שבוע 11 של לימודים בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים.
הנסיבות (העדרה של חיה מן השיעור) הובילו אותנו אמש לפתוח במפגש מליאה שחיבר את בית החינוך הצעיר שלנו ליחידה אורגנית. זו הייתה הזדמנות עבורי (נעמי) ועבור מיכל להתבונן לרגע במימדים הריאליים של המרחב שאנחנו
מובילות יחד עם חיה. ״הישגי״ מבחן פיז״ה האחרון היוו תירוץ לשוחח על למידה, בית-ספריות והערכה. ״הזמנו״ את דני לסרי לכיתה ונעזרנו בהרצאותיו על חינוך בעד האדם כדי לבדוק אלטרנטיבות לקיים שכולנו מתנהלות בתוכו
במידה כזו או אחרת. מה יצא לנו? ראשית שחרור קיטור על מה שקיים. השיח השגור יש לומר.
אולי קצת דנו במה שפחות מקובל לדון בו בין מורות לתלמידים. ומה הלאה? האם נפתחנו באמת לאלטרנטיבות או שהאיום על איזור הנוחות המוכר דווקא גרם לנו לגונן עליו והאיר את יתרונותיו? שאלה טובה....בחלק האחרון של היום התפצלנו לכיתות. תלמידות ספרות שיחררו עוד קיטור על מה שקיים בהן ממש ברגע זה- באופן המוכר והאהוב עליהן- כתיבה. תלמידות פילוסופיה תרגלו התמודדות עם אירועי הערכה כאשר קיבלו בחזרה
עבודת כיתה של הערכה עצמית שנערכה בשבוע שעבר והתבקשו להביא איתן לשיעור הבא עוד שאלות.
אין ספק שהזמן עושה עם בית החינוך שלנו חסד!
Comments