שבוע 13 של לימודים בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. הפעם נתחיל מהסוף (וזה מה שספרה אודותיו מיכל, הרכזת הנפלאה שלנו) :
לאחר ההפסקה וזמן המנוחה וההתאוששות שנזקקו לו תלמידות פילוסופיה, התכנסנו שתי הכיתות יחד למסיבת חנוכה. המחשבה על המליאה הזאת נבעה מכמה טעמים; ראשית, הרצון להכיר יותר לעומק, לחבר ולגבש בין התלמידות
בכדי שיתחיל להיווצר יחד שיצמיח את ההוויה של בית החינוך, שנית- הידיעה שקשה יהיה להתחיל ללמוד תוכן חדש לאחר המבחן ושלישית- הצורך הפשוט בכיף.
בכנות, לא ידענו איך יגיבו התלמידות לפעילות שתכננו. אפילו חששנו מעט מציניות ומחוסר שיתוף פעולה, אבל החלטנו "ללכת על זה" בביטחון. לאחר כמה רגעים של ניסיונות התנעה, ישבנו במעגל ואמרנו כמה דברי פתיחה שלאחריהם,
ביקשנו מהתלמידים להניח את הציניות בצד, להיפתח לדברים אחרים ו"לזרום". וכך היה!
התחלנו ב"פאזל אור"- כל קבוצה קיבלה את השיר "כשהייתי ילד של אור" של ארז ביטון, כאשר הוא מפורק לשורות והתבקשה לסדר את השיר. לאחר שהקבוצות עמלו על השירים (בריכוז ובעניין כשברקע מתנגנים שירי אור), כל אחת
מהן הקריאה והנה- חמישה שירים חדשים נולדו בעולם! מתוך מילותיו של ביטון, הצליחו התלמידות ליצור חיבורים וכוונות חדשות ומעניינות ולמשה, ממש טקסטים שעומדים בזכות עצמם!
לאחר מכן התכנסנו שוב במעגל ושיחקנו במשחק ההיכרות "הרוח נושבת"- לא לפני שהתלמידות כתבו בעצמן על פתקים את ההנחיות למשחק ("הרוח נושבת לכל מי שצמחוני", "הרוח נושבת לכל מי שאי פעם שפט לפי רושם ראשוני והופתע").
המשחק הזה איפשר לנו לראות אחת את השנייה מעבר להשתייכות הכיתתית (שהופכת להיות חברתית מאוד) ולעסוק לרגע בפשטות בחומר האנושי שמרכיב את בית החינוך.
המשחק הביא את התלמידות להתערבב במקומות הישיבה (כיתות, בתי ספר, חבורות שנוצרו) ובמצב זה, כל אחת קיבלה נר. כיבינו את האורות והדלקנו נר אחד- הנר של עלמה. עלמה התבקשה להדליק את הנר של הילה ובתוך כך, להגיד
לה משהו שטוב בה- נקודת אור. הילה הדליקה את הנר של ליה- וכך הלאה. לבסוף ישבנו במעגל של נרות ושל מילים טובות.
ובל נשכח את הסופגניות!
עוד לפני כן, היינו כמובן בכיתות:
בכיתת הפילוסופיה של נעמי הררי:
מבחן מחצית ראשון בכיתה שלי. מצורף לעיונכם
בכיתת הספרות של חיה גלמן:
השיעור נפתח בשיחה על הציפיות שלה בכל הנוגע לנוכחות, התארגנות מול מבחנים ועבודות הערכה ועוד. אחד האתגרים הגדולים היא עמידה בזמנים והתארגנות מול לו"ז. בנוסף גם ההבנה שבית החינוך אינו חוג, ויש לעמוד בדרישות מסוימות.
לאחר מכן עברנו על מבחן הבית שיגישו ביום שישי והשתמשנו בעבודת הבית של עלמה שהוקרנה על הלוח כדוגמא.
コメント