המגמה המשולבת (ספרות ופילוסופיה):
בכיתה י' של נגה וייס ויונתן דיין
בחלקו הראשן של המפגש התקדמנו עוד כמה צעדים עם האתיקה הקאנטיאנית. דיברנו על התכלית הראשונה של התבונה (האפשרות לכונן רצון שהוא טוב), ועל יכולתה החלקית לממש את תכליתה המשנית (האושר), וחזרנו אל אבני הבניין של השיטה: הרצון הטוב, החובה והחוק. שבנו לקרוא בטקסט של קאנט, מקטעים קצרים בלבד, שנבחרו, וככה גם אמרנו לתלמידים, בעיקר לטובת חוויית הקריאה ולא לצרכי למידה. נוכחנו שהקריאה קשה להם, וקיצרנו. משם עברנו להצגת הצו המוחלט והדגמנו אותו בעזרת דיון קצר בארבע החובות של קאנט. יונתן ביקש לנסות להשהות את קולות הביקורת שעלו, יינתן להם מקום בהמשך, נראה שנכון קודם להעמיד את המגדל לפני שמתחילים לאתגר את יסודותיו.
לאחר ההפסקה עברנו לספרות. מטרתנו היא לקרוא ביחד את הספר "סוס אחד נכנס לבר" מאת דויד גרוסמן. לפני הקריאה נגה סיפרה קצת על האיש, על כתיבתו ועל כך שהוא אב שכול. צפינו בקטעים קצרים משני ראיונות מוקלטים עם גרוסמן, שבאחד מהם הוא מדבר כל בניית דמות ספרותית. הדמות, הוא אומר, נמצאת בניואנסים. על מנת לחדד את דבריו הוא פונה אל המושג תקשורת המונים ואומר, שבניגוד למחשבה שמדובר בתקשורת שמופצת בקרב אנשים רבים, הוא רואה בתקשורת אמצעי שהופך את האנשים להמונים, לעיתים לאספסוף. כאן עצרנו והסקנו שההבדל בין דמות שהספרות תעצב לבין דמות שהתקשורת תעצב, נעוץ בניואנסים שיש באותה דמות ובאופן שבו תתקבל על ידי קוראים רבים. נגה הביאה לכיתה את כל ספרי גרוסמן שיש לה בבית, לא את כולם יש כמובן... המטרה היתה שיחזיקו ביד ספר ויעלעלו בו.
ישבנו במעגל קראנו את הכריכות האחוריות או את הפתיחה של כל אחד מהספרים. אחר כך קראנו את הפתיחה של "סוס אחד...". כמו תמיד ההתלבטות היתה בין לתת לתלמידים להקריא לבין הקראה שלנו. הרצון לאפשר להם לקחת חלק פעיל בשיעור לבין הרצון לדייק בקריאה וכך לייצר אפשרות לדיון יותר מבוסס ומעמיק. בחרנו באופציה הראשונה. כל שתיים שלוש פסקאות קרא מישהו אחר. לא כולם עקבו ולא כולם הקשיבו. היציאה החוצה לדשא לא הוסיפה לריכוז. שאלת העייפות בחלק השני של המפגש היא סוגייה שמעסיקה אותנו הרבה. נשמח לקבל לרעיונות יצירתיים...
בכיתה יא' של רותם וגנר ועומר בן דוד
פתחנו את המפגש בקריאה בחברותות, ב'לויתן' של הובס. בזמן הקריאה קיימנו סבב של שיחות אישיות, שכבר תקופה תכננו לקיים. חשוב היה לנו לשמוע לשלום חברי וחברות הקבוצה בכלל, בשנה העמוסה של יא', וגם לתחושותיהן במגמה לאורך השנה. הספקנו לקיים בערך חמש שיחות כאלו, שהיו משמחות, והתאספנו בחזרה לסכם את פרק יג' בלויתן. שוחחנו על מצב הטבע, על התיאור העגמומי משהו שמציע הובס לטבע האדם ולאופן בו היה פועל לולא הייתה מערכת החוק והאכיפה. שוחחנו גם על יסודות העמדה החוזית באתיקה, העולים יפה בטקסט של הובס, בו הוא טוען כי במצב הטבע אין מוסר כלל, וזה נוסד רק מרגע שבני האדם נאספים ומכריזים עליו ומכוננים יחדיו חוזה - בו כל אחד מותר על מידה מחירותו, בתמורה לויתור דומה של היתר, ולביטחון.
מהטבע האפל של הובס שבנו אל האביב המשמח של שייקספיר, וסיימנו את הקריאה ב'מהומה רבה על לא דבר'. לאחר הקריאה הרציפה במחזה, הצגנו בפני הקבוצה את שערי הדיון שינחו אותנו במפגשים הקרובים, ביניהם: מבנה העלילה, הדמויות, ביקורת פמיניסטית והתייחסות אל היצירה כאל קומדיה - על האופנים בה היא משתמשת במוסכמות אחדים של הסגנון, וממציאה מחדש אחרים. ביקשנו מחברות הקבוצה להעלות מחשבות ושאלות ראשוניות ביחס לתמות שבחרנו, הזדמנות חשובה עבור הקבוצה לבטא את רשמיה הראשוניים לאחר הקריאה. הספקנו עוד לקיים דיון מבואי במבנה העלילה, באופן בוא שייקספיר תווה שתי עלילות מקבילות, ולחשוב מעט כיצד השתיים מתייחסות זו אל זו.
במגמת פילוסופיה:
בכיתה יב' של קובי אסולין
נפגשנו פעם אחרונה לפני מתכונת. לפני השיעור שלחתי לתלמידים רשימה ארוכה של עשרות נקודות שממצות את הלמידה שלנו (בחומרים לבגרות). ביחד עברנו על כל הנקודות ואתגרנו אחד עם השני, מרוץ מתיש של שאלות ותשובות. לא לגמרי החלטתי עם עצמי אם אני אוהב את המרוץ הזה אבל מקווה שהתלמידים לבחינה. נתראה שבוע הבא
בכיתה יב' של יעל אבוקרט קליין
נפגשנו לשיעור שלפני המתכונת, בנוכחות כמעט מלאה, ופשוט כיוונתי את השיעור לעזרה ולמיקוד לקראת הבחינה. הזכרתי את הנושאים לבחינה והדגשתי את המשקל של כל פילוסוף. הסברתי מה יהיה מבנה הבחינה, עניתי על שאלות ודייקתי כל מיני נושאים ומושגים. לבסוף תרגלנו את המענה על פרק המושגים. הסברתי מה הציפייה שלי מתשובה על מושג ותרגלנו מענה על סוגים שונים של מושגים, חלקם כלליים חלקם ספציפיים לפילוסוף. היה שיעור תכליתי ומועיל. שתהיה הצלחה, נפגש בשישי.
במגמת הספרות:
בכיתה יב' של הודיה בונן אלק:
אנחנו ממשיכות עם חזרה למתכונת ולבגרות, והפעם תרגלנו מתכונת כמעט "על אמת". הבנות קיבלו שאלת בגרות והתבקשו לענות עליה תוך זמן מוקצב, עם חומר פתוח ועם גישה לטקסטים עצמם. השאלה היתה בנושא ביקורת על מקומן של נשים במערכת יחסים זוגית, במשפחה ובחברה.
היה עליהן להסביר ולהדגים את הביקורת ביצירות שלמדנו בנושא, ולחשוב האם ביצירות אלה נרמזת הדרך שבה נשים ייחלצו ממקום זה. לראשונה הן התבקשו לענות ולכלול שלושה ז'אנרים שונים.
המפגש הראשון הוקדש לפתרון, ולשמחתי כבר לא נשמעו קולות חשש מאיך ניגשים לשאלה, היה ניכר שמי שנוכחת כבר יודעת כיצד מתחילים ולאן ממשיכים. במפגש השני, כיוון שהנוכחות היתה מועטה יחסית, יכולתי לשבת עם כל אחת מהן, להציע הצעות לשיפור, הרחבה ושאר ליטושים. ביקשתי מהן לתקן את הדרוש תיקון בבית ולהגיש לי לבדיקה נוספת במהלך השבוע. מקווה שנמשיך להתקדם עד הבחינה.
Comments