שבוע הלימודים ה 20 בבית החינוך למדעי הרוח במכללת אורנים. היום רק פילוסופיה (כיתת ספרות נעדרה עקב טיול שנתי של תלמידות הרדוף):
בכיתת הפילוסופיה של נעמי הררי:
מה קורה לאדם בעולם שבו אלוהים מת? זו השאלה שעמדה במרכז הדיון שלנו בכיתת הפילוסופיה אמש. לא ממש היינו צריכים את הטקסט של ניטשה כדי לקבל את התשובה. נפעמתי ממש מתשובות התלמידות:
העדר השגחה, ריק, פניות לראות את האמת, כורח לקבוע את המוסר בעצמנו, צורך לקחת אחריות על מעשינו ולהיות מעין אלוהים של עצמנו בעצמנו, הם רק חלק מן התשובות שרשמתי על הלוח מפי התלמידות.
עוד לפני שקראנו את הטקסט הלוח נראה כמו סיכום של ניטשה. התרגשתי ממש. קונסטרוקטיביזם במיטבו. כתה במיטבה. לצד זאת נועה ביקשה מיוזמתה לשתף בפרויקט מדעים שהיא עושה במסגרת בית הספר.
בדיון שהם עורכים על חסרונות ויתרונות ההנדסה הגנטית היא הציגה בפני הכיתה שלנו טיעונים מהכיתה שם. נעמה אמרה שאימה המורה בדיוק ביקשה ממנה לעזור לה לדייק טיעונים בעד ונגד הנדסה גנטית
לטובת דיון עם תלמידיה. שמחתי על האדוות שהעיסוק הפילוסופי יוצר בעולם שמחוץ לכיתה שלנו, אבל לצד השמחה התעקשתי על הדיוק הפילוסופי: מה השאלה הפילוסופית שאתן יודעות לשאול עכשיו שלא ידעתן
לשאול קודם, הקשיתי. קצת גמגמו. יש עוד מה ללמוד....
בשיעור השני התארח המורה יונתן שילון בכיתתנו. התלמידות התבקשו להביא טיעון שהן רואות בו אמת, ויונתן נכנס לנעליו של ניטשה והגיב עליו בשמו. תוך שהתקדמנו עוד צעד בהיכרות עם ניטשה, הייתה לי הזדמנות
להיחשף לאמיתות שמנחות את תלמידותיי בחייהן. כמה קסם.
Commentaires