מכללת אורנים 23.11.2020

שבוע שישי. משתדלים לשלב בין הלמידה המקוונת למפגשים, פנים אל פנים, במרחב הפתוח ובינתיים נראה שאנחנו בכיוון. אל דאגה, ברגע הראשון שנוכל נחזור למכללה 😊:

במגמת הפילוסופיה:

בכיתה י' של יונתן שילה דיין:

השבוע בחרתי לפגוש את התלמידים פנים אל פנים בשטח הפתוח. ההיענות היתה גבוהה וכמעט כל התלמידים נכחו. נפגשנו ככיתה בצומת טבעון ומשם ירדנו ברגל לוואדי, שם הדלקנו מדורה והתחלנו בלמידה.

בפתח המפגש אמרתי שלצד מרכזיות הלמידה, אני רואה חשיבות רבה ביצירת ישות הכיתה, ושזו מטרה מרכזית שלטובתה אנחנו נפגשים בחוץ, זו, לצד הערך הרב של חוויה ממשית של מפגש, שיחה, קרבה.

לאחר חימום האווירה בסבב שיחות אישיות, התכנסנו סביב המדורה לפתיחת פרק הלמידה על אריסטו. סיפרתי על חייו, על שושלת סוקרטס-אפלטון-אריסטו, ועל התנאים המקדימים שהציג לשאלת שאלות של מוסר.

משם התחלקנו לקבוצות, חילקנו תה, כל רביעייה ישבה סביב צנצנת עם נר, וכל תלמידה החלה לברר עם עצמה ולחלוק עם הקבוצה מהן התכליות העומדות בבסיס הפעולות הבסיסיות ביותר של חייה.

לאחר מכן התכנסנו שוב ועברנו לשוחח על ממלכת התכליות וממלכת המעשים ומשם הקדמה לטוב לפי אריסטו, לסגולות הטובות ולדרך האמצע. הכל היה בגדר הזמנה לחומרים שילוו אותנו בשיעורים הקרובים, ובעיקר הייתה האיכות של מפגש אנושי חם ומקרב. 

בכיתה יא' של נעמי הררי:

עונג נפל בחלקי השנה לחנוך לתוך הוראת פילוסופיה בתיכון את ד״ר אמנון מרום. אמש העברתי לו את המושכות וזכיתי להזדמנות נדירה לצפות בכיתתי לומדת. לצד ההנאה הצרופה והאפשרות להשתתף בשיחתם ממקום שאינו מנהל אותה כבדרך כלל, התאפשר לי גם לצפות, במיוחד דרך ריבועי הזום, בהבעות פנים, אופני למידה, דפוסי השתתפות וכד׳, ההתבוננות אשר תאפשר לי בהמשך לדייק את השיעורים.

לקראת הצפייה בשעה השנייה של הסרט ״מטריקס״, וההשוואה שלו למשל המערה, אמנון ביקש מאיתנו לחשוב על הנקודות הבאות:

1. מה הנמשל של הסרט? מה הסרט אומר על המצב האנושי?  

2. איך יודעים מה אמיתי? מהי האמת? מהי המציאות? על מה מסתמכים כדי לדעת?

3. מיהו המחנך הפילוסוף בסרט? שמוציא את האנשים מהמערה? שאומר להם לאן להפנות את התבונה?

4. תהליך היציאה מהמערה: איך זה בסרט? לעומת היציאה מהמערה, איך היציאה מהמטריקס? 

5. מה קורה אחרי שיצאנו מהמערה? האם מצבנו טוב יותר או רע יותר?

בסיום אספנו את המחשבות וכראוי לפילוסופים יצאנו עם יותר שאלות. בתוך כך צדה אזני אמירות כמו: ״למה אומרים שהמטריקס לא אמיתי - גם בוואצאפ ובזום אנחנו לא באמת מתקשרים, אבל זה אמיתי לא פחות...״

נקודה למחשבה. הרבה עבר עלינו מאז צאת הסרט בשנת 1999. בעיקר העסיקה את התלמידות השאלה למה לקחת את הגלולה האדומה? לשם מה לדעת?? למה זה טוב בכלל???

במגמת הספרות:

בכיתה י' של ענת שרון בלייס:

נפגשנו שוב בקרון הספרים וחזרנו אל נושא מרכזי של המפגשים שלנו: קראנו ריאיון עם רוזה פארקס, האישה השחורה שסירבה לקום לאדם לבן באוטובוס בשנת 1955 והציתה את המחאה נגד החוקים המפלים .

כך הרחבנו את מסגרת השיחה בגזענות ואפליה לעיוורון אנושי. משם פנינו אל שיר התימניות של אלתרמן, "שמחת הספונג'ה" שהוא משורר עליה ודיברנו על הסטריאוטיפים, גבר כותב על אשה, והאם יש בו ביקורת או לא ומשם המשכנו לשיר שירות הלקוחות של יודית שחר, שיר עכשווי ביקורתי על עולם העבודה שבו היא מבקשת לכתוב ההיפך מהדרך בה כתב אלתרמן.

בכיתה יא' של חיה גלמן :

גם השבוע הקדשנו את החלק הראשון של המפגש לדיון ומשוב בחיבורים שהתלמידות הביאו. העמדנו זה מול זה שני חיבורים על הנובלה האף מאת גוגול. בחיבור אחד הכותבת טוענת שבמסע החיפוש אחר האף הנעלם שלו, הגיבור אינו עובר תהליך פנימי של שינוי ואינו מתפתח. כותבת אחרת טוענת שבתהליך החיפוש אחר האף הגיבור מתפתח ועובר תהליך של שינוי. שתיהן אגב, עקבו בחיבוריהן אחר התחנות במסע של הגיבור ועיגנו כל טענה שלהן מתוך הטקסט עצמו. אז מי צודקת? כדי לקבל החלטה נדרשנו לחזור אל השאלות – מהי ההתפתחות של הגיבור?  למה הכוונה כשאומרים שהגיבור עובר תהליך של שינוי? האם מעבר בין תסכול על היעלמות האף לשמחה על המצאו נחשב התפתחות? האם השינוי החיצוני בפניו של הגיבור מעיד על שינוי פנימי? יחד הגדרנו מהי למעשה התפתחות ומכאן, הדרך לקביעת הטענה הנכונה כבר היתה קצרה מאד.

בחלק השני של הזמנתי את התלמידות לבחור מתוך המקראה מי תהיה היצירה הבאה שנלמד. לאחר דיונים קצרים בחרנו -  "דון קיחוטה" לסרוונטס.  הפעם, באופן חריג בחרתי לא להתחיל מהטקסט עצמו.

הקרנתי שני שירים מקסימים מהיוטיוב – "זה הכל בשבילך" מאת דני סנדרסון ואת הקליפ היפייפה של Carter U.S.M. לשיר "The Impossible Dream".  עוד לפני שהתחלנו לגעת ביצירה צפינו בשני סוגים מודרניים של ביטויי אינטרטקסטואלי לטקסט העתיק, האחד במילות השיר והשני בפרשנות הוויזואלית של שיר, שאמנם אינו מזכיר מפורשות את הטקסט הקדום, אך הסיפור שעולה בקליפ עצמו לוקח אותנו אל היצירה של סרוונטס.

לאחר ההאזנה כתבנו כמה משפטים בהשראת השירים. יצאנו מהשיעור עם סקרנות רבה לקראת הקריאה ביצירה המקורית.