שבוע שביעי של לימודים בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים – זה מה שהתרחש אצלנו אמש:
בכיתת הפילוסופיה של נעמי הררי:
אמש קיימנו את שיעור הפילוסופיה שלנו באולם סנדרס באוניברסיטת הרווארד. כיוון שליאור לא סגר את כל כרטיסי הטיסה בזמן נעזרנו בפלאי הטכנולוגיה ונכנסנו לשיעור המבוא בקורס על צדק של פרופ׳ סנדל בעזרת היוטיוב.
כבר הופתעתי מזמן להווכח שכמה נערות הכירו את בעיית הקרונית והעלו אותה בכתה במספר דיונים. עתה הן הופתעו שאפשר להמשיך ולהעמיק בה מעבר להיותה אנקדוטה רגעית. נעזרתי בהילה של הסטודנטים בהארוורד
ובכישרון הבמה של סנדל כדי לשטוח בפני תלמידותיי את שני קווי הטיעון העיקריים באתיקה אותם נחקור בסמסטר הקרוב - טלאולוגיה לעומת דאונטולוגיה. כוונה לעומת תוצאה כקריטריון לשיפוט המוסרי.
מה שבתחילת השיעור נראה כשאלה רטורית, הפך לקראת סופו לדילמה של ממש. התפתחות פילוסופית. עשינו משהו בשעות שהעברנו יחד.
בכיתת הספרות של חיה גלמן:
נושא השנתי שלנו "הדרך" משתקף גם בתהליך הלימודי שכולנו עוברים יחד. אפשר לומר שעד כה התלמידים הפגינו הרבה ביטחון בקריאת טקסטים ובתהליך הפרשני. אתמול היתה נקודת מפנה חשובה והעלנו הילוך ב"חדר הכושר"
הטקסטואלי שלנו. שרירי הקריאה והחשיבה קצת שרפו והתלמידים החלו סוף סוף להזיע. התחלנו לקרוא יחד את הטקסט הנפלא שכתב פרויד לחברו הסופר רומן רולן – "הפרעת זיכרון על האקרופוליס". פרויד מספר על זיכרון מטיול
לאתונה אליו נסע עם אחיו לפני יותר משלושים שנים ובעת שביקרו באקרופוליס חווה פרויד תופעה נפשית אשר לדבריו, מעולם לא היתה מובנת לו והיא צפה וחזרה בזיכרונו בשנים האחרונות. את חקר החוויה ומסקנותיה מתאר
פרויד במכתב לרולן.
התלמידים הפגינו התמודדות מרשימה עם הטקסט הפרוידיאני שמתאר שלב אחר שלב את החקירה שמנסה לפרש מדוע כשהגיע פרויד לאקרופוליס המפורסם, עליו למד וקרא בימי התיכון, הוא לא חש התפעלות ורוממות רוח כפי
שאולי היה מצפה. פרויד מוליך את הנמען שלו (האם הוא רק רומן רולן?) בדרך חקירה פתלתלה, כשבכל שלב כשנדמה שהגענו להבנה, הוא לוקח את החקירה לזווית פרשנית נוספת שהופכת להיות יותר מורכבת להבנה.
הטקסט מעמיד חוויה חזקה של נקודת מפגש של ההווה עם העבר שיוצרת אי נוחות מטרידה, ולאט לאט מתבהרת בדומה לפרשנות בגישת החלום של פרויד.
ניסינו להבין איזה מן טקסט זה, ברכה ליומולדת? לא ממש, מכתב? לא הכרנו עד כה מכתב כה ארוך ומורכב, סיפור? כן, יש שם גם סיפור, אך האם הטקסט הוא סוג של פרוזה? לא ממש, האם זה מאמר, או, מסה? בקיצור, אנחנו
עוד חוקרים את זה. מה שכן גילינו, שתהליך החקירה שפרויד עושה מאד מזכיר את התהליך הפרשני שאנחנו עושים לכל טקסט ספרותי ויותר מכך, היחס של פרויד אל המקום הגיאוגרפי אליו הגיע, העלתה את היחס שלנו אל
הספרות כמקום שכבר ביקרנו בו ואנו חוזרים אליו דרך הטקסט הספרותי. כלומר, החוויה שנוגעת למקום גיאוגרפי עוסקת לא רק בפיזיות שלו, אלא גם בטקסט עצמו כמקום, כמרחב. המרחב הזה היה מרתק ומאתגר לתלמידים.
קראנו כמחצית הטקסט ונמשיך בשבוע הבא.
Comments