השבוע ה 19 למניין השבועות מפתיחת השנה וסוף סוף אחרי תקופה ארוכה הצלחנו להיפגש במשכן הרוח החלופי שלנו – תיכון דנציגר בקרית שמונה ( מכללת תל חי, ערה? 😊 ).
במגמת הספרות
בכיתה יא' של ד"ר טליה לוי:
התמזל מזלנו לקבל כיתה עם שלושה מדפים עמוסי ספרים מעולים ולכן החלטנו שכפתיחה כל אחת תבחר ספר ותקריא משהו מתוכו. קראנו פאול צלאן, יונה וולך, אתגר קרת ויהודה עמיחי, ובעיקר יהונתן גפן מתוך הספר "התפרדויות" שאצלי שמורה לו פינה חמה בלב מהימים שהייתי בגיל של התלמידות. אחר כך ניגשנו לנובלה "הגלגול".
כפתיחה דיברנו על קפקא, על ילדותו כבן לקהילה היהודית בפראג במפנה המאות ועל התרבויות הצ'כית והגרמנית שעליהן גדל, לימודי המשפטים, כתיבתו הספרותית וחייו האישיים. התחלנו לקרא מספר פסקאות, ואחרי משפט הפתיחה המוחץ לנובלה שמתאר את הפיכתו של גריגור לשרץ שמנו לב להסתגלות המהירה שלו למצב ועלתה בכיתה האפשרות של המטמורפוזה כנתיב מילוט מחייו השוחקים.
עלה אתמול רצון לדבר ולספר, וזה מה שעשינו חלק גדול מהשיעור. בין היתר דיברנו על העצומה של תלמידי 'דרך רוח' נגד המחוון החדש של משרד החינוך בבגרות בספרות שמחלק את התשובה לסעיפים קטנים ומנחה איך להפיק תשובה מתובנתת שתזכה במירב הנקודות. האמירה שעולה בעצומה של התלמידים לפיה המחוון מחזק את ההתייחסות הטכנית לספרות חשבון יצירתיות, דיון והעמקה, פתחה בכיתתנו את הנושא הכאוב של לימודי הספרות בבית הספר.
תלמידה שהיא אוהבת ספרות אמיתית ונמצאת אצלנו במסלול עבודת גמר סיפרה שבמחצית הזאת קיבלה בתעודה 55 בספרות. אחרות סיפרו על הקושי לשבת בשיעורי ספרות ולהעתיק סיכומים מייגעים, על הרתיעה מההוראות "לנתח" יצירה או להתייחס ל"תוכן" של שיר ועל האימה שמעורר אצלן הצירוף "אמצעים אמנותיים".
בכיתה י' של אילה ליבנה:
בשמחה רבה וקצת ביישנות נפגשנו אתמול פנים אל פנים, בשר ודם (ושתיים השתתפו דרך הזום). רציתי להכניס את התלמידות לסערת השבועות האחרונים, כי הסתבר שרובן לא שמעו עליה בכלל, ומתוך הדרמה המקומית לצאת לשאלות רחבות יותר.
התחלנו בקריאה של שלושה קטעים יפים מספרו של עמוס עוז, "סיפור על אהבה וחושך". באחד מהם הוא מתאר את סידורי הלינה המשתנים בביתו בתקופה שקדמה למותה של אימו. רק מהזווית הזו לבדה היה ניתן ללמוד כל כך הרבה על מערכות היחסים המשונות בין בני הבית, על הטירוף שכל הבית אחוז בו ועל האווירה שבה גדל עוז. התלמידות היו מרותקות וגילו אמפתיה רבה לילד שזה ביתו.
לאחר מכן עברנו לקרוא קטעים מספרה של בתו, גליה עוז, "דבר שמתחפש לאהבה". זעזוע, תדהמה, ניסיון להבין, כעס - ככל שהקריאה התקדמה הרגשות שעלו נהיו מובהקים וברורים יותר. בסוף ספרה מדברת גליה עוז על היחס ליצירות אמנות שיוצריהן הם לא אנשים טובים. אמירותיה לקחו אותנו לדיון משלנו, על תרבות הפוליטיקלי קורקט, צנזורה ומשטור.
לצערי לא נשאר לנו הרבה זמן לדיון (שהעלה מבחינתי את אחד הנושאים החשובים בתקופתנו) - דבריו של דניאל עוז, אחיה של גליה, עוד חיכו לטלטל אותנו.
קראנו אותו, ושוב הכל התהפך לנו. מה מציאות, מה דמיון, איך אפשר להסתמך על זיכרונות, הכח של הרבים מול היחידה, פרשנויות שונות לאותו אירוע, מודלים מוסריים - בשתי דקות האחרונות של השיעור ניסינו ביחד למצוא פשר לכל הסיפור.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יא' של ד"ר אדם ויילר גור אריה:
התקיימה בחינת בגרות על אחד עשר מקורות פילוסופיים. להלן שתי שאלות לדוגמה מתוך הבגרות:
נאום ההגנה של סוקרטס
במהלך נאום ההגנה סוקרטס טוען ש"החוק האלוהי לא מתיר שאדם טוב ייפגע על ידי אדם רע." (עמ' 86)
א. מהו הפירוש שלך לטענה זו של סוקרטס? הדגימי ונמקי את הפירוש שלך.
ב. האם את מסכימה עם הטענה הזו (כפי שאת מפרשת אותה)? נמקי עמדתך, הקפידי להדגים.
ההקדמות של קאנט
א. קראי את הקטע הבא ועני על השאלה המופיעה אחריו:
לפי קאנט] אין אנו מסוגלים לתאר מושאים [דברים, אובייקטים, חפצים] ואירועים ללא שום נקודות ציון בחלל [תלת-מימדי] ובזמן. ...לפי קאנט החלל והזמן דרושים לנו כדי להבחין בין מושאים [דברים, אובייקטים, חפצים] שונים ומאורעות שונים:
מה שמייחד \ מבדיל מושא או אירוע הוא מקומו בחלל [התלת-מימדי] ומועדו בזמן. [ויינריב, עיון בהקדמות של קאנט, עמ' 127].
הסבירי במילים שלך את הנטען בקטע. כמו כן הדגימי את הנטען בקטע.
ב. כדי לנסות להראות שהחלל והזמן הם מרכיבים יסודיים ובסיסיים של הכרה שלנו קאנט טוען שאנחנו יכולים לתפוס חלל וזמן בלי דברים, שאנחנו יכולים לתפוס חלל וזמן ריקים. הסבירי מהי עמדתך בנוגע לטענה זו של קאנט. נמקי והדגימי.
בכיתה י' של יעל אשד סילבר :
המפגש אתמול היה נפלא! המפגש עסק במושג של אהבה- בשיעור הראשון ביצענו חקירה של המושג ודרכה למדנו מהם תנאים מספיקים ותנאים הכרחיים עבור מושג. דנו קצת על אהבות שונות בחיינו ועל המאפיינים השונים שלהן.
השיעור השני עסק במושג האהבה לפי אריך פרום כפי שמוצג בספרו אמנות האהבה. התחלנו מטעויות נפוצות שפרום מציג בנוגע לשיח על אהבה בחברה (למשל שאנחנו רבות עסוקים בשאלה האם אוהבים אותי או איך יאהבו אותי ולא בשאלה
איך אני יכולה להיות אישה אוהבת?). פרום מתייחס לאהבה כמו לאומנות או מיומנות אחרת שניתן לשפר בעזרת התנסות ועשייה. לפי פרום אהבה יכולה לתת מענה לחלק מתחלואות החברה (למשל לבדידות אותה חשים רוב בני האדם).
פרום מציע שאהבה כוללת בתוכה 4 תנאים הכרחיים:
1. דאגה פעילה.
2. אחריות.
3. יחס של כבוד.
4. ידיעה (או הכרות).
התלמידים והתלמידות הסכימו עם טענותיו של פרום והחילו את תפיסת ההטבה שלו בדוגמאות שהציגו מחייהם. המפגש הבין אישי והשיחות הבלתי פורמליות תיבלו את המפגש ונתנו טעם נהדר ורצון להיפגש שוב בשבוע הבא.
Comentarios