השבוע ה 23 בקמפוס אורנים. איזה ערב היה לנו בראשון!! הללוייה!
במגמת הפילוסופיה:
בכיתה י' של יעל אבוקרט קליין
השבוע אירחנו את כיתת הפילוסופיה של קובי והספרות של איריס אז נפגשנו בפורום רחב של כל שכבת י'. בוואטסאפ הקבוצה לפני כמה ימים, הן נתבקשו להגיע לבושות כיווניות, ולהביא ציטוט על מהי אהבה, משיר שבוחרות.
התלמידותים הגיעו לבושותים בלבוש יווני מסורתי והתכנסנו לקריאת "המשתה" במעגל גדול בחדר המליאה.
בשיעור הראשון התחלנו בקריאה במעגל, כשכל אחת מקריאה חלק על בסיס רצון חופשי. השמות הארוכים עם הס' היו מאתגרים אבל סך הכל הרבה השתתפו והקריאו. כשהגענו לחלק שבו כל אחד ינאם לכבוד ארוס, עשינו פאוזה מההקראה
וכל אחת שתפה בציטוט שבחרה. זה המקום בו הרגשתי שהפורום באמת גדול, זה לקח הרבה זמן,
וכל אחת גם הקדימה והסבירה איך בחרה ומאיפה והתנצלה שלא ראתה את ההודעה בזמן וכולי. השלב הזה שכשתכננתי אותו, דמיינתי אותו כמחבר ואולי מעודד דיון ראשוני על מהי אהבה, לקח הרבה זמן וחששתי שאם נתמסר אליו לא נזכה
לקרוא את הטקסט. מה שכן, לגבי תלמידה שלי, שלא מעיזה לדבר בשיעור שיתפה בציטוט ואולי זו פעם ראשונה שאני שומעת את הקול שלה אז זה היה משמח. בסוף סיימנו והקראנו את נאומו של פיידרוס על כך שהאהבה הופכת אותנו לטובים יותר.
ויצאנו להפסקה.
בהפסקה גיליתי שהתלמידותים התקשו בפורום, ספרות הרגישו שלא מבינות וקצת נבהלו או נאטמו כלפי ה"טקסט הפילוסופי" בעוד כל מה שקראנו עד הלום היה ספרותי בלבד. וגם פילוסופיה הרגישו שזה פורום גדול ובכלל רצו יותר לעשות
דיונים ולהקריא ציטוטים. וזה עוד מבלי שאני יודעת מה היו התחושות של הכיתה של קובי... מודה שהתאכזבתי מחוסר הפתיחות אך בכל אופן, לא רציתי לוותר ולהיענות לרצון שלהן פשוט לעשות דיונים או לוותר על תלמידות ספרות.
אני גם מרגישה שזו מתנה איכותית שתוערך אחר כך גם למי שפחות התחבר בהתחלה. אז בשיעור שאחרי (היינו איזה 6 פחות) התחלתי עם נאום בעצמי, שמסביר על זה שאפלטון הוא פילוסוף וגם סופר והוא חיבור אמיתי בין משהו שאגב
מלכתחילה לא צריכה להיות בו כזו הפרדה. פילוסוף שכתב כסופר ולא כמסה ספרותית השמורה לפילוסופים בלבד, שזה אדיר ונדיר, ויש לזה אמירה אסתטית ונפגוש אותה רק אם נקרא את הטקסט.
הן תלמידות של פילוסופיה וספרות וזה מבדיל אותם מכל אחת שיכולה 'לסכם מויקיפדיה' מה אפלטון חושב על אהבה. יש ערך למפגש עם הטקסט וזו זכות לקרוא את זה. איריס ונויה אחר כך הסבירו והאירו עוד מצדן ואז המשכנו.
ניסיתי תוך כדי גם להתיחס ולהסביר מה שצריך לתלמידות ספרות כגון רקע מהי פילוסופיה וכולי. המשכנו בקריאה של הנאומים היפים על ארוס השמיימי וארוס ההמוני, ואחר כך את הסיפור על המינים שנחתכו לשניים וזה מסביר את
המשיכה ותשוקה של הזוגות עד היום. תוך כדי שוחחנו על האוירה הלהט"בית שעולה מן הטקסט ושבאמת התרחשה ביוון העתיקה. ציינתי שזה מאוד יפה שזה משהו טבעי שהכירו בו חיו אותו ויש לו מקום בטקסט ובסיפורי המיתוס.
לי באופן מחתרתי היה רצון מאוד גדול שנגיע לזה, כי אני מרגישה שיש הרבה תלמידותים להט"ב ושזה יכול לחזק אותןם לקרוא בטקסט שפשוט מביא את זה ומכיר בזה מלפני כאלפיים שנה מבלי לנסות לשלול לגיטימציה מצד זה או אחר.
השיעור השני היה טוב יותר, מוחזק, מפוקס ונעים יותר.
בכיתה יא' של יונתן דיין:
כיתת פילוסופיה ביא' ממשיכה להציב אתגרים של היעדרויות והתמסרות. לאור נוכחות דלילה יחסית (7 תלמידים ותלמידות), החלטתי לוותר על החלק הפרונטלי (היינו אמורים ללמוד נושא חדש ולא רציתי ללמד חצי כיתה ולמצוא את עצמי
חוזר על עצמי עבור המחצית השנייה של הכיתה בשבוע הבא), ולהקדיש את המפגש כולו לעבודה אישית על עבודות החקר בכיתת המחשבים. הם חיפשו חומרים, הלכו לספרייה, קראו, בהו בחלל, ואני עברתי ביניהם במטרה לסייע.
מרביתם כבר התגבשו על נושא. ממשיכים להושיט את הספינה למרות המפגש התכוף בשרטונים
בכיתה יב' של עומר בן דוד:
מפגש פרידה מסכם וחגיגי מהמטאפיסיקה של קאנט. במפגש הקודם סיימנו לקרוא בפרק הראשון בטקסט, והגענו עד להפרכת האידאליזם, ובדיוק מנקודה זו פתחנו את המפגש הנוכחי. חזרנו על עקרונות העמדה האידאליסטית, והבדלנו, כפי שעושה קאנט, בין האידאליזם נוסח ברקלי לזה שמייחס קאנט לדקרט. לאחר מכן, ניסינו לשאול במה נבדל האידאליזם הטרנסצנדנטלי שמציע קאנט. קראנו את הפרכת האידאליזם מתוך ביקורת התבונה הטהורה, וניסינו להבין מדוע
לטענת קאנט הוכחת קיום האני אצל דקרט טומנת בחובה הנחה על קיומו של הדבר כשלעצמו. דיון מופשט ומאתגר מאוד, שתסכל כמה מבין התלמידות, אך לא ויתרנו!
לאחר ההפסקה המשכנו לשני חלקים נוספים במטאפיזיקה הקאנטיאנית: ראשית הצעת הפיתרון לבעיית האינדוקציה, ושנית סקירת האנטינומיות. שיעור דחוס מעט, אך היה לי חשוב לעמוד בחלוקת הזמנים שלנו, ולהיפרד מקאנט, על אף שיכולנו להמשיך ולדון בו עוד זמן רב. ערכנו דיון מסכם ונפרדנו לשלום. בשבוע הבא נמשיך לטקסט של ראסל, מתוך "בעיות הפילוסופיה", בו נחתום את יחידת הלימוד במטאפיסיקה. הגיע הזמן להמשיך הלאה, למחוזות אחרים.
במגמת הספרות:
בכיתה י' של איריס אליה כהן:
אתמול נערך המשתה ביוזמתה, הובלתה וחוכמתה של יעל אבוקרט. בבוקר עוד חשבתי שאנהל שיעור רגיל (יש לי תרגיל מהמם על זרש, ושתי ואסתר הנסמך על רשימות גאוניות של שהרה בלאו) אבל כשיעל כתבה מה התוכנית פה בקבוצה
ניתרתי ומיד התחננתי, אפשר להצטרף אליכם? ומה אני אגיד? אני מלאת בושה שלא הכרתי את הטקסט העתיק כשם שהוא מבריק קודם. מדובר בטקסט חובה, לעניות דעתי, פלורליזם מחשבתי גופני ורגשי שפוקח עיניים ולב, אותו לב שכ"כ
חסר אצלנו בימים אלה.
לתלמידות שלי לא היה קל. הן אפילו התלוננו אחרי החלק הראשון, שהן לא מבינות כלום ושזה לא ספרות ולמה לא לומדות ספרות, אבל בחלק השני, אחרי מניפסט הסבר של יעל ושלי, חוץ מנערה אחת, שכבר נאטמה, נראה לי שהבנות
האזינו והחכימו. מטבע הדברים, קשה מאד בפורום כ"כ גדול להשמיע קול, אבל החלק שבו יעל ביקשה את ציטוטי האהבה שהם הכינו מראש, היה לא פחות ממדהים, ואני כ"כ מצטערת שאין לי מכשיר הקלטה באוזניים.
הציטוטים שהם והן הביאו, כל שלוש הכיתות, היו מאלפים.
בכיתה יב' של חיה גלמן :
משחקייה של כתיבה, אינטרטקסטואליות והשראה – השיעור הוקדש הפעם לאפשרויות הבלתי נדלות לספוג השראה מספרות ולנהל שיח מתמשך עם הטקסטים שקראנו. לאחר מספר שיעורים בהם תרגילי הכתיבה נועדו לחדד את הכתיבה העיונית כדי להכין את עצמנו לשאלות בגרות על הטקסטים שנלמדו, הפעם החלטתי לנוח קצת בזרועותיה הרחבות של הכתיבה היצירתית. בתחילת השיעור ביקשתי מכל התלמידות להכין רשימה, ע"פ זיכרון, של כל הטקסטים שקראנו יחד השנה. והיו לא מעט. לאחר מכן קיימנו רצף של תרגילי כתיבה ושיתופים שנמשך לאורך כל השיעור, כאשר כל תרגיל נבע באיזשהו אופן מהתרגיל הקודם, וכולם נכתבו בזמנים קצובים ובהשראת הטקסטים שלמדנו, בכל תרגיל מעבר לטקסט אחר. בתרגיל הראשון התלמידות התבקשו לכתוב טקסט שמנהל איזשהו דיון עם אחת היצירות שבחרה מהרשימה. בשלב השיתוף וההקראה הקבוצה נדרשה לנחש לאיזה טקסט מתייחס הטקסט החדש.
בתרגיל השני, ההוראה היתה לבחור דמות מאחד הטקסטים האחרים ואיכשהו לחבר אותה וליצור הקשר לאחד הרעיונות מהטקסט שכתבו קודם. בשלב ההקראה ניסינו לנחש מי הדמות.
הוראת התרגיל השלישי היתה לפתוח טקסט עם המשפט האחרון של הטקסט הקודם. בתרגיל הבא ביקשתי לבחור מרחב פיזי - לוקיישן מסוים מאחת היצירות שנלמדו וטרם כתבתי עליה היום ולכתוב טקסט שיתייחס למרחב הזה.
כל הטקסטים בתרגיל זה נכתבו בגוף ראשון, אז בתרגיל הבא ביקשתי לכתוב את אותה ההתרחשות אבל בגוף שלישי. בתרגיל החמישי התלמידות התבקשו לבחור משפט אחד מכל הטקסטים שכתבו ולהפוך אותו למוטו לטקסט חדש שיכתבו.
מטקסט לטקסט החושים התחדדו, היד הכותבת קצת כאבה אך מאד השתפרה והרעיונות הלכו והשתכללו. את הרצף סיכמנו בדיון קצר על המעשה האינטרטקסטואלי ועל המשמעויות המגוונות שהוא יכול להוסיף לכתיבה.
על הטקסטים הקודמים שקראנו כפלטפורמה להתייחסות ולהבעת רעיונות ולעתים כפריזמה דרכה אנו מתבוננים בחיים של אחרים ושלנו.
Comments