודרנית ועמדנו על ההבדלים והסיבות ההיסטוריות להם, ואיך זה מתבטא בכתיבה. התלמידים נהנו מהסיפור, שנוגע בתפיסה תועלתנית של נהג האוטובוס. לסיום התחלנו תרגיל כתיבה ונמשיך אותו ועוד סיפור אוטובוס בשבוע הבא.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יב' של יעל אבוקרט :
לפני השיעור בקשתי שיקראו את הסיכום של אריסטו, והתכוונתי שבשיעור הן יכתבו במשך כעשרים דקות ראשי פרקים, שיהוו שלד מצומצם יותר של הסיכום. הסברתי להן על כתיבת תשובה לשאלה ועל כך שראשי הפרקים יהוו את השלד שיהיה גוף כמעט של כל תשובה בגמישות מסוימת. שמתי לב שהן לא מוכנות נפשית וקצת לחוצות אז בקשתן עשינו זאת יחד. רוב השיעור עברנו יחד על ראשי הפרקים ולמעשה על כל נקודה הרחבתי והזכרתי להן מה עומד מאחוריה. שמתי לב שהן לא זוכרות את החומר מלפני שנתיים, כמעט כלום. (באורנים איכשהו הן זכרו את כל המהלכים והדוגמאות והשטויות שעשינו בשיעורים בשנה א, ובתל חי לא... או שזה הזום או שהמלחמה או שלא יודעת... ) עברנו על החומר בכל מיני דרכים, גם מתומצתות וגם מרחיבות ומזכירות. לאחר מכן נפרדנו לחצי שעה והן התבקשו לכתוב את התשובה ולבסוף סיכמנו וארזנו אותה קצת על בסיס מה שהן כתבו וגם שלחתי להן את שלי והסברתי איך רקמתי מהשלד תשובה. וזהו. קשה בזום... אבל מי ששרדה את המהלך יצאה נשכרת...
Comments