שבוע שני בבית החינוך שלנו בעמק. מתחילים לבנות שגרה :
במגמת הפילוסופיה:
בכיתה י' המשולבת של רותם וגנר ועומר בן דוד
שמחנו לגלות שכמעט כל התלמידות שנכחו במפגש הקודם הוסיפו לבוא גם הפעם. לאחר חזרה קצרה על המהלך משבוע שעבר, שבנו אל תרגיל הכתיבה בו סיימנו, בעקבות הקריאה ב'שמיים' של שימבורסקה. ביקשנו מכל תלמיד לכתוב פסקה על עצמו, שמתחילה, כפי שעושה השיר שקראנו, במשפט 'מזה צריך היה להתחיל'. התרגיל היצירתי היווה גם תרגיל היכרות ראשוני, והיה כיף לשמוע את ההקראות בזו אחר זו. סגנון הכתיבה, והנכונות להתמודד עם התרגיל, היו מגוונים באופיים; הפגנו את המבוכה שבהיכרות, ובהקראה הראשונה, בהרבה הומור.
לאחר סבב ההיכרות הארוך יצאנו להפסקה קצרה, וכששבנו ערכנו היכרות מעמיקה יותר עם מושג ה'מיתוס'. ראשית ביקשנו מחברי הקבוצה לנסות ולהגדיר את המושג ולהציע דוגמאות למיתוסים. ההצעות השונות היו נהדרות, ולאחר שלב הדיון ערכנו סדר בכלל הממצאים והצענו ביחד הגדרה כוללת ורחבה למיתוס, כ'הסבר לתופעה טבעית או אנושית, או מענה לשאלה מהותית, הניתן בצורת סיפור'. הבדלנו ביחד בין מיתוס לצורות אחרות של הסבר - כמו למשל הטענה של תאלס על הראשית, ועסקנו גם בדוגמאות מורכבות יותר, כמו הטקסט המקראי, או שר הטבעות של טולקין.
לאחר שנתנו ביחד הגדרה ראשונית למיתוס, התחלקנו לחברותות וקראנו את 'טרחתו של הליוס' של מימנרמוס, משורר יווני בן המאה ה-7 לפנה"ס, טקסט פואטי שממחיש את אופייה של המחשבה המיתית ומציע הסבר לזריחתה המחודשת של השמש מדי בוקר. לאחר העבודה בחברותות, שבנו למליאה והקשבנו למחשבות היפות שעלו בקבוצות.
בחלק האחרון של השיעור דיברנו בקצרה על מושג הפרדוקס, הצגנו את הפרדוקסים של זנון ואת פרדוקס 'הספינה של תזאוס', ואגב כך סיפרנו גם את המיתוס של תזאוס והמינוטאור, וסיימנו בדיון בתורתו של היראקליטוס: למדנו על תורת הניגודים, על המחשבה ההיראקליטית על-פיה הכל נמצא בשינוי תמידי וקראנו פרגמנט פואטי בו מהלל היראקליטוס את הריבוי והשוני, אנטי-תזה לשני הקדם סוקראטיים הקודמים בהם עסקנו.
היה שיעור עמוס, יצאנו ממנו בתחושה טובה. כיף לגלות את חברי וחברות הקבוצה, שעושים רושם נהדר עד עכשיו!
בכיתה יא' של קובי אסולין
נפגשנו לשיחה מוזרה בזום. בתחילת הדיון המשכתי את השיעור הקודם, עשיתי חזרה על משמעות המושג מטפיזיקה, עמדתי שוב על הדוגמאות שדיברנו בהן (גוף לנפש, דטרמיניזם, משמעות הקיום) . לאחר מכן עמדתי על המושג תורת ההכרה, אפיסטמולוגיה, דיברנו על שלושת תנאי הידיעה, מה מבחין בין ידיעה לאמונה או סברה. אז ניגשנו לעניינים האמיתיים, לתורת האידאות של אפלטון. ניסינו לראות את החשיבות שהשאלה, מה מניע אותה וכן את צורת החשיבה הגאונית של אפלטון. הראינו כיצד הוא מגיע מהפרטיקולריות אל הכוללים, אל האידאות. בהמשך לכך העמדתי תרגיל כתיבה בזוגות , משל המערה. התלמידים התבקשו לקרוא, ואז לפרש בכתב , מחכה לראות את התוצאות. נתראה שבוע הבא , בישראל.
בכיתה יא' של יעל אבוקרט קליין
הקדשנו את השיעורים למבוא קצר לתרבות המערב, להבנת התפיסה והתודעה שרווחה בתקופות השונות, לאווירה והשלכותיה על התחומים השונים בתקופות השונות על האמנות, המדע, התודעה וגם על מצב הרוח. התחלנו ביוון העתיקה והמשכנו בימי הביניים, רנסנס, בארוק ועד לנאורות. בכיתה זו יש כמה תלמידות עם תשוקה עזה לאמנות ואופנה שלקחו חלק , הפגינו ידע נלהב והעשירו את השיעור. נושא שעלה בהתלהבות ופותח במיוחד על ידי התלמידות הוא כשדיברנו על כך שהתחילו להדפיס ספרים במאה ה18 ואז הן ציינו שזה היה כמו עם הטלפונים הסלולריים היום, שהורים היו מודאגים מהילדים שכל היום קוראים ספרים, ופיתחנו את הנושא בהומור.
בהמשך התחלנו בהגדרת המושגים תכלית ואמצעי, כמצע לכך שתכלית הפילוסופיה והמדע משתנים בתקופות השונות. כשהגענו ליומרת הנאורות ובתוכה קאנט שתכלית האתיקה שלו היא לבסס דוקטרינה שתחייב כל בעל תבונה, הגדרנו את המושגים דוגמה ודוקטרינה והתלמידותים השתדלו להבין את המושגים ולדייק אותם. העלינו ודנו בהרבה דוגמאות לדוגמות ודוקטרינות. דיברנו על מצע פוליטי שיש בו מקום לשיח ועל כזה שאין. והעלינו הסתייגות מאימוץ תיאוריה ואורח חיים יפים ככל שיהיו כדוקטרינה. לקראת בחירות בהקשר הפוליטי לומר "אני שם רק מחל" או "אני שם רק אמת" בקלפי זהו קץ החשיבה. תמיד צריך לבחון דברים מחדש, את התנהגות ובחירות נבחרי העם והמנהיגים, את המצע של המפלגות שאנו מאמינים בהן, וגם את רלוונטיות המצע לתקופה.
בכיתה יב' של יונתן דיין:
אתמול המשכנו עם סארטר והאקזיסטנציאליזם, אלא שהתנופה שאפיינה את השיעור הראשון דעכה מעט. התלמידות נראו עייפות מהרגיל, לא כולן אמנם. אני משתדל להקפיד איתן על רישום במחברת, אז שילבתי בחלקו הראשון של המפגש בין חזרה על מושגי היסוד של הגישה האקזיסטנציאליסטית, לעתים בקצב הכתבה, לבין המשך קריאה ב'אקזיסטנציאליזם הוא הומניזם'. בחלקו השני של השיעור תכננתי תרגיל למידת עמיתים בו הן נדרשו להשיב לשאלה שעוסקת בדילמת הסטודנט מתוך הטקסט, ולהשוות את הכתיבה שלהן לעמית.ה. בפועל, הם התקשו מאוד להתגייס לכתיבה בשעה הזו של היום, אולי גם מכיוון שאינן מורגלות. נראה שנדרש להזיז את תרגילי הכתיבה לשעה מוקדמת יותר.. יצאתי מעט מוטרד, שזו אולי עמדה לא רעה להגיע אליה ללימודי מחשבת האבסורד של קאמי בשבוע הבא.
במגמת הספרות:
בכיתה יא' של איריס אליה כהן:
אז אתמול היינו בהרכב מלא, כל 14 הבנות שלנו, חגיגה! המשכנו בקריאה וניתוח של שמחת הכתיבה של שימבורסקה (תודה לרותם על המערך!) דנו במושגים כארספואטיקה, אימג', אירוניה, אמביוולנטיה, וסרקזם, דיברנו על טקסט וסב טקסט, פשט ודרש, בשיעור השני צפינו בהרצאה קצרצרה ביו טיוב של ניסים קלדרון על כתביה וכתיבתה של שימבורסקה ואז קינחנו, לשם העשרה עם 3 שירים נוספים של שימבורסקה: כף יד, ורמיר וכתיבת קורות חיים. דיברנו על עבודתם החשובה של המתרגמים ובפרט זו של פרופ' וויכרט, אפילו גלשנו אל תרגום השיר קורות חיים באנגלית, (לא משהו לדעתי, אבל יתכן שאני טועה) הקפדנו לכתוב הכל הכל במחברות והבנות נתבקשו לענות על שתי שאלות. בכתב. מה פירוש המונח ארספואטיקה ומהם ייצוגיו בשיר שמחת הכתיבה, ואילו תמונות/אימאגים עולות מן השיר ומה הן מייצגות. ביקשתי מהבנות כשיעורי בית, לכתוב מה הן היו כותבות בקורות החיים שלהן.
Comments