נגיף האומיקרון המשתולל מצפון לדרום, כפה עלינו השבוע מעבר ל'זום'. חששות רבים היו לנו לפני יום הלימודים ואלה התפוגגו במהירות במהלכו. יכול יכולנו לו!
את השבוע ה 13 בבית החינוך פתחנו במליאת זום מרתקת – איתי לוי (בן זוגה של אילה ליבנה, המורה לספרות של שכבת יא') הפלא לספר ולשוחח עם התלמידים על החלל. התחלנו בחידון קצר לגלות מה אנחנו יודעים - או בעצם לא יודעים על החלל. ההרצאה התמקדה בפיתוח הטכנולוגי והאנושי בחלל ועל כל מיני פיתוחים וגילויים שנעשו בעשורים האחרונים.
גילינו, למשל, שבשנים הקרובות תתחיל תיירות חלל ושהמרחק מכדור הארץ למאדים הוא חצי שנה (!). התלמידים גילו עניין רב, השתתפו ושאלו שאלות נבונות. מכאן התפלצנו לכיתות הלימוד שלנו וזה מה שהתרחש שם:
במגמת הספרות
בכיתה יב' של ד"ר טליה לוי:
אחרי ההרצאה המרתקת של איתי לוי חזרנו להרכב המצומצם שלנו והמשכנו באווירה החללית עם שני טקסטים של אתגר קרת. ראשון קראנו את "תקלה בקצה הגלקסיה", סיפור שמופיע באופן מפורק בין סיפורים אחרים בקובץ ומדמה תכתובת מיילים בין מיכאל ורשבסקי ("איש כבד" כפי שהגדירה אותו רביב) לבין ספי מורה, מנהל חדר הבריחה "תקלה בקצה הגלקסיה".
מר ורשבסקי שמתעקש להביא את אימו ניצולת השואה לחדר הבריחה דווקא ביום השואה, מנסה באמצעות מניפולציות לשכנע לפתוח לו את המקום, שהרי "חדר הבריחה עוסק בגרמי השמים, ואלה למיטב ידיעתי, לא סטו ממסלולם גם בעת ששישה מליון יהודים נשלחו אל מותם".
הרבה פרצי צחוק היו, וגם תשומת לב לשיח השואה שטחי, ליחסי אשכנזים-מזרחים שמבצבצים מלמטה, למדידת סבל, עוקצנות, ציניות. הזכרנו את הדברים על קצה המזלג כי הזום דחק בנו להתקדם.
בזמן שנותר הספקנו לקרא סיפור קצרצר נוסף, "מחשבה בצורת סיפור" מתוך אניהו של קרת, בו מתוארים אנשים מיוחדים שחיו על הירח ושלמחשבות שלהם היה גילום פיזי-חומרי. אדם אחד שמרגיש מאד מיוחד בונה מהמחשבות שלו חללית שהיא צורה חדשה שלא היתה מוכרת, אבל השכנים שלו דואגים לפרק לו אותה להרבה מחשבות בנאליות קטנות. זה עורר דיון עד כמה המחשבות הכאילו-מקוריות של כל אחת מאיתנו הן בעצם עירוב של חומרים טריוויאליים, תוצר של תקופה ושל סביבה.
הדיון היה מחויך אבל בעקבותיו עלו גם קשיים ממשיים- זאת תקופה של מיונים לתפקידים בצבא ולשנות-שירות, ויש הרבה צורך בשיווק עצמי. חלק מראש לא נכנסות למרוץ ולכן מרגישות שמוותרות לעצמן. מתוך אלו שמנסות, יש מי שהצליחו להתקבל ויש מי שנדחות שוב ושוב ושואלות את עצמן למה. ביחס למיונים לשנת השירות החוויה שתיארו הבנות היא של תחרות כמעט בלתי-אפשרית, המון מתמודדים על מעט מאד מקומות פנויים.
חוץ מכל זה יש גם עומס מבחנים, מתכונות ואוטוטו בגרויות. ובכל-זאת בתוך כל זה הצלחנו להיפגש ולקרא, וזה הרבה.
בכיתה יא' של אילה ליבנה/ליאור לם:
אחרי המליאה התחלנו בעיבוד להרצאה, התלמידות שיתפו שהיה להן מעניין אבל קצת קשה בפורמט הזום. בנוסף גיליתי שלא מעט מהבנות ידעו הרבה מהדברים שנאמרו מחקר אישי היה כיף לגלות שזה נושא שמעניין אותן.
לאחר מכן המשכנו עם ה"גלגול" ועם משימת כתיבת- "איזה מין אדם היה גרגור סמסא לפני שנהפך לשרץ?". לאחר הכתיבה חילקתי את הבנות לזוגות שם הם שיתפו במה שכתבו והתבקשו למצוא נקודות דמיון ושוני.
אח"כ במליאה הן שיתפו ויצרנו לעצמנו קווי אופי לדמותו של גרגור- אדם אפור, מסודר, מעונב שלא מאחר אף פעם לעבודה בלי חברים וחיי חברה, כל תכלית חיוו זה להחזיר את החוב ולדאוג לאחותו.
הוא העובד המושלם ושם חלב לפני הקורנפלקס. לאחר מכן המשכנו עם מצגת על חיוו של קפקא ועל יצירתו.
בשלב הזה הרגשתי שהגיעו מים עד נפש ושלכולן היה יום ארוך מלא בזום (ועוד שלוש בנות שעל אף שחולות בקןרונה הצטרפו אלינו) והחלטתי שנסיים קצת יום מוקדם בתקווה ששבוע הבא נחזור לשגרה.
בכיתה י' של ד"ר מירב מידן:
קראנו את 'מחשבה בצורת סיפור' מאת אתגר קרת. (בסוף הסיפור הגיבורים תולים את עצמם ויש כבר הומור בקבוצה על סופים אלימים וטרגיים). דיברנו על שפה רזה, זהינו שימוש במילים מן היום יום בסיפור.
בסוף עשינו סבב זום בו כל אחד מצא חפץ מאפיין בעבורו לחוויות של "חברות" ו"כאב". הזום היה מאתגר לחלק מבחינה טכנית ולכולם מבחינת הקשב אבל נדמה לי שהצלחנו למרות זאת להרוויח מהמפגש.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יב' של ד"ר אדם ויילר גור אריה:
ניהלתי שיחות אישיות. בשיחות אנו עוברים ביחד על הערות שניתנו על הטיוטות של עבודת החקר (על התלמידות להגיש שלוש טיוטות לפני ההגשה הסופית) ומקדמים אותה לקראת הגשה סופית. כמו כן אנו קוראים יחד את התשובות שנכתבו במבחן בנושא אמונה ופילוסופיה. תוך כדי הקריאה אנו מצביעים על החוזקות ומנסים להבין את הטעויות וללמוד מהן. בנוסף, השיחה פותחת פתח להעמקת ההכרות האישית ביננו.
בכיתה יא' של יעל אשד סילבר :
עיבדנו מעט את ההרצאה, התלמידות הביעו עניין רב בהרצאה. לאחר מכן כל תלמידה כתבה שאלה פילוסופית על משהו מההרצאה או בכלל על החלל. מתוך השאלות ניתחנו מהי שאלה פילוסופית (ומהי שאלה פילוסופית מעניינת) ומתי לא נתייחס לשאלה כפילוסופית. השאלות היו מעניינות מאוד ויצרו דיונים מרובים ומרתקים. חלק מהשאלות נגעו בנושאים שעסקנו בהם בתקופה הקורונה בתחום המוסר, דוגמה לשאלות של התלמידות: אם נמצא חיים במאדים, איך נכון לנהוג לגביהם?
בכיתה י' של יעל אבוקרט קליין
השבוע לראשונה התנסנו במפגש זום בדרך רוח. לתלמידים היה בסדר... לי זה היה קשה לעיכול...( על אף כל ההכנות שעשיתי לכך בבוקר בזום עם נעמי ונויה.) מקווה ומאמינה שאסתדר עם זה יום אחד. הקושי הוא בעיקר להצליח ולהעריך את האוירה בזמן הווה ובדיעבד.
אחרי המפגש במליאה שוחחנו על ההרצאה והפידבקים מהתלמידים היו חלוקים לשניים חלקם מאוד נהנו חלקם חשו שזה לא חידש להם יותר מדי, אך היו את אלה שהסבירו להם שזו הרצאה שמיועדת למי שלא מכיר את החומר, למתחילים. היה נחמד לשמוע את זה.
בשיעור השני עבדנו על הערות על כתיבת עבודה. הזום במקרה זה נתן יותר אפשרויות, וממש אפשר לי להסביר להם איך אני כותבת להם הערות ב"עקוב אחר שינויים" ולהדגים ביצועים חשובים על הערות שאני נותנת להם כמו לקצר משפט ארוך ומסורבל לכמה משפטים.
אז מי מהם שהקשיבו ממש הרוויחו. נשאלת השאלה, מי מהם הקשיבו ... (מלבד החמישה הפעילים ומגיבים... )
Comments