שבוע 24 בצפון הפורח:
במגמת הספרות
בכיתה יב' של אילה ליבנה:
בתחילת המפגש לא יכולתי שלא לפתוח במילות נזיפה על תפקודן של התלמידות. חלקן לא הגישו את העבודה שקיבלו לפסח וחלקן הגישו באיחור וניכר שבחלק מהעבודות לא היתה השקעה מספקת. ככה נפתחה שיחה על ציפיות ואכזבות, על כתיבה, על התבגרות ועל גבולות. זו היתה שיחה חשובה מאוד אף שלא לכל אורכה קלה עבורי.
לאחר מכן צללנו אל קורותיהם של תרצה ועקביה. אחת התלמידות סיכמה זאת במילותיה: "סיפור על פדופיל ופסיכית", סיכום שצרם לי מאוד והתעקשתי שנעמיק עוד בפרשנויות שלנו לפני שנחתום אותו ככה. שאלתי אותן: אם היינו מקבלות את היומן הנוכחי של עקביה מה היה כתוב בו? וגם, מה הניע את תרצה לרצות להתחתן עם עקביה? ואיך מתוארים עקביה ואבא של תרצה בעמודים האחרונים? השיחה שהתפתחה כבר הצליחה להעמיק לרבדים בתת מודע של הדמויות, שמנו לב ללשון של תרצה ולהתפתחות שעברה מילדות ועד רגע הסיום.
כדי להדגים כיצד נעשית עבודה פרשנית מעמיקה התחלנו לקרוא ביחד את מאמרו של עמוס עוז, "מי בא", שכמו מניח זכוכית מגדלת על תחילתה של הנובלה ורואה בה עולם ומלואו. מיד עם תחילת הקריאה הבחנתי בקפיצה שעושות התלמידות, למשל כאשר אחת מהן מיד בחנה את השם לאה ועקביה והשוותה ביניהם לדמויות המקראיות יעקב ולאה. אז מי מגלמת את תפקידה של לאה המקראית? האמא לאה או הילדה תרצה? והשם תרצה, איזה משמעויות הוא מחזיק בנובלה? קראנו את עוז והתפעלנו מהיכולת שלו להסיק הרבה מהמעט.
כשהתלמידות התעייפו מהקריאה עברנו לפעולה. ביקשתי מהן לקרוא את הנובלה כולה בעשר דקות, כלומר לרפרף עליה כדי להיזכר בהשתלשלות האירועים, מתוכה לבחור פיסקה אחת שתופסת אותן ולכתוב למה היא שמה לב בצורה ובתוכן, איך היא מתקשרת ליצירה כולה ולשאול עליה שאלה. המשימה לבית היא להעביר את זה לתלמידה אחרת שתגיב על הטקסט ואז להחזיר את זה לראשונה ליצירת טקסט דיאלקטי.
בכיתה י' המשולבת של סיון קיפניס ואלעד נבו:
אז היום הגיע הרגע הגדול לו ציפינו - הצו בקטגוריה! אחרי הקדמות ארוכות צללנו אל עולמו של הצו שלא אוכל חסה (כן, היו הרבה בדיחות צבים). צעדנו צעד אחר צעד עם הלבנים שקאנט מניח כדי לבסס את המשוואה המוחלטת שלו לבחינת המעשה המוסרי. התלמידים היו בעניינים ודנו ארוכות עם טענותיו של קאנט. סיון הסבירה על הסוגיות של טענתו ונדמה שהתלמידים עדיין מתקשים לקבל את התפיסה המודרנית שישנה אמת מוחלטת, לפי קאנט.
בחלק השני של המפגש החלטנו להמשיך עם השוונג של קאנט ולאפשר לתלמידים ליישם את המחשבה בכתיבה. ביקשנו מהם לקבוע האם התאבדות היא מעשה מוסרי על פי הצו הקטגורי ומדוע. חילקנו לזוגות (כאלה מפתיעות קצת שלא עבדו ביחד עד כה) וביקשנו לכתוב ולנמק. לאחר מכן כל זוג הציג את טענותיו המנומקות ואז עיינו בטענה של קאנט. היה מעניין מאוד.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יב' של יעל אשד סילבר:
השיעור הראשון התחיל בסבב עם השאלה: השיעור המשיך את המפגש הקודם בו התחלנו לדבר על הפילוסופיה המעשים החינוכיים של פאולו פריירה. השיעור התמקד בשאלות הביקורתיות אותן פריירה מציע לקדם במסגרת החינוך. שאלות הבוחנות את יחסי הכוח בחברה, את האינטרסים המעמדיים שיש בעיצוב של מערכת חינוך ושל היבטי רבים בחברה.
קראנו חלקים מספרה של פרופ'" חגית גור זיו שמציגה פדגוגיה ביקורתית ופדגוגיה ביקורתית פמיניסטית ודנה על סוגיות חברתיות בחיינו ביחס לדבריה.
באופן ממוקד התייחסנו לשאלה מי יכולים להפסיד מהפיכת מכללת תל חי לאוניברסיטה?
נוצר שיח מעניין על האזור והאוכלוסיות השונות שחיות בו.
בשיעור השני התמקדנו בכתיבת העבודות שלהן.
בכיתה יא' של יעל אבוקרט:
הגענו לכיתה עם אנרגיות טובות ושמחה להיפגש אך אני מרגישה בימים האלה מעין כבדות, כאילו סוף השנה כבר מתגנב סמיך ומכביד, פחות פוקוס, הכל קשה יותר להתנעה. בשיעור הראשון עשינו חזרה והבהרה סופית של משל הקו המחולק, ושל האידיאות, כדי שישב טוב יותר ויעזור לאלו שלא היו שיעור שעבר. זה גם הכנה למשל המערה
בשיעור השני עשינו את מיצג משל המערה. ביקשתי מהן למצוא עצמים ולצייר להם צל, ומחלק להכין מדורה, ואחר כך התחלתי להקריא שורה שורה מהטקסט על המשל והם התחילו לבנות את המיצג . הם התחלקו לתפקידים, חלק בנו חומה, חלק קשרו ברינה את חבריהן על הרצפה, הבנות שיחקו את הצללים בכובד ראש, והתלמידים שהציגו את העצמים להטיל אשליות מאוחרי החומה, כולם עשו את חלקןם וכמובן שחלק צילמו. היה מצחיק וכיף, כשאני משחילה דגשים של התיאורים של אפלטון. השיעור כולו היה בניית המיצג. לאחר מכן שחרורו של רותם מן הכבלים, הביא אותנו להתיחסות בעל פה עם ספויילרים לסיפור המסגרת, ואז חזרה להתייחסות יסודית יותר לטקסט.
היה שיעור טוב. בעיקר חשנו ולעסנו את החוויה וההבנה הפיסית של המשל. כשמדי פעם דיברנו ושאלנו שאלות על ההקבלה של תהליכי ההכרה, ועל התהליך השלם- הפיסי וההכרתי. את הסיכום הכללי על משל המערה והשלכותיו החינוכיות נעשה בעוד שבועיים. ועד אז יש לנו מלא תמונות מהאירוע.
Commentaires