את יום הלימודים ה 11 בקמפוס אורנים קינחנו באירוע השקה של כל תלמידי בית החינוך, לספרה של חברתנו איריס אליה כהן, "רצח-בהסכמה". הספר הוא פואמה המורכבת מ-28 שירים שמגוללים את הכרוניקה הנוראית של רצח אשה בידי בן-זוגה. במהלך המפגש קיימה חיה גלמן ראיון עם איריס על תהליך היצירה ובמהלכו שילבנו קריאת שירים מתוך הספר על-ידי תלמידות.ים ומורות.ים מכל הכיתות בבית החינוך.
איריס סיפרה על המניע לכתיבת הספר ושיתפה את התלמידות.ים בתהליך היצירה. שוחחנו הכרוניקה של המוות הידוע של נשים רבות ועל האופן שבו הפואמה משקפת את הרוטינה הבלתי נסבלת של הטיפול בסוגיה על-ידי רשויות הרווחה, ורשויות החוק; את הבנאליות הקלישאתית וחסרת הרגישות של הסיקור התקשורתי בעניין, והרוטינה הבלתי נסבלת של המעבר שלנו כחברה לסדר היום, לדבר הבא, "במעבר חד" מבלי שנעצור נזדעזע ליותר מרגע או שניים.
שוחחנו על חוויית הקריאה שגורמת לנו הקוראות והקוראים, לעשות את מה שהמציאות לא עושה, פשוט לעצור! כיצד הפואמה כולאת אותנו בלולאת זמן הקריאה וגורמת למחנק ולתסכול, אשר שוברים, ולו לפרק זמן קצר, את הכרוניקה של הרוטינה המוכרת.
וזו גם גדולתה העיקרית של הפואמה הזו, בעצם כך שהיא גורמת לנו לעצור. שוחחנו על החסר בשירה פוליטית וביקורתית במחוזותינו, ועל הספרות כמעשה של דחיפות, של הכרח. ויחד עם כל אלה שוחחנו על האלימות כנגד נשים ועל סימני האזהרה שאפשר גם בגילאים צעירים ללמוד לזהות אותם. ולמרות שהנובלה עצמה אינה משאירה מקום לנחמה בסוגייה הזו, ביקשנו להתנחם בעצם האפשרות של כולנו בעצם מעשה הקריאה והכתיבה. התלמידות.ים גילו עניין רב בשירים
ובשיחה והציגו לאיריס שאלות נהדרות.
עוד קודם לכן הספקנו גם ללמוד בכיתות:
במגמת הפילוסופיה:
בכיתה י' של קובי אסולין
התחלנו את הדיון בקאנט. בחרתי להתחיל את הדיון באופן חופשי שמציג את ההיגיון מאחורי הדיון של קאנט , מה הם התנאים לכך שנכנה פעולה מסוימת המוסרית. ובהמשך לכך עמדנו על חשיבות החירות והכוונה (מניע מוסרי) כתנאים לכך.
בהמשך לכך דיברנו על האופן שזה מסיג כל סיבה חיצונית כבסיס לפעולה מוסרית: נורמה חברתית, פחד, תשוקה, רגש, רצון לרצות, ביולוגיה, חוק, אינסטינקט. כל מה שקאנט חכמה הטרונומיה. לעומת זה הצבנו את האוטונומיה, כביטוי להכרעה ל'היות מוסרי מטעמים מוסריים', לקבל את החוק המוסרי.
בכיתה י' של יעל אבוקרט קליין
בשעה הראשונה צפינו אמש בסרט "שר המלחמה" מתחילת השיעור ועד סופו. סרט לא פשוט על סוחר נשק מושחת עם כל התפאורה המתבקשת מהעניין, אך עשוי ממש טוב מטובל בציניות והומור. על כן כראוי לכיתה באורנים צחקנו במהלך הסרט בין זוועה לזוועה. על הסרט והקשרו לסוקרטס נשוחח בשבוע הבא כי בשיעור השני הלכנו למליאה הנהדרת של השקת הספר "רצח בהסכמה". בקיצור החבר'ה קיבלו את מנת הזוועות החודשית שלהןם אך גם תקווה ומוטיבציה לשאול את עצמןם שאלות חשובות עליהן נדון בשיעור הבא.
בכיתה יא' של יונתן דיין:
פתחנו בגשר שיישא אותנו מדקרט לשפינוזה עם אחת הבעיות המטאפיזיות הבוערות שדקרט מחייה - בעיית הגוף נפש. התחלנו לפרום את מרכיבי הבעיה ולהבין היכן הם עומדים ביחס לשאלות של הישארות הנפש, הבעלות על הגוף, אחדות מטריאליסטית מול שניות אפלטונית. שאלות מן הסוג הזה מנכיחות איזה הפרדה (פורה, בשלב הזה) בכיתה בין 'המדענים' לבין אלו מבין התלמידים שמחזיקים בעמדות רוחיות, הפתוחים לאפשרות של שיח על אודות הנפש כיסוד המקיים ממשות שאינה תלויה בגוף. לאחר שהכרנו כמה מן הגישות לנושא, ביקשתי מהם לנסח עבור עצמם את העמדה שלהם ביחס לקשר בין הנפש לגוף, ולשאול שאלה העולה מתוך הפסקה שכתבו.
את השאלות האלה אספנו והם יעמדו במרכז הדיון שיימשך בשבוע הבא.
בכיתה יב' של עומר בן דוד:
בשבוע שעבר חברנו לכיתת הספרות של חיה לשיחה משותפת. כשיידעתי על כך את חברי הקבוצה הם כולם התנגדו מאוד, וגם לאורך המפגש הייתה תחושה מתוחה, וחוסר שביעות רצונם שת חברי הקבוצה היה ניכר.
לכן, פתחנו הפעם בשיחה קבוצתית, ביחד עם נויה. בשלב הראשון פשוט הצגנו את הדברים כפי שהם, וביקשנו לשמוע אותם, ולהבין את פשר ההתנגדות. הכעס שלהם עדיין היה גדול, ממש אצל כולן: הן דיברו כאחת.
נויה ואני יידענו אותם על המפגש המשותף עם איריס, אחרי ההפסקה. הסברנו בקבוצה את העמדה שלנו בעניין: קיבלנו את טענותיהם שהמליאות היו מרובות מדי לאחרונה, והצענו להם לקחת חלק פעיל בתכנון הפעילות.
לצד זאת, חזרנו והבהרנו את שאנחנו מאמינים בו: מפגש כמו זה הצפוי להם עם איריס הוא משמעותי וחשוב מאין כמותו. אם רק יוותרו מעט על ההתנגדות והכעס שצברו, יבינו זאת בעצמם. סופו של דבר, לא הגענו להסכמה גורפת, והקבוצה הרגישה שהיא נשארת לפעילות מתוך כבוד ואי נעימות, יותר מאשר מתוך בחירה. נאלצנו להסתפק בזה, לעת עתה.
המפגש עם איריס היה באמת מדהים. אני בטוח שהטקסטים הישירים והחדים חדרו מבעד למעטה ההתנגדות. היו מבין הקבוצה שבחרו לבוא ולהגיד זאת, והיו שלא. כך או כך, אני שמח שהצפנו את התכנים ונתנו לקולם להישמע, ושמח שבסופו של דבר נתנו את הסכמתם להשתתף. גם אם לא מהמניעים שהיינו מצפים. בשבוע הבא נחזור לשגרת הלימודים וניקח קצת אוויר, לתת לתכנים של היום, גם מהשיחה הקבוצתית וגם מהטקסט של איריס, זמן להיטמע.
במגמת הספרות:
בכיתה י' של איריס אליה כהן:
בשיעור הראשון פתחנו בשיחה על מטרות התוכנית דרך רוח, יתרונותיה וכוחותיה ועוד. המשכנו לסקירה קצרה שאני עורכת מידי שניים שלושה שיעורים, של כל היצירות שלמדנו וקראנו עד כה, והמשכנו לתרגילי כתיבה קצרצרים שכולם עוסקים באיפיון דמות: מחוות, הרגלים, מראה חיצוני ועוד. לכל מרכיב הקציתי 2 דקות. כאשר הזמן קצר, כך מצאתי, הבנות כותבות יותר טוב, פחות מסרסות את עצמן ומתלבטות מה לכתוב. כלומר, הכתיבה יותר אינטואיטיבית.
ואכן, יצאו קטעים נפלאים , תיאורים של דמויות שרציתי לשלוח במרוכז למאוורר, האם זאת אפשרות.
אני שוב מבקשת להודות לכל מי שלקח חלק באישור, ארגון והפקת האירוע של ההשקה ל"רצח בהסכמה", אין די מילים בפי להודות. אין חשוב לכותבת שאני מלפגוש את העיניים והלבבות הקוראים, ומה גם שמדובר בתלמידים ותלמידות שלנו, ובמורים ומורות קולגות. זכות גדולה ויותר מזה, גאווה גדולה. תודה מעומק ליבי.
בכיתה יב' של חיה גלמן :
את השיעור הראשון הקדשנו להמשך קריאה עצמית בנובלה ולשיחות אישיות.
Comments