שבוע 18 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי.
בכיתה י' של מירב מידן וירון אלון:
התחלנו בהוכחות לקיומו של אלוהים. שאלתי אותם כיצד בכלל אפשר להוכיח קיום של דברים. תלמידה אחת אמרה דרך ראייה, אחרת אמרה דרך מישוש, המיקוד היה באופן כללי בחושים. אמרתי להם שאנו יכולים באופן ראשוני וגס להבחין בין שני ארגזי כלים שיש לנו להוכיח קיום של משהו – דרך אחת היא באמצעות חושים, תצפיות וכד' ודרך שנייה היא באמצעיים לוגיים – מושגיים. נתתי דוגמה לכל דרך ושאלתי אותם אם אפשר להוכיח את קיומו של אלוהים לאור אחת משתי הדרכים הללו. התשובות המהירות היו שברור כי אי אפשר בחושים, כי הרי אי אפשר לראות או לחוש את אלוהים, וגם לא נראה שאפשר באמצעות ההיגיון. כאן חילקתי את סוגי ההוכחות לקיומו של אלוהים לאור החלוקה הקלאסית לשלושה סוגים – אונטולוגית, טלאולוגית וקוסמולוגית – ואמרתי להם כי בעוד הטיעון מהסוג הראשון הוא טיעון לוגי – מושגי לקיומו של אלוהים השניים האחרים נשענים במידה כזו או אחרת על חושים ותצפיות, לכל הפחות בנקודת המוצא שלהם (שיש בכלל משהו או שיש לו מאפיינים מסוימים). אמרתי להם שאנחנו נתמקד היום בטיעון הקוסמולוגי (ויותר נכון בחלק הראשון שלו) וביתר דיוק בגרסה מודרנית שלו. לשם כך קראנו טקסט קצר של פילוסוף - תיאולוג בן ימינו וילאם ווין קרייג והצגנו את הטיעון הפשוט הבא:
אם משהו מתחיל להתקיים אז יש סיבה לקיומו.
היקום התחיל להתקיים
לכן ליקום יש סיבה.
הסברתי בקצרה את עקרון הסיבתיות העומד בבסיס ההנחה הראשונה. היה חשוב להבחין בין שני מובנים של סיבה - מטרה וגורם – משום שרובם הבין את הטענה הסיבתית כאומרת שלכל מה שהתחיל להתקיים יש מטרה לקיומו. לאחר מכן הבהרתי בקצרה באילו שתי דרכים אנו יכולים לנסות להצדיק את ההנחה השנייה – התיאוריה של המפץ הגדול ואי האפשרות של אינסוף אקטואלי. על אף שהתמקדנו בדרך הראשונה הבהרתי להם באופן ראשוני וכללי את ההבחנה בין אינסוף אקטואלי לאינסוף פוטנציאלי. בשלב זה חילקתי אותם לקבוצות ונתתי להם כמה שאלות, המבקשות מהם בשלב הראשון לבחור הנחה אחת (מהשתיים), לנסות להצדיקה ולראות אם הטיעון תקף, ובשלב השני לנסות להעריך את הטיעון. על אף שהשיעור היה עמוס יחסית בהבחנות ובמושגים חדשים ועל אף שהסוג הזה של חשיבה חדש להם, ההשתתפות והעניין שהתלמידים הראו היה מפתיע. לא הספקנו לעבור על כל מה שהם עשו. נמשיך בשבוע הבא.
בספרות המשכנו בשיעור בשירה הקשורה לאלוהים. חזרנו לשיר אל מלא רחמים של עמיחי, כדי להיזכר ולראות מה היו סמני הדרך שהשתמשנו בהם ועזרו לנו להבין את השיר. המצלול שבלט בשיר, הדובר בשיר הלוחם/ מלח הארץ ("היודע") מניין הוא יודע לטעון שהאל לא מרחם על עולמו ? ההתרסה כלפי אלוהים וכדומה.
התחלקנו לזוגות וכל זוג עבדו על שיר אחר: עברתי בין הקבוצות לכוון ולהוסיף. לשמחתי הם בהחלט הבינו את השירים.
הזוג הראשון הציגו את השיר למדני אלוהי של לאה גולדברג. גם מבחינה צורת השיר, התפילה/ בקשה שלה לחוות את החיים בראשוניותם בהתפעלות . השוני בין עלה קמל לעומת נגה פרי בשל- גם הזקנה והמוות וגם הבשלות.
הזוג השני דיברו על השיר "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה." של זך. הן שמו לב לאנוכיות של האל לחוסר התכנון שבבריאה, ולקיומם של אנשים שמתרבים ואולי מאיימים על האל הטוב.
הזמנתי אותם גם להקשיב ללחן של מתי כספי והם הופתעו מהקצב המהיר של השיר, שלא בהכרח תאם בעיניהם את המשמעות.
(שבוע הבא נמשיך עם עוד זוגות).
בכיתה יא' של אלעד נבו ואליעזר בקליש:
התכנסנו אתמול כדי לחתום את הדיון בדקארט ולחבר אותו לתפיסתו של דייוויד יום. בתחילת השיעור אליעזר הציג את תפיסתו של האמפריציסט הספקן, ועמד על ההבדלים בין רציונליזם לאמפירציזם. לאחר מכן הכיתה חולקה לשתי קבוצות - קבוצת העצמי וקבוצת אלהים.
כל קבוצה קיבלה טקסטים של דקארט ומו״פ שעוסקים בנושא והתבקשו לעמוד על המחלוקת ביניהם. הם דנו וסיכמו את הדברים והתבקשו גם לבקש מצ'אט גי פי טי לסכם את המחלוקת. תיבלנו קצת את העניין וביקשנו ממנו גם לערוך קרב ראפ בין דקארט ליום, שלמרבה המבוכה מצאתי את עצמי מבצע למול הקטע לרקע ביט קצבי. התלמידים הציגו את הניצוח שלהם ויצאנו להפסקה.
בחלק השני התחברנו לצד של אליהם. אחרי עידוד של המורה מירב, הבאתי לתלמידים מדרשי אגדה של חז״ל וסיפורים חסידיים. ביקשתי דרכם לעמוד על דמות האלוהים שאלה מציגים לנו, כמה היא שונה מהדמות המקראית ומזו הפילוסופית של דקארט. למדנו על תנורו של עכנאי ומחלוקת החכמים, ועל הריב של המלאכים עם משה ואחר כך מספר סיפורים חסידיים. השפה והנושאים היו די זרים לתלמידים, אבל הם שאלו שאלות, טענו טענות ונדמה שעברו חוויה מאתגרת ומעניינת.
בכיתה יב' של סיון קיפניס ואילה ליבנה:
הפעם נפגשנו בהרכב מצומצם והתמקדנו בשני השיעורים בשאלות בגרות. התלמידות ענו עליהן בכתב ואנחנו בדקנו, תוך כדי פטפוטים ושיתופים. הייתה למידה משמעותית באווירה נעימה ומשעשעת. התרשמנו שבסך הכל מצבן טוב לקראת המתכונת הקרבה.
Comments