top of page
Writer's pictureדרך רוח

מכללת אורנים 30.03.2020

שבוע 25 במניין שבועות הלמידה. שבוע שלישי במניין שבועות הלמידה המקוונת ב'מצב הקורוני'. את יום הלימודים אמש חתמנו במפגש מליאה מקוון עם חיה גלמן, שמשמשת גם כרכזת הפדגוגית של "דרך רוח".

חיה הציגה בפני התלמידים את מסלול עבודת הגמר במסגרת בית החינוך. התלמידים קיבלו מידע על היקף העבודה, השלבים השונים בדרך ונושאים אפשריים. שמחים לעדכן כי העניין בקרב התלמידים רב.

 

עוד קודם לכן הספקנו ללמוד במגמות:

 

בכיתת הפילוסופיה של נעמי הררי:

סיימנו את העיסוק במדינה הצודקת על-פי מחבר ״צדק כהוגנות״. קראנו פסקאות מתוך המאמר של פניה עוז-זלצברגר, ודרכן הבנו את מסקנותיו של רולס לגבי תוצאות התרגיל ההיפותטי שהציע לנו כדי לכונן מדינה הוגנת.

התלמידות קישרו את התיאוריה להמשגות של קאנט ומיל בצורה משביעת רצון. הקורונה נכחה בשיעור בעיקר דרך דוגמאות. מיעוט נוכחותה בשיעורים הוא עדות לכך שהמציאות החדשה הופכת עבורנו לשגרה ויש לנו פניות רגשית

ואינטלקטואלית להתעמק גם במה שאינו המציאות המאתגרת סביבנו. זו עמדה קריטית ליכולת חשיבה פילוסופית. בתום השיעור הראשון עזבו אותנו שש שתלמידות שהחליטו שלא לעלות על מסלול עבודות הגמר.

נפרדנו עם עבודת פסח שמחברת בין קאנט - רולס והקורונה, בברכת חג אביב למרות הכל.

 

בכיתת הספרות של חיה גלמן :

את השיעור אמש העבירה לנו אילה ליבנה, מועמדת להוראה ב'דרך רוח' (למעשה היה זה רגע היסטורי – 'דוגמא לשיעור' מקוון ראשון אי פעם ב'דרך רוח'. המציאות מחייבת 😊). וזה מה שהיה לאילה לספר:

אתמול "נפגשתי" עם קבוצת נערות מיוחדות, שעל אף המרחק והמדיה המוזרה שדרכה עבר השיעור (כולו התרחש במחשב), יכולתי להרגיש את רגישותן הגדולה, התבונה והמקוריות שלהן. לא בכל שיעור שאני מלמדת מזדמן לי

ללמוד דברים חדשים, או לחשוב על משהו שעוד לא חשבתי - אבל אתמול בהחלט יצאתי בתחושת סיפוק ושמחה, עם תובנות מעניינות ונקודות מבט אחרות שהציעו התלמידות. 

בשיעור קראנו ביחד חלק מהאודיסיאה, על שיבתו הביתה של אודיסאוס אחרי מסע ארוך מאוד של עשרים שנה. אבל נקודת המבט שבה התמקדנו לא היתה שלו, אלא דווקא של אישתו, מי שנשארה במקום וחיכתה כל כך הרבה

שנים בלי לדעת אפילו אם הוא חי או מת. התלמידות כתבו בעצמן על רגע המפגש, על הציפיה, המתח, התקווה, ההתרגשות - ולבסוף על ההגשמה. ביחד גילינו שרגע המפגש נושא מטען עצום שלא ניתן לפרק במחי נשיקה או חיבוק,

אלא דורש בעצמו עוד מסע אחד אחרון - לחיבור מחדש. 

שמחתי מאוד על ההזדמנות ללמד ולהיפגש!

Comments


bottom of page