היום התחיל בפגישות עם תלמידי שכבת ט' בתיכון 'עיינות ירדן' ותיכון 'עמק החולה'. לשמחתנו עשרות מהם גילו עניין רב בלימודים בבית החינוך ואנו תקווה שיגיעו אלינו בשנה"ל הבאה ולהיות חלק ממחזור ב' של בית החינוך.
וזה מה שהתרחש בבית החינוך:
במגמת הספרות (ד"ר טליה לוי):
אחרי שהשלמנו את הקריאה בסיפור הקצר מאת אמנון שמוש "תמונות מבית הספר העממי" (מתוך הספר קנה וקינמון), התחברנו לנושא חם ואקטואלי במיוחד - מגיפות.
פתחנו בסקירה של מגיפות עולמיות בולטות, מגפות שדיללו עשרות ולעתים מאות מיליונים מאוכלוסיית העולם ולעתים הניעו תהליכים חברתיים: מגיפת הדבר הגדולה של המאה ה-14 באירופה, למשל, הייתה גורם חשוב שתרם
לסיום העידן הפיאודלי. דיברנו על האמונה שרווחה בימי הביניים (ולא רק) שהחולי הוא התגלמות של מצב פנימי לקוי, מושחת, עונש מאלוהים על חטאים. בהקשר זה הזכרנו גם את מגיפת האיידס שהרגה כ-30 מליון איש, ושגורמים שמרניים ראו בה ממש לא מזמן עונש על הומוסקסואליות. דיברנו על "האחר" שבתקופות של מגיפות הוא השעיר לעזאזל. הוא נשא המגיפה, זה שמעביר ומדביק.
בזכות רעיונות של אודליה חיטרון ושל חיה גלמן בקבוצת הואצאפ המשובחת של המורות לספרות של "דרך רוח", עסקנו ביצירה דקאמרון של ג'ובאני בוקאצ'ו שמתרחשת במאה ה-14, בעיצומה של מגיפת הדבר, וערכנו תרגיל כתיבה שכותרתו "מחשבות מן בידוד". הבאנו עדויות היסטוריות ממגפת הדבר ("המוות השחור") שבעקבותיה כתב בוקאצ'ו ואחר- כך דנו בסיפור המסגרת: עשרה אצילים עשירים, בהם שבע נשים ושלושה גברים, מכניסים את עצמם לבידוד מרצון בוילה כפרית כדי לנסות להימנע מהידבקות. הם מעבירים עשרה ימים בסיפור סיפורים כשהנושא הכללי עליו הם מחליטים הוא אהבה. בכל יום מתמנה אחד מבני החבורה לשר הטקס והוא זה שקובע את תת-הנושא לאותו היום. הסיפור אותו קראנו הוא הסיפור התשיעי ביום החמישי, הבז של פרדריקו. נוכחנו איך הדמויות בסיפור זזות ופועלות כמו בתנועה על לוח שחמט, ודנו בסיפור החותר לעבר איחוד האוהבים בכל מחיר.
במגמת הפילוסופיה (ד"ר אדם ויילר גור אריה):
בחלק הראשון אירחנו בכיתה את יעל אשד-סילבר שהעבירה שיעור על ספרו של אריך פרום 'אמנות האהבה'. במהלך השיעור נדונו סוגיות כגון: אלו גישות לגבי האהבה הן מוטעות לדעתו של פרום; מהו הכיוון הנכון לגבי אהבה שבו לדעתו צריכים לדבוק ושאותו צריכים לטפח; מהי לדעתו האנטי-תיזה של אהבה.
ובחלק השני התארחה סיגל נאור-פרלמן - "חשבתי לקרוא עם התלמידים שתי מסות של ג'ורג' אורוול, אבל כיוון שהקורונה מתדפקת על דלתותינו החלטתי שכדאי יהיה לדבר על פרקטיקת הבידוד אותה מפעילים היום על מנת למנוע את התפשטות המגפה. התחלתי מסקירה היסטורית כללית החל מהמאה ה-15 ועד המאה ה-21, רק על מנת שלילדים ימתח 7ציר זמן היסטורי מאורגן.
התעכבתי על המאה ה-19 ובעיקר על השינויים במעבר מהמאה ה-19 ל-20. המעבר הזה היה חשוב להבחנה בין הפילוסופים של המאה ה-20 לקודמיהם, כיוון שאלה האחרונים נטועים במקום ובזמן היסטוריים, תרבותיים, חברתים ופוליטיים קונקרטיים. הצגתי בפני התלמידים את המהלך שעושה מישל פוקו בספרו "תולדות השיגעון בעידן התבונה" מפרקטיקת השילוח מהעיר וההפרדה (מצורעים, משוגעים), לפרקטיקה של משטור ומשמוע בתוך העיר (התמודדות עם מגפת הדבר), ומשם לפרקטיקה המתוחכמת של הפנאופטיקון הממשטרת והממשמעת עם מעט מאד אמצעים והנסמכת על הפנמת הדיכוי.
את הפרקטיקות האלה ניסינו ליישם על מציאות חיינו - פייסבוק כפנאופטיקון, וכן פרקטיקת הדירוג ההדדי (נותן השירות והלקוח) שלוקחת את המשטור והמשמוע עוד צעד אחד קדימה לעבר אימה גמורה; ולבסוף, פרקטיקת הבידוד כפרקטיקה של שליטה במגפות של הטבע כדוגמת הקורונה.
התלמידים היו קשובים, השתתפו, לעיתים היו נסערים. בשלב מסוים ניסינו להחיל את הפרקטיקות גם על המציאות הפוליטית בישראל ועל אף העמדות הפוליטיות המגוונות הכל נעשה בנחת תוך עימות מושכל של טיעונים.
נהנתי מאד! יש לאדם כיתה נהדרת ומאד בזכותו!
Σχόλια