במגמת הפילוסופיה:
בכיתה י' המשולבת של רותם וגנר ועומר בן דוד:
התחלנו לקרוא באתיקה של אריסטו, והמפגש עם הטקסט היה קשה: כבר בקריאת הפסקאות הראשונות נשמעו קולות שואלים, מסתירים אכזבה: "אה, הוא לא כותב דרמטי כזה, כמו עם סוקרטס?".
לא, הוא לא. הדרמה נמצאת בטקסט האריסטוטלי, אבל כדי לחוש בה צריך לחפור עמוק בערימת המושגים, הטיעונים, התרגום המכביד. רבים נאבדו לנו במהלך החפירות, מתקשים לשמור על ריכוז אל מול הטקסט התובעני.
שוחחנו על החלוקה של אריסטו לשני סוגי התכליות, ובתרגיל אישי קצר ביקשנו מכל תלמידה לנסות ולתאר בדיאגרמה 'פרמידת תכליות' אישית משלה, ולנסות לזהות את התכלית העליונה אליה מתכנסות כל היתר. הרב זיהו מיד, בהתאם למהלך האריסטוטלי, שמכלול העשיות האנושיות מכוונות אל האושר. היו כמה הצעות מעניינות נוספות: טימור טען בנחרצות שהיה מוכן לוותר על אושרו במהלך חייו, לו היה יודע ששמו יזכר לנצח, או למען אושרם דורות ההמשך שלו.
יצאנו להפסקה בתחושה עייפה. כשחזרנו, הנחנו מעט לעבודה מול הטקסט, והמשכנו עם אריסטו בדיון בעל-פה. שוחחנו על הקריטריון שמציע אריסטו להבנת מושג ה'טוב': ערכו של כל דבר ודבר, טוען כבודו, נמדד על פי האופן בו הוא מגשים את היעוד הייחודי לו. כבר בשלב הזה הביקורות על אריסטו היו רבות, וזה עוד לפני שהספקנו לגלות את היעוד התבוני שקובע אריסטו לאדם! כאן המהומה כבר הייתה באמת גדולה ומשמחת. התחלקנו לחברותות, וביקשנו מכל קבוצה לנסח ביקורת כנגד אחת מבין הטענות האריסטוטליות שעלו במהלך השיעור.
שמחנו לגלות שהביקורות היו חדות ונוסחו היטב. כך למשל, מיקה הקריאה את הביקורת שניסחה קבוצתה, כנגד הקביעה של אריסטו שהחשיבה התבונית בלעדית לאדם. לאחר ההקראות נפרדנו, לשלום, מרוצים מההתעוררות בחלקו השני של השיעור.
בכיתה יא' של קובי אסולין:
התחלנו בחזרה על רעיון הבסיסי של זכויות, טבעיות, אדם, אזרחיות ומשפטיות. לאחר מכן פנינו לאופן בו זכויות מקבלות ביטוי משפטי מפורט, שוחחנו על חוק כבוד האדם וחירותו, על חוק זכויות התלמיד. כמו כן האופן בו זכויות מבטאות מעין רכוש פרטי של הפרט שלא ניתן ללקיחה וגם לא מחייב הצדקה של השימוש בו. כמו כן האופן שבו רק זכות אחרת יכולה להסיט זכות קיימת וגם אז רק באופן מידתי ונקודתי ולתכלית ראויה.
לאחר מכן, שוחחנו על האבחנה החשובה של ישעיהו ברלין בין חירות חיובית לחירות שלילית . ראינו את נקודות התורפה של שתי התפיסות, מה שברור ויכוח והתנגדות לא קטנים בכיתה. לאור האבחנה הזו ראינו כיצד במקביל לה מתייצבות זכויות שליליות לעומת זכויות חיוביות . שוחחנו על הביטוי של זה בהקשרים של חופש הביטוי, חינוך, בריאות ואף תחב"צ בשבת. כמו כן סיכמנו על נושאים לדיבייט כיתתי בשבוע הבא, הכנה לדיבייט הכללי של דרך רוח.
בכיתה יא' של יעל אבוקרט קליין:
הכנתי שיעור כיתתי חוויתי וצנחו לי האנרגיות כשגיליתי כיתה המונה חמש בנות, שוב אויב המדינה: מתכונת מתמטיקה. בנוסף, הבנות שהגיעו היו עייפות. אך אחרי חיזוק מנויה החלתי על הכיתה את מדיניות "ממשיכים כרגיל ושמי שלא הגיע ישלים".
עשינו חזרה נקודתית מתומצתת על ההנחות האונטולוגיות והאפיסטמולוגיות של אפלטון כפי שעולות בשני המשלים השמש והקו המחולק. לאחר החזרה שחררתי אותן 20 דקות לפני הזמן להפסקה ומוקדמת ובקשתי שיחזרו לפני הזמן בהתאם.
אחרי ההפסקה פנינו היו להכנת מיצג של משל המערה. ראשית חילקתי משימות, להכין מחומרי גלם שהבאתי מהבית מדורה, לבחור 3 חפצים בכיתה ולצייר את הצללית שלהם על קרטונים. משבוצעו המשימות אני הקראתי את המשל מהמקראה והן היו צריכות לבצע מה שאפלטון מתאר. הקראתי משפט אחרי משפט מהתיאור והן בחרו וסמנו את פתח המערה, שקד קשרה בשמחה ומסירות את תמר.ט.כשהיא ישובה על הרצפה עם עיניים לקיר. תמר"ז ומאיה הקימו חומה. העמידו מאחוריה ומעליה את המדורה ופילסו דרך בה נינה ותמר"ז הציגו את החפצים כשמול תמר"ט ישנם הצללים. הבנו את הסיטואציה בשלמות וצילמנו.
בקצרה הדגמנו את השחרור מהכבלים אחרי שרגילים להיות קשורים באותו כיוון ומשם המשכנו להקריא וללמוד את ההמשך ולשאול שאלות ישובות סביב המדורה. שקד האירה את בלוני המדורה מלמטה וכיבינו את האור וממש נכנסנו לאוירת מדורה מגניבה. המשכנו ללמוד על התהליך של היות במערה, חוסר רצון לצאת ממנה, ההרגל שבשקרים, הנוחות שבהרגל, הכאב הכרוך בחשיפה לאמת, הסנוור מהאור וכולי. הכאב הפיזי וההכרתי הנפשי ועלייה בדרגות ההכרה, כשמשתנים גם בפיסיות מסתגלים לאורח חיים אחר, חדש. דיברנו על המיסטיות שבכתיבה של אפלטון, ראשית השימוש במשל, וגם הסבילות של מי שעובר את התהליך. ראינו בטקסט איפה משולבים אלמנטים ממשל הקו המחולק והשמש. לבסוף בעשר דקות אחרונות התרכזנו בצילום הסיטואציה ובתעופה על עצמנו ועל התמונות שיצאו לנו לא התקדמנו לשלב המוסרי של חזרה למערה. את זה נשאיר לשיעור הבא.
בכיתה יב' של יונתן דיין:
אתמול, בהרכב מכובד, הגענו לקו הסיום של שבועות המרתון. בחלקו הראשון של המפגש חזרנו אל טיילור, לדטרמיניזם וביקורת הדטרמיניזם ותרגלנו טיפול בטקסט במפגש ראשון, לצד כתיבה. הילדים מגיעים עמוסי מתכונות ובגרויות, ומעט עייפים, אבל כן כבר מריחים את קו הסיום ומצליחים להיאסף (חלקית) ללמידה. וגם הכיתה כקבוצה כבר מתחילה לחוש את קצה הדרך בדרך רוח, אבל בינתיים משתדל להניח את ניחוחות הסיום וגילויי הרגש בצד ולא להניח להם עם הגשת התרגולים והגעה למפגשי החזרה. בחלקו השני של המפגש פגשנו לראשונה מבחן בגרות בהרכב מלא, ופתרנו יחד.
במגמת הספרות:
בכיתה יא' של הודיה בונן :
אוירת עליזות כללית שררה אתמול בכיתה שלנו, שינוי משמח לאחר תקופת לחץ מהבגרויות. כבר מרגישים את הסיום ואת החופשה המתקרבת.
את חלקו הראשון של המפגש הקדשנו לשתי מצגות שנותרו מהתרגיל הקודם, תרגיל סיכום של נושאים שדנו בהם ברומן דון קיחוטה.
המשכנו לצפייה משותפת בסרט 'נשים קטנות', כנקודת פתיחה ליחידה החמישית שלנו (נשיות וגבריות). לאחר רקע כללי קצר, גיליתי שחוץ מאחת, אף אחת לא קראה את הספר ולא הכירה את העלילה. מוכרחה להודות שהופתעתי...
לא כולן התחברו בתחילה לדמויות ולעלילה, אבל לאט לאט שקענו יחד לעולמן של האחיות. הצפייה המשותפת היתה רוויית הערות ביניים, משעשעות ורציניות, והסתיימה בתחושה שהתגבשנו עוד קצת ככיתה ושהמטרה הושגה.
Comments