שבוע חמישי. למרות ועל אף אנחנו מתקדמים ומתייצבים – בית חינוך מכללת אורנים חי ונושם :
במגמת הפילוסופיה:
בכיתה י' של יונתן שילה דיין:
השבוע השלמנו את מחזור השיעורים שהוקדש להכרות עם סוקרטס והאפולוגיה. התחלנו בשיחה על 'איך זה שכוכב' לנתן זך, ששימש מעין עוגן להבנת העמידה העיקשת של סוקרטס ודבקותו בלבדות במעמד המשפט.
לאחר מכן עשינו חזרה על מבנה הדמוקרטיה האתונאית, על הידיעות שאספנו אודות סוקרטס לאורך השיעורים, ותרגלנו לרגע תשאול סוקרטי כאשר התלמידים התבקשו להתקיל אותי בשאלות קיומיות ולאתגר בשאלות המשך.
בחלקו השני של השיעור חזרנו לקריאה בטקסט עצמו עם החלקים השני והשלישי הנועל. לאחר צפייה בסרטון על חיי סוקרטס עברנו לעמוד פאדלט משותף שבו התלמידים התבקשו להשיב לשאלות מסכמות כגון מה סוקרטס מציע לנו,
ממה הוא מבקש מאיתנו להימנע, וכיצד אנחנו פוגשים את עצמנו נוכח דמותו של סוקרטס כפי שהיא עולה מתוך הטקסט. ישנם בהחלט תלמידים שמשתתפים, אולם אתמול הרגשתי שדיברתי יותר מהרגיל, ושוב חוויתי את הקושי לאסוף כיתה בהיקף גדול בזום, כאשר חלק לא מבוטל מהתלמידים ללא מסכים דולקים.
בכיתה יא' של נעמי הררי:
המטריקס. זה היה נושא השיעור שלנו אמש. פתחנו בחזרה קצרה על משל המערה ונמשליו, וחיברנו לפייק ניוז, מנהיגות פוליטית ושאלות של חינוך ומעמד האמת. המשכנו בשאלה האפיסטמולוגית המורכבת - איך יודעת הפילוסופית שיצאה מהמערה ולא פשוט נכנסה למערה אחרת? (כמובן שעמדתי על האירוניה שבשימוש בלשון נקבה בהקשר זה...) וקישרנו את עצם השאלה לעולם הפוסט-מודרני שאנו חיות בו לעומת העולם שאפלטון חי בו.
בתום הדיון עברנו להקרנה של השעה הראשונה מתוך המטריקס. התלמידות התרשמו מהסרט (רק מיעוט קטן הכיר אותו לפני השיעור) והסתקרנו להמשכו בשבוע הבא. אני ניצלתי את האקשן כדי לדייק את ההשוואה למשל ולדון בשאלות שעולות בהן דרך הצפייה. השאלה העיקרית ומבחינתי המטרידה ביותר הייתה: למה לקחת את הגלולה האדומה??! מה כל-כך רע בבורות??! לתחושתי מה שהיה מובן מאליו רק לפני מחזור או שניים (אפילו במדגם הזעום והלא מייצג של כיתותיי בדרך רוח), הפסיק להיות כזה היום.
במגמת הספרות:
בכיתה י' של ענת שרון בלייס:
פגשתי את התלמידים בחנות הספרים "קרון הספרים" בקרית טבעון ועשינו שיעור קצת אחר. הם הסתובבו בחנות וכל אחד בחר ספר ואז שוחחנו על הבחירה שלהם. חלקם על ספר שאהבו וסיפרו עליו ומה תפס אותם, אחרים על ספר שרוצים לקרוא. דיברנו על המחברים , סוג הספר והגיבורים. ספרות פנטזיה וספרות זרם תודעה ועוד. בין הסופרים היו ג'ימס ג'ויס, אדגר אלן פו, סוזן קולינס ועוד
בכיתה יא' של חיה גלמן :
כיצד כותבים חיבור פרשני? האם מתאים לכתוב בחיבור "ת'כלס", או, "הצד ה"נזרק"? מתי עובר הגבול בין פרשנות אפשרית לפרשנות שאינה "קבילה"? כיצד מעגנים את הטענות הפרשניות? החלק הראשון של המפגש הוקדש כולו לקריאת החיבורים ההשוואתיים שהבנות כתבו בבית לשני שירי הפרדה: "כשצילצלת רעד קולך" לזך ו"שיר הפגישה האחרונה" לאחמטובה. הצגנו שלושה חיבורים במסך המשותף, באופן שמאפשר לכולנו קריאה צמודה ומשוב.
לא הסכמנו על הכל, הזענו לא מעט ובעיקר ממש עבדנו. אחת הבנות הרחיקה לכת ופירשה את שני השירים כפרידה לאחר מות אהוב/ה. ניסינו להבין היכן זה עולה בשיר והאם זו אפשרות שנוכחת לאורך השיר כולו.
הבנו עד כמה חשוב לעגן כל טענה מתוך הטקסט ולא "מעליו". וחזרנו על מנטרת ה"הכל נמצא בטקסט". בחלק השני של המפגש חזרנו לנובלה האף. קראנו יחד חמש שאלות שעוסקות בנובלה והתחלנו לבנות לכל שאלה תכנון תשובה.
מה הטענה המרכזית, מה יהיה בפתיח, נקודות להתייחסות, עיגון בציטוטים וכיו"ב. הבנות קיבלו משימת לבית – לבחור שאלה אחת ולכתוב לה תשובה במבנה של חיבור פרשני. בסוף השיעור חזרנו לפינת השאלה – מהי הספרות?
וכיאה לשיעור המתיש כך היו גם התשובות. להלן דוגמיות: "היום הספרות רחוקה, לא נוגעת, לא פוגעת ובעיקר טכנית." "הספרות מבקשת שנדבר מתוכה ולא רק מתוכי", "הספרות מעייפת ודורשת הרבה עבודה."
Comments