שבוע שישי בקמפוס אורנים. החגיגה נמשכת במלוא עוצמתה. השיעור הראשון התקיים בכיתות הלימוד ומיד לאחר ההפסקה התכנסנו למפגש מליאה של כל בית החינוך ושמענו הרצאה של עומר שהציבה כתב אישום כנגד הדמוקרטיה.
היא נפתחה במשל הקברניט של אפלטון, שבו מציג אפלטון את דעתו הנחרצת על קברניטים שאינם יודעים לנווט. בעקבות המשל עומר הציג שורה של שאלות ביקורתיות על הדמוקרטיה בת זמננו, על כך שהיא מצמיחה מנהיגים שאינם מוכשרים לשלוט ופוליטיקאים שאינם יודעים למשול, על כך שפוליטיקה הוא התחום היחיד שאליו לא נדרשת הכשרה ואין בעבורו מבחני התאמה, על כך שהכרעת הרוב היא למעשה מצג שווא שבו אזרחים משתתפים רק לכאורה בעיצוב פני השלטון, ועוד. כנגד טענות אפשריות על הביקורת הזו עומר העלה שורה של תשובות אפשריות. בית החינוך על תלמידיו ומוריו היה שותף פעיל בדיון ועלו בו טענות מצוינות וגם הצעה אחת למחשב-ראש ממשלה, שיהיה מומחה לממשל ובה בעת לא יסבול מאהבה עצמית יתרה. לחיי הספינות שבדרך.
במגמת הפילוסופיה:
בכיתה י' המשולבת של רותם וגנר ועומר בן דוד
בחלק הראשון של המפגש עסקנו בסיפור שלוש אחיות מאת ש"י עגנון. הצגנו את עגנון ואת ברל כצנלסון, שהסיפור מוקדש לו. הקראנו את הסיפור בקול ודנו בו משפט אחר משפט.
ראינו איך כבר במשפט הפתיחה נפרסת תמונה שלמה שמיוסדת על שורה של ניגודים בין חייהן של שלוש האחיות לשאר העולם. ועוד שמנו לב שהפתיחה מזכירה מעשיה או אגדה קודרת. התעכבנו על השאלה מה המשמעות החברתית, המעמדית והתרבותית של תופרות ולהבדיל נזכרנו בשלוש המוירות טוות הגורל.
המשכנו לקרוא אט אט ועקבנו אחר תיאור הזמן התובעני והמקיף-כל והאופן שבו מלאכתן של שלוש האחיות מתוארת כמו מין מכונה שהשתלטה עליהן. ואיך, השיעבוד האינסופי אינו מביא ברכה וגם לא שובע. הגדרנו מהי אכספוזיציה וראינו שכאן היא מעמידה תיאור תמציתי וכולל של חייהן של שלוש האחיות, שהוא נטול זמן ומרחב מסוימים, כמו במעשיה.
הצבענו על הנקודה שבה מתחיל סיפור המעשה – פעם אחת – שחורג מכל מה שקדם לו. ושאלנו מה גרם לחריגה. עקבנו אחר הנקודה המכרעת שבה מתרחשת היוודעות של האחיות למצבן, ובעקבותיה מופיע דיאלוג, ולראשונה הן מופיעות בקולן. ראינו שההתבטאות שלהן מתחילה בדיבור שהולך ונחנק ולעומת זאת ביטויי הרגש והגוף המיוסר הולכים וגוברים.
שאלנו על האסון שקורה להן בסופה-שיאה של הדרמה הקטנה-גדולה הזו: מה המשמעות של כתם דם על כתונת של כלה. ראינו שהסמליות של כתם דם היא כפולה כאן – גם ביטוי של משאלה למימוש מיניות וחיים וגם משאלת מוות.
לבסוף התבוננו בסופו של הסיפור שבו באופן מפתיע המספר "מתפרץ" אל מהלכו של הסיפור. הגדרנו מהו מספר, מה כוחו בתוך הסיפור ומה המשמעות של חיווי ש"תופס" את מקומו של סוף הסיפור ועוסק בשאלה איך אפשר היה לספר אחרת והאם יש בכוחו של סיפור לשנות מצב עניינים או לנחם. העלנו את המושג ארס-פואטיקה ושאלנו מה מגביל את הכרעותיו של המספר. ראינו שגם הוא כפוף לסדר כשלהו שמחוץ לסיפור, שיכול להיות מציאות חברתית ואנושית מסוימת, גורל, היסטוריה.
נותר מעט מדי זמן ורק נגענו באירוניה שיש בסיפור וחזרנו בקצרה להקדשה לברל כצנלסון, סוציאליסט ומנהיג תנועת העבודה, והעלנו את האפשרות שההקדשה הזו היא אירונית, כאילו בא עגנון ואומר לידידו הטוב, כל מאמציך ליצור חברה צודקת יותר, שוויונית יותר, עולים בתוהו אל מול המציאות האנושית.
בכיתה יא' של קובי אסולין
במסגרת השיעור הראשון סיכמנו את הקוגיטו של דקארט והתחלנו לעסוק בשאלת ההוכחה לקיומו של האל בדיונו. מה משמעותה של וודאות בדיון הקארטזיאני, מה היא אינטרוספקציה, מה חשיבותו התרבותית של הדיון בנסיגה אל התודעה וכן תפקידו של האל בדיון הקארטיזאני.
בכיתה יא' של יעל אבוקרט קליין
הסברתי לתלמידותים ממה מורכב תרגיל ההגשה שנתתי להןם, ועברנו על הפרטים. אחר כך בקשתי שיסבירו במילים שלהן את החומר משיעור שעבר עבור מי שהחמיצו את השיעור. ואז התחלנו ללמוד את המשפט השני של קאנט. תוכן מוסרי של פעולה אף פעם לא תלוי בתוצאה שלה או בנסיבות אלא בכלל מעשי שמתוכו היא נעשתה. הגדרנו מה הוא כלל מעשי והדגמנו מגוון כללים מעשיים שאנו פועלים מתוכם ביומיום. התקדמנו: קאנט אומר שבשביל שמעשה ייחשב מוסרי יש לנסח את הכלל המעשי שמתוכו הוא נעשה באופן אפריורי ואז לפעול מתוכו ברגע האמת. הגדרנו מה הוא עיקרון אפריורי ומה הוא עיקרון אפוסטריורי. ואופס... נגמר השיעור
בכיתה יב' של יונתן דיין:
עם הרצאה מעוררת מאוד של עומר בחלקו השני של המפגש אתמול, הסתפקנו במפגש כיתתי יחיד בחלקו הראשון. בהתחלה הקדשנו כמה דקות לארגון מחדש של לוח הרפרטים ותיאום מועד הבגרות. אני בוחר לציין את זה כי אני משתדל להנכיח שוב ושוב בכיתה את העובדה שמדובר בשנת בגרות, ושהם צריכים להתעורר אל המופעים השונים של השנה וליטול בעלות. את פירות ההשתדלות הזו אפשר לראות ברפרטים. עם אחד מהם פתחנו את המפגש אתמול, אמיר פק סימן סטנדרט גבוה עם מצגת על הזיקה בין תפיסת המוסר של סארטר לצו הקטגורי והזרם הדאונטולוגי בכללותו. לאחר מכן המשכנו לקרוא יחד את ההקדמה ל'מין השני'. אני מוצא שקו המחשבה הפמיניסטי כבר שגור בהם במידה מסוימת, ולכן משתדל למשוך את השיחה על יחסי סובייקט/אובייקט, אחד/אחר, מהותי/לא-מהותי לקטגוריות אחרות של יחסים חברתיים. בשבוע הבא נאסוף את המהלך, נכתוב תרגיל מסכם על אקזיסטנציאליזם ונשמע רפרטים נוספים
במגמת הספרות:
בכיתה יא' של איריס אליה כהן:
השיעור התחיל עם הרכב כמעט מלא של תלמידות. אני הייתי אחרי שיחת הדרכה מעולה עם חיה החכמה שלנו, והגעתי עם ביטחון ונחישות להתחיל את הגלגול של קפקא. הבנות קיבלו את החלק הראשון של הנובלה בתדהמה, שלא לומר בבעתה. מדהים שעד היום בקושי שמעו את השם "קפקא" ולא הכירו שום סיפור מסיפוריו. אז קראנו יחד ולסירוגין אני והן את הסיפור. דיברנו על מושגים כמו סוריאליזם וריאליזם פנטסטי, נתתי דוגמאות ליצירות אחרות מן הסוגות הללו, ודנו בטקסט ברמת הפשט וברמת הדרש, למה סמסא אינו מתפלא ומקבל את גזירת הגלגול כמעט בשיווין נפש, מדוע הוא ממשיך להתעקש לקום ומעייניו נתונים לעבודה ועוד. ביקשתי מהבנות לסיים לקרוא את החלק הראשון כדי שנוכל להמשיך בשיעור הבא לפרק המרכזי והרגשי מבין השלושה.
Comentarios