שבוע 23 של לימודים בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. ממשיכים להתרגל חזרה למקומנו הטבעי - קמפוס המכללה 😊:
במגמת הפילוסופיה:
בכיתה י' של יונתן שילה דיין:
הכיתה ממשיכה עם המסע בעקבות ניטשה, ואתמול פגשנו לראשונה בזרתוסטרה. קודם לקריאה משותפת של דברי הפתיחה דיברנו על תוכן המושג 'אותנטיות', ותלמידים חלקו דוגמאות לתחומים בחייהם שבהם הם ביקשו לנסח עבור עצמם דרך חלופית מהתלם, לברר את האמת הפרטית שלהם ולפעול לאורה. אני התחלתי את הסבב בסיפור על ההתמודדות שלי עם מחלת בן, ומשם המשכנו.
דרך דברי המבוא נפגשנו שוב עם תפיסות ומושגים שהכרנו במפגשים הקודמים בהם קראנו מתוך הגניאולוגיה ומעבר לטוב ולרוע. בחלק השני של השיעור התחלקנו לעבודה בקבוצה וניסינו לעשות קריאה משווה בין פרק מתוך 'מעבר' לפרק מתוך זרתוסטרה, העוסקים שניהם ביחס של ניטשה לסוגיית 'ואהבת לרעך'.
הכיתה עדיין מתקשה בקריאה עצמאית, אבל אני חושב שזו התנסות חשובה 'להשליך' אותם אל המים האלה. בשלב כלשהו עצרתי אותם ועברנו לקרוא במעגל. ממשיכים ללוש את הרעיונות והמושגים, ובשבוע הבא נקנח עם העל-אדם.
בכיתה יא' של נעמי הררי:
אשתו של היינץ חולה וזקוקה לתרופה שתציל את חייה. אין להם די כסף לקנות אותה מבית המרקחת. האם היינץ צריך לגנוב את התרופה? זו שאלת המחקר שגיליגן הציגה בשנות ה-70 לג׳ק ואמי בני ה-11.
תשובותיהם נטעו בליבה וראשה את גרעין המחשבה על אתיקה נשית ואתיקה גברית, או במינוח מדויק יותר אתיקה של צדק ואתיקה של יחסים. חקירה משותפת של השאלה המוסרית, גילוי עמדותיהם של ג׳ק ואמי והתבוננות על המחקר של גיליגן ויחסיו עם תיאוריית ההתפתחות המוסרית של קולברג עמדו במרכז השיעור שלנו אמש. התפעלנו מג׳ק ואמי, התווכחנו איתם, אחר-כך התווכחנו עם קולברג וגיליגן. היה סוער, במובן החי והטוב של המילה.
במגמת הספרות:
בכיתה י' של ענת שרון בלייס:
צפינו בפרק השני מתוך הסדרה Amend שעוסקת השוויון וזכויות אדם בארה"ב. הפרק עסק במצב האפרו אמריקאים לאחר העבדות: היווצרותה של אלימות חדשה בדמות מדיניות ההפרדה, מעשי הלינץ' ועוד.
קראנו בסיפור של ג'יימס בולדווין "הולכים לפגוש את האיש" שעוסק בזיכרון של שוטר לבן על מעשה לינץ' שראה בילדותו, כחלק מפיקניק אליו הלך עם הוריו. ואח"כ קראנו מסה של בולדווין מתוך ספרו "זר בכפר" העוסקת במפגש בין אפרו אמריקאים לאפריקאים. כיצד השלטון הלבן השפיע על מי שנתלשו ממולדתם והובאו כעבדים ליבשת אמריקה מול מי שנשארו במולדתם תחת השלטון הקולוניאלי של מדינות אירופה השונות.
בכיתה יא' של חיה גלמן :
ממשיכות ב"מעבדת הכתיבה שלנו" – והפעם התמקדנו בהעמדת הטענה כעוגן מרכזי לכתיבת עיונית על טקסט ספרותי. בשלב הראשון של השיעור קראנו שוב כמה שאלות על הנובלה הגלגול וניסינו יחד לחלץ מכל שאלה איזו טענה מגולמת בה.
גילינו שרוב השאלות שעוסקות בטקסט הספרותי נובעות מרעיון מרכזי שעולה מהטקסט והבנו שאם נחלץ ראשית את הרעיון שעומד בבסיס השאלה, נוכל לנסח באמצעותו הטענה המרכזית לחיבור העיוני.
לאחר שחילצנו את הטענה – נוכל להתחיל לנמק אותה. משם פנינו להבין מה יכולים להיות נימוקים לטענה. נניח שהטענה היא: "הגלגול שעובר גריגור סמסא מעלה תובנות ומחשבות על יחסים בין בני אדם" – איך מנמקים כזו טענה?
ראשית, מבררים כיצד מושפעים היחסים בין הדמויות בסיפור הגללגול, וכיצד משתקפים דרך יחסים קונקרטיים אלה יחסים בין בני אדם בכלל. מן הפרט שבסיפור למחשבה כוללת על הטבע האנושי. עבודת הבירור נעשית כל הזמן בצמוד לטקסט ונסמכת על ציטוטים מתוכו. כל אחת מהבנות בחרה שאלה/טענה – והתבקשה לעבוד בשני שלבים:
1. התכנון – להעלות את המחשבות על הכתב, לחפש את האירועים הרלוונטיים בטקסט, לבחור ציטוטים מתאימים.
2. כתיבת החיבור - לבחור מהרשימה שלוש דוגמאות שבכוחן לנמק את הטענה המרכזית: הגדרת הדוגמה, בחירת ציטוט רלוונטי וניתוח הציטוט בהקשר של התובנה.
חשוב לי לציין שהעבודה המאד מובנית הזו נועדה לסייע לתלמידות לעצב מבנה קונספטואלי של המחשבה העיונית ולא למשטר את סגנון הכתיבה והקול האישי של כל תלמידה. המבנה מסייע בעיקר להתמקד ולחדד את הרעיונות, לדעת להעמיד טענה ולנמק אותה באופן שהקורא שלי נצמד לתהליך החשיבה שלי דרך הטקסט.
Comentários